בא וגו' הכבדתי את לבו, והק' רשב"ם מדוע בכל המכות לא הודיע למשה שחיזק לב פרעה, וכ' בס' דברי תענוגים ע"פ בעה"ט "בא" גי' ג', רמז לו שיתרה לפרעה על ג' מכות הרבה חשך בכורות. ובפכ"ב כ' רש"י ולמה הביא חשך משום רשעים שמתו בג' ימי אפילה, וגם שיקחו ישראל המטמונות, והב' טעמים לטובת ישראל, והי' ק' למשה שהתרה על ג' מכות ובהם חשך, ולהנ"ל חשך מוכרח לבא ואף אם ישלחם, ויאמרו מצרים שמשה בדאי, לזה א"ל ה' אל תירא אני הכבדתי לבו ובודאי לא ישלחם:
והה"צ מגאסטאנין ז"ל אמר לרש"י בלק (כ"ב כ"א) כבר קדמך אברהם כי זה לעומת זה עשה ה' כמו שאתה עשית בזריזות בסט"א, כן עשה אברהם בקדושה, וירא משה כשראה שפרעה יש לו מדת עקשנות בסט"א, ומשה ל"ה עקשנות בקדושה שהי' ענו מאד, ולכן א"ל ה' שעקשנות שיש לפרעה נצמח מה' כי הכביד לבו:
ובמד"ר פי"ז הכבדתי לבו ככבד, ואי' עפמ"ש בחולין מ"ו. כבד שהתליע אם נשאר כזית במקום מרה כשר, לב שהתליע טרפה, ובוארא (ז' כ"ט) בצפרדעים פרש"י בבני מעים נכנסין ומקרקרין לבו, וה' רצה שפרעה יחיה ויספר הנסים ואם יאכלו מלבו יהי' טרפה, לכן שם לבו ככבד, וז"ש למען תספר וגו'. ובס' מגלת ספר איכה (ה' י"ח) על זה דוה לבנו חשכו עיננו, דלב ועין אחוזות זב"ז וכשיחלה א' מוליך השני עמו, וכמ"ש בע"ז כ"ח: שוריינא דעינא באבנתא דלבא תליא, ובתהלים (ל"ח י"א) לבי סחרחר אור עיני גם הם אין אתי, וכן בצלותא דר"ח (ברכות ט"ז.) אל ידוה לבנו ואל יחשכו עיננו, ורש"י נדרים כ"ב. בשביל לב רגז כליון עינים, וכן מה שטוב ללב טוב לעין, ברכות ל"ט. ונ"א., וז"פ בתהל' (ע"ג ד) יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב, וז"פ הכבדתי את לבו וכסה את עין הארץ: