אני הצעיר לבית אמי ועמי, רימה ותולעה אני מכיר מקומי, יצחק בן יודא הלוי שמי. אנכי עפר ואפר, חברתי זה הספר, סתרים וגלוים יספר. ולכן כניתיו פענח רזא, לא אניס ליה רז ורמיזה, מחזה שדי יחזה. גם לשמי קראתיו כאלה, כי פענח גם רזא כמנין יצחק עולה, למען זכרוני בקרבו יתלה. עדי בשחק וסהדי במרומים, שלא עשיתי רק להרביץ תורה בדורות הקמים, ולהרגילה בפי זרעי לעולמים. וכללתי בו מה ששמעתי מרבותי, זכרון דברי הר"ן יעלה על שפתי, ודברי ר"י דאורליינוש ובכור שור והג"ן שתי אותותי. וקצת דברי ר"י החסיד בגימטריאות ופשטים, ודברי ר' אלעזר בפרטים, הוספתי אני הלוי הנז' זעיר דברים. נוטים אל האמת כפי שכלי, אם שגיתי שרי לי מרי וימחול לי, ולזכות ידינני כל בן גילי. בצד כל דבר שמתי זכרו, ואל כל פינה יארוב שם אמרו, דובב שפתי ישנים בדברו. כי לטובה כוונתי ולבי לשמים, לא ליטול עטרה ח"ו בעדי עדיים, כי כבד פה ולשון אני חדל שפתים. ברוך הוא וברוך שמו, אשר יעצני וסייעני להתחיל באש דת זה למו, הוא יעזרני לגומרו עד תומו. ויהי רצון לפני אדון כל, אמצא בעיניו ובעיני אדם חן ושכל, שלא יהיה לפוקה ומכשול, לעג ולצון את"י א"ל ואוכל. יהיו לרצון אמרי פי, ערבי' על שומעיהם בלי דופי, תטופל שפתי מפת צופי. וכל שמלבי רשמתי אלי לוי. ושמזולתי חתמתי שמו עליו חותם, ושלא ידעתי שם אומרו כלל כתב' יוסתם, ומפי ר' רשמתי על המסופר אצלי מאיזה תוצאותם. ועל השגגה בטחתי ויודע נסתרות, אשר נתן בלבי להורות, יהיה בעזרי להוציא אסירי בכושרות, אמן סלה.