ל"ת להם ולאלהיהם ברית, ובפ' שופטים (כ' י') וקראת אליו לשלום, פרש"י במלחמת הרשות ולא מצוה היינו ז' עממין ועמלק וערמב"ן שם, ובחינוך מ' צ"ג כ' אף בכל עממין קאי' ל"ת ברית, והר"מ פ"י מעכו"ם כ' סתם, וכ"כ בפ"ו ממלכים, אך שם חילק דבז' עממין אם לא חזרו מעבודתן הורגין אפי' נשים וטף, וגם כ' שם דל"מ קבלת ז' מצות לחוד רק צריך שיקבלו עבדות ומס, והפר"ד בהגהות לחינוך הק' דהר"מ סותר עצמו, דבסה"מ ל"ת מ"ח כ' דכריתות ברית רק בז' עממין, וכ"כ בסמ"ג לאווין מ"ז, ועתוס' יבמות כ"ג. ד"ה ההוא שהק' דאיך כרת שלמה ברית עם חירם, ותי' דאין איסור רק לשם ע"ז, ועוד דחירם גר צדק הי' ועוד דרק בז' עממין, וכ"כ בע"ז כ'. ד"ה דאמר, ועמשנ"ח ה' עכו"ם סי' מ"א שהאריך בזה ותי' להר"מ בטו"ט, וע"ע לח"מ פ"ו ה"א ממלכים, חינוך תקכ"ז ומנ"ח ומצוה צ"ג, יפה מראה על ירו' שביעית פ"ו אריכות גדול', והגהות מיימוני פ"ו ה"ו ממלכים כ' דרא"מ כ' דרק בדרישת שלום אסור, אבל תשלומי שלום מותר כגון אם עשה עמך חסד מותר להקדים שלום, שנ' (ש"ב י' א') וימת מלך בני עמון כו' ויאמר דוד אעשה חסד, והכ"מ הביא זה וכ' ויש לתמוה ע"ז שאמרו במדרש עכ"ל, ולא הביא היכן המדרש, והוא במד"ר במדבר פכ"א צרור את המדינים דוד בא ברחמים, לסוף בא לידי בזיון ומלחמה וצרות, כ"ז גרם שעשה חסד עם מי שאמר ה' ל"ת שלומם וטובתם, וע"ע במנ"ח מצ"ד ותכ"ה אריכות מלא תחנם, וע' חק יעקב תמ"ח סקי"ב, פרד"י לך דפ"ח:, ותולדות קפ"ד., וביבמות פ"ח מ"ג עמון ומואב אסורים איסור עולם, ובחינוך מ' תקס"א כ' הטעם שמצרים עבדו בנו וצערינו זמן רב מ"מ לא עשו רשעות גדול' כ"כ כעמון ומואב שלא יצאו להקדים אפי' בלחם, ונשמע דיפה לאדם לעשות כמה חטאים ולא לעשות חטא גדול אחד ע"ש, וצ"ע מר"ן יומא סוגי' דבולמוס דמוטב לשחוט ביו"כ מלהאכילו נבלות, דיעבור על כל כזית וכזית ע"ש, מבואר להיפך מהחינוך, וע' לקח טוב כלל ט"ו ובס' קול סופר בסופו בקונ' מאכילין קל קל אות ט"ו אריכות: