זכור ע"ר בחיי וריח דודאים די"ב: וברש"י כאן שמזכירין יצי"מ בכל יום, והק' מה החילוק בין פסח לכל השנה, וע' במעשה נסים בפתיחה וברא"ם, ומנ"ח מכ"א הק' שהרי בגמ' לא יליף מזכור רק למען תזכור וצ"ע:
ולא יאכל חמץ הר"מ פ"א ה"ז מחו"מ יליף דחמץ בכ"ש מכאן, והק' בכ"מ למה לא יליף מכל חלב כמו כל איסורין בכ"ש, ותי' בצל"ח ס"ד: והובא גם כן בנוב"ת או"ח נ"ג דמכל חלב ילפי' רק באיסור חפצא כחלב, ולא באיסור התלוי בזמן, דלטעם דיומא ע"ד. דחזי לאצטרופי אם אוכל בסוף ז' של פסח ל"ש חז"ל, ולפ"ד שם ביה"כ בסוף היום ח"ש מותר מה"ת (וכן מצאתי בתשו' רע"א קנ"ד וע' שם בהוספות, וברית יעקב או"ח ג', ואבני עלואים תשו' י"ג) וי"ל עפמ"ש בתשו' אריה דבי' עילאי, וס' ע' פנים לתורה אות ז', בפי' חזל"א, דכיון דחז"ל מזה ראי' דאיסור אכל, דאי חצי זית הראשון הי' היתר גמור איך מצטרף אח"כ במה שמשלים כשיעור ע"ש, ועפ"ז י"ל גם באיסור התלוי בזמן שייך חז"ל, דאע"ג דלא חז"ל למה שיאכל אח"כ, מ"מ חז"ל לאיש אחר שאכל מקודם בכא"פ ח"ש, ואם יאכל ח"ש זה שהוא אוכל עכשיו ישלים לו כשיעור ויתחייב, אם כן כמו שלחבירו הוא איסור גם לדידי' איסור, וראי' דאזלי' גם בתר חבירו משבת ו'. במעביר מתחלת ד' לסוף ד' דאי מנח לי' בתוך ד' פטור ובסוף ד' חייב, והרי מעביר דרך מקום פטור, וקאמר התם מי דמי להאי גברא מקום פטור לכ"ע מקום חיוב, פרש"י למי שנטלוהו חוץ לד' ויניחוהו כאן, הרי אע"ג דלדידי' מעביר דרך מקום פטור אזלי' בתר אחר, וה"ה ממש כאן כיון דלמי שאכל כבר ח"ש מקודם הוא איסור גם לזה איסור, ודברי הנ"ב גם כן צ"ע כיון שירד לחלק בין איסור התלוי בזמן בין איסור חפצא, בפשיטות הו"ל לחלק דלא ילפי' איסור התלוי בזמן מאיסור חפצא כמ"ש בכמה ענינים דלא דמי לחלב לא ילפי, מיני', ועוד אמאי לא נילף לכל איסור התלוי בזמן מחמץ כמו דילפי' מחלב לכל איסור חפצא, ועשו"מ תליתאה ח"ג קכ"ט.
