Nishmat HaBayit, Part II; Birth, Siman 15; Counting Seven Neki'im following a Caesarean Section

שאלה
ב״ה ילדתי השבוע בת בניתוח קיסרי מתוכנן, וכמעט ולא היה דימום. האם נאסרתי? ואם כן, האם אני יכולה כבר לספור ולטבול?

תשובה
אחרי לידה חלים שני סוגי טומאה - טומאת יולדת וטומאת נידה. יולדת בניתוח קיסרי אינה נטמאת בטומאת לידה אך נטמאת בטומאת נידה, מפאת הדימום הנרתיקי המלווה את הניתוח. בימינו ההיטהרות משני סוגי הטומאה זהה למעט פרט אחד: מפאת טומאת לידה, יולדת בת בלידה רגילה אינה יכולה לטבול לפני ליל ה-15 ללידה, כיוון שמן התורה היא טמאה ארבעה עשר יום ללא קשר לראיית דם. יולדת זכר טמאה מן התורה רק שבעה ימים ויכולה לטבול החל מליל השמיני. כיוון שילדת בניתוח קיסרי ולא נטמאת בטומאת לידה, תוכלי לבצע הפסק טהרה לאחר ארבעה או חמשה ימים, לפי מנהגך, ולהתחיל לספור שבעה נקיים למחרת, גם אם עדיין לא יעברו ארבעה עשר יום.

הרחבה
בתורה מוזכרת טומאה המיוחדת ליולדת. טומאה זו אינה קשורה לראיית דם, והיא נמשכת ארבעה עשר יום ליולדת נקבה ושבעה ימים ליולדת זכר.¹ויקרא פרק יב פס׳ ב-ה. בגמרא מכונה לידה ללא דם²מבחינה רפואית תאורטית תיתכן לידה ללא דם, אך במציאות התופעה אינה מוכרת. ׳לידה יבשתא׳, כלומר לידה יבשה. יולדת טמאה בטומאת לידה אפילו בלידה יבשה.³נדה מב ע״ב.

בגמרא נחלקו אם אפשר לפתיחת הקבר ללא דם.⁴נדה כא ע״א. ׳פתיחת הקבר׳ היא הביטוי התלמודי לפתיחת צוואר הרחם, ונחלקו חכמים אם פתיחת צוואר הרחם עצמה מטמאת, אפילו ללא דימום. לדעת רבי יהודה אי אפשר לפתיחת הקבר ללא דם ולכן פתיחת הקבר, אפילו אם לא מצאה דם, מטמאה. רוב הראשונים פסקו כרבי יהודה, ואחריהם השלחן ערוך.⁵יו״ד קפח סע׳ ג. לכן, יולדת בלידה יבשה טמאה טומאת יולדת וגם טומאת נידה, כיוון שבלידה ודאי היתה פתיחת הקבר.⁶בנושא ההיטהרות אחרי לידה רגילה, ראו לעיל סי׳ יד, מוך דחוק ובדיקות ז׳ נקיים לאחר לידה. אמנם, בניתוח קיסרי בדרך כלל אין פתיחת צוואר הרחם, ולכן אם אין דימום האישה אינה טמאה כפי שנראה להלן.

במשנה מכונה לידה בניתוח קיסרי ׳יוצא דופן׳. לדעת תנא קמא יוצא דופן, אין יושבין עליו ימי טומאה וימי טהרה⁷נדה מ ע״א. דכתיב ״אשה כי תזריע וילדה״⁸ויקרא פרק יב פס׳ ב. - עד שתלד ממקום שמזרעת. כלומר, שרק לידה דרך הנרתיק מטמאת את היולדת בטומאת לידה. לכן, אישה שילדה בניתוח קיסרי אינה נטמאת טומאת לידה. ואילו לדעת ר׳ שמעון, יוצא דופן הוא כילוד. כלומר, שהוא מטמא את אימו בטומאת לידה למרות שהוא יצא דרך החתך בבטן ולא דרך הנרתיק.

באשר לטומאת נידה, אישה שילדה בניתוח קיסרי טמאה בטומאת נידה רק אם תראה דם שיצא דרך הנרתיק. אם הדם יצא רק דרך הדופן, היא אינה נטמאת בטומאת נידה. כך דברי ר׳ יוחנן משום ר׳ שמעון,⁹נדה מא ע״ב. אין אישה טמאה עד שיצא מדוה דרך ערותה כפי שכתוב בפסוק ״את מקורה הערה״.¹⁰ויקרא פרק כ פס׳ יח. כלומר, דם מהרחם שלא יוצא דרך הנרתיק אלא בצורה אחרת אינו מטמא. לכן בניתוח קיסרי, אם הדם מהרחם יוצא דרך חתך הניתוח בלבד ולא דרך הנרתיק, הוא אינו מטמא את האישה.

כל הראשונים פסקו כתנא קמא, שיוצא דופן אינו גורם טומאת לידה, וכרבי יוחנן, שיוצא דופן שרק יצא דם דרך דופן אמו, אמו טהורה.¹¹הראשונים פסקו במשנה כתנא קמא ובדין הגמרא, פסקו כר׳ יוחנן משום ר׳ שמעון. כך נפסק גם בשו״ע, שבלידת יוצא דופן, אם לא יצא דם אלא דרך דופן אמו, היולדת טהורה מלידה ומנידה ומזבה.¹²יו״ד סי׳ קצד סע׳ יד.

באחרונים, בעל נחלת שבעה כתב שאישה שישבה על המשבר צריכה ז׳ נקיים, דאי אפשר לפה״ק בלא דם.¹³פתחי תשובה יו״ד סי׳ קצ״ד ס״ק ח. ראו לעיל סי׳ ט, דין פתיחת צוואר הרחם כהתחלת לידה. ראו גם בדי השלחן ס״ק ק (שפסק לפי דעתו של הנחלת שבעה). הביטוי ׳ישיבה על המשבר׳ מתייחס ללידה פעילה עם צירים חזקים ופתיחה משמעותית. לדעתו, אישה שהיתה בלידה פעילה קודם הניתוח צריכה ז׳ נקיים גם אם לא ראתה דם,¹⁴במקרה בו אנו דנים כאשר האישה עברה ניתוח קיסרי מתוכנן, כל עוד היא לא היתה בלידה פעילה קודם לכן, היא לא הגיעה למצב של ישיבה על המשבר ולכן אין צורך לדון בפתיחת הקבר לפני הלידה. וכבר נדחו דבריו ע״י רבים.¹⁵וראו לעיל סי׳ ט בהרחבה.

בעל נשמת אברהם כותב שהיום אין מציאות שאישה תעבור ניתוח קיסרי ולא תראה אפילו טיפת דם כחרדל דרך הנרתיק, כאשר מקור הדם הינו מהרחם במקום של חיבור השלייה¹⁶ולכן לא נחשב אותו הדם כדם מכה. ולא רק בעקבות הניתוח. לכן אם יופיע רק דימום מועט, הוא יידון לפי דיני כתמים.¹⁷נשמת אברהם יו״ד סי׳ קצד ס״ק יג ע קצו. להרחבה בנושא דם שלייה ראו לעיל סי׳ ו, דימומים בהיריון בסיכון בעקבות שליית פתח.

לכן, אישה היולדת בניתוח קסרי ללא דימום נרתיקי מטמא¹⁸שאין זה נקרא ׳פתיחת הקבר׳ אם אין יציאת דבר מהרחם דרך צוואר הרחם, וראו חוו״ד יו״ד קצד באורים ס״ק א., היא טהורה.¹⁹ראו חוט השני סי׳ קפג סע׳ ב ס״ק ד. לגבי השאלה הרפואית אם מותר להיכנס למקווה ואם מותר לקיים יחסי אישות לפני הבדיקה הרפואית שמקובל לקיים בתום שישה שבועות מהלידה, מומלץ שהאישה תתייעץ ברופא/ת נשים.

ג.כ.ס.