ושפטו בכל עת, ע' סנהד' ל"ד: דיליף מכאן דבדיעבד אם דנו בלילה הוי דין, וע' תומים ה' סק"ד, דכ' ב"פ בכל עת הכא ובפכ"ו חד לגמ"ד בלילה, וחד אם טעו בדיעבד הוי דין עש"ה:
הדבר הגדול, ובפכ"ו הדבר הקשה, וכ' בתו"ת דיתרו הורגל בנמוסי עכו"ם ושם מבדילים בין סך קטן לגדול, דלקטן דנים בבית משפט העירוני, ובסך גדול בביה"מ הגבוה, אבל בדינינו דין פרוטה כדין מאה, ורק הבדל בקושי משפט דלפעמים דין פרוטה מבוכה, יותר קשה ממשפט על סך גדול, ואמר משה הדבר הקשה יביאון אלי:
ושפטו ובכ"ו כ' ישפוטו ו' באמצע, וראיתי לפמ"ש בשבת י'. עד אימתי יושבין בדין עד זמן סעודה, וכ' הר"מ בפ"ג ה"א מסנהד' עד סוף ששית, ובכ"מ אף בששית זמן מאכל לת"ח מ"מ כיון דטעמו מידי בצפרא לית לן בה, ומפרש עד סוף זמן סעודה, ועסמ"ע ה' סק"י, וש"ך סק"ו, דעד ולא עד בכלל ובסוף ו' יטעמו, ורמזה תורה שלא תאמר ושפטו בכל עת, שהוא כל היום רק ו' שעות וזה רמז ו' באמצע, וזה רק בספור איך הי', אבל יתרו לא ירד לדינים אלו וכ' ישפטו בלי ו':
והקל ברש"י מואב, הוא במ"ב (ג' כ"ד), וע' סנהדרין ל"ו: ותוס':