ובגוף קו' הנ"ל על הר"מ דת"ל דח"ש אסור בכל איסורין, נלע"ד דבדכ"ט. אמר ראב"י יליף שאור דאכילה משאור דראי' כו' ואתה אוכל של אחרים וש"ג, ובסוף מסקינן הדר בי' ראב"י מההוא, וצריך להבין אמאי הדר בי' הא היקש מי"ג מדות, ונר' להשיטות דבח"ש ליכא ב"י (ועשאג"א פ"א) אם כן שוב יהי' מותר באכילה ח"ש דאיתקש כו', אך ע"ז איכא פסוק לא יאכל דח"ש אסור ול"ש להקיש, וא"ש הר"מ דצריך לא יאכל, דבלא"ה הו"א דכאן ח"ש מותר באכילה דאיתקש לראי' קמ"ל הקרא לא יאכל דאסור, ומשום זה הדר בי' ראב"י דאם מקשינן אכילה לראי' אם כן יהי' מותר ח"ש באכילה וקרא כ' דאסור אע"כ דלא מקשינן, וזה נכון בעזה"י:
והנה לטעם דחמץ במשהו משום דהוי איסור ב"י, ולפ"ז גם בח"ש חמץ במשהו, דאף בח"ש איכא ב"י לרוב פוסקים, ובכריתות (כ"ב.) בלב לא קרעו אינו עובר עליו דשאני לב עוף דליכא בו כזית דם, והק' בתשו' מהר"י מינץ בתשובה האחרונה דהא ח"ש אסור מה"ת, וחידש דדוקא היכי דהי' פעם א' שיעור שלם ורק עתה נעשה א"ש אסור מה"ת אבל דם בלב עוף דל"ה מעולם שיעור שלם, ותיכף הי' ח"ש מותר מה"ת, ולפ"ז יש להעיר דבר חדש בחטה שנבקע דל"ה בשום פעם שיעור שלם מותר מה"ת ח"ש, ואם כן אינו עובר בב"י כיון דמותר מה"ת, ואם כן שוב יהי' בטל חטה מחומצת בס' ככל איסורין כיון דליכא איסור ב"י, ושרש"י חולין ק"ט: שגם בלב עוף ח"ש אסור מה"ת, וע"ש בר"י מינץ שמצטרף לזה הא דדם שמלחו דרבנן, ועשו"מ תליתאה ח"ב ר"ב ובהשמטות, ובשו"ת בית יצחק יו"ד סי' ס"ג כ' כוונה אחרת בר"י מינץ, וזו ההערה נדפסה ממני בירחון אהל מועד שנה ב' סי' ק"א ע"ש ועפ"ז י"ל קושית העולם מובא בפני יהושע ביצה ז': דבמה פליגו ב"ש וב"ה בשיעור חמץ ממ"נ לענין מלקות אין לוקין דהוי להנל"ע כתוס' פסחים כט. ולאיסור ג"כ אין נ"מ להפו' דגם בב"י ח"ש אסור מה"ת, ולשי' ר"י מינץ נ"מ לענין איסור בכה"ג בחמץ של"ה בו לעולם שיעור ככותבת אלא כזית:
ובחי' מהר"ם חלואה פסחים מ"ג בהא דהמל"א ולא למלקות, והק' תיפוק לי' דח"ש אסור מה"ת, ותי' דנ"מ לפחות מחצי זית ע"ש מבואר דח"ש רק בחצי ממש לא בפחות, וזה חדש, ותמוה בין אי ילפי' מכל חלב בין מטעם חזל"א, גם בכל שהוא שייך איסור, ובאב"נ או"ח שע"ו הביא גמ' חולין ע"ו. דעור מצטרף לבשר וברש"י דמצטרף פי' מחצה בשר ומחצה עור, ומשלים פי' רוב בשר ומיעוט עור, ומדאמר ביומא ע"ד. חזי' לאצטרופי ולא אמר חזי' לאשלומי ע"כ רק חצי ממש, וגם מר"מ הנ"ל האוכל חמץ כ"ש אסור משום לא יאכל, וע"כ דכ"ש אינו בכלל ח"ש וצריך לא יאכל ע"ש, וע"ע בתוס' עירובין נ"ה: ד"ה ל"צ, וחי' רמ"ה סנהדרין ע':, אך ברש"י יומא ע"ג: מבואר ח"ש פחות משיעור, וכ"כ ביד מלאכי אות ח' דמכ"מ שם שהקשה למ"ל לא יאכל ת"ל משום ח"ש משמע דגם כ"ש בכלל ח"ש, וע"ע בזה בתשו' הרי"מ בפסחים מ"ג: ובתשובות יו"ד ט' י"ט וכ' מזה, והעיר גם כן מחולין ע"ו:, ועשו"ת מחזה אברהם או"ח ל"ז, ובס' גור ארי' יהודה בשו"ת סי' ז' אות ג' וח' אות כ"ד, וירחון תצא תורה חו"ג סי' כ' בזה, ומ"ש בפ' תרומה (כ"ו י"ד) ובהערות דל"ב: