פרו. עי' בא"ע ותולדות יצחק שהנולדים תאומים על הרוב חלשים, שהכח שהי' הולך לעובר א' הלך לב', לכן כ' ויעצמו פי' גבורים ועצומים כמ"ש ולאין אונים עצמה ירבה (ישעי' מ' כ"ט), והובא בשם פענח רזא, "ובני ישראל פרו" בגימ' שש בכרס אחד תתצ"ה, ולא מצאתי שם, ועי' בקובץ המגיד היוצא ברומניא שנה ח' די"ט:
ובס' לחמי תודה דקל"ז כ' דאין משיח ב"ד בא עד שיכלו כל הנשמות שבאוצר גוף (ע"ז ה', וסנהד' צ"ח.), ופרעה כשראה שפרו ורבו מאד ירא מזה שיקרבו הגאולה, ובמהר"ם שיף בדרושים סוף חולין כ', ישראל תיקנו במצרים קלקול דור המבול והפלגה החמר לחמר וחטא אדה"ר, וזה הטעם ובנ"י פרו וישרצו ו' בכרס א' לתקן ס' רבוא נשמות שנתקלקלו באדה"ר ואח"כ מתו בג' ימי אפילה אף שתקנו חטא הקודם עכ"ז הוצרכו נשמות חדשות ליכנס לא"י, והי' צריכים להיות במצרים ת' שנה רק ע"י קושי שיעבוד מהר הפדות, והי' צריך קודם זיכוך הנשמות של ס' רבוא, זה כן ירבה, וע"י עבודת פרך בחמר שיבר החמר לגוף ולזכות הנשמה וכו', ועי' בל"ע דרוש כ"ח:
ומהגה"ק מאסטראווצי ז"ל שמעתי הא דהי' יולדות ו' בכרס א' דבילקוט אי' ישראל לא נשתעבדו במצרים רק שעה א', שעה של ה', ויומו אלף שנה, ובאמת היום בלבד אינו מחזיק אלף שנה רק היום עם אשמורה אחת בלילה, וכמ"ש בתהלים (צ', ד') כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור ואשמורה בלילה, וז"פ שם תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בנ"א כי אלף וגו', ואינו מובן הענין זל"ז, ולהנ"ל א"ש כיון שהזהיר שובו בנ"א, ולכאו"ק איך צוה לבנ"א שישובו בתשובה הא לאדה"ר לא הועיל תשובה שהרי לא חי את יומו ובתוך היום מת כיון דאלף שנה הוי יום ואדם חי רק תק"ל, אך היום בלבד אינו אלף שנה רק עם אשמורה שפיר חי כל היום, וז"פ תשב וגו', וא"ת הא לא הועיל לאדם תשובה עז"א כי אלף וגו' ואשמורה בלילה, ואם הוי י"ב שעות ואשמורה למ"ד בברכות ג'. ד' משמורות הלילה, אשמורה ג' שעות, ואם ט"ו שעות הוי אלף שנה, שעה הוי ס"ו שנים וח' חדשים, ולהילקוט דישראל עבדו במצרים שעה, והוא ס"ו שנה וח' חדשים, אולם באמת גזירה הי' ת' שנה ורק ריבוי העם השלים לשיעור שיעבוד, ולפ"ז הוצרכו לרבות ששה על אחד, שבזה יושלם הת' שנה כי ו' פעמים ס"ו שנה וח"ח במכוון ת' שנה ופח"ח:
Loading...
Exodus 1:7
1
Loading...