ביד רמה ות"א בריש גלי, ע"ס קול אומר קרא, דמנהג ישמעאלים שלא לגלות ראשם אף בפני מלך היפך מנהג אירופא, זולת אם קשרו למרוד במלך יסירו הכובע להודיע שהם בני חורין, והרמת יד בלה"ק סימן לחירות ופריקת עול כמ"ש במ"א (י"א כ"ו) וירם יד במלך ע"ש ברד"ק, וזה ת' בריש גלי השליכו הכובע לסימן חירות, ובשבת קנ"ו: כסי ראשך כי היכי דתהוי עלך אימתא דשמיא, ואסור לילך ד"א בראש מגולה ע' שבת ע"ז:, קידושין ל"א. וברש"י, ורב היה נזהר שלא לילך בגילוי ראש אפילו בביתו, וזה טעם לפריעת ראש בסוטה כי בסתירתה עם אחר פרקה מוסרות בריתה עם בעלה, ואי' בזבחים פ"ח: בבגדי כהונה דמצנפת של כ"ג היה מכפר על גסי הרוח, ועמ"ש בזה בפרד"י וישלח דר"מ., בהשמטות חת"ס לחו"מ קצ"א, ובח"ו סי' ב', ועמג"א ב' סק"ו ופמ"ג, וקפ"ג סק"ה, ראב"ע תצוה (כ"ח ל"ו), בס"ח נ"ג ומקו"ח שם, ובטו"ז או"ח ח' סק"ג דיש גם איסור משום חוקות גוי, ועמג"א רפ"ב סק"ח לחלק בין הליכה בשוק בין ישיבה בבית, ובבכור שור שבת קי"ח השיג עלי', ועשו"ת מהר"י מברונא ל"ד וקס"ה, ביראים פ"ח, כ"מ והגמיו' פי"א מעכו"ם, צ"צ החדש, ובהגהות הג' מברעזאן ז"ל על ס' או"ח החדש ב' ס"ז, ונפ"ח שם, ובס' אורחות חיים בקונ' עשר מילין דחסידותא אות ד' שהביא הא דרב ל"ה מסגי ד"א בגילוי ראש נפק"ל מירו' פ"ד ה"א מברכות, ופ"ד ה"א מתענית הוה צייר גילתי' דרב, ופי' דהי' שמש קבוע לרב לעשות מצנפת וסודר לעטר ראשו עש"ה: