א. נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם. נחמו נחמו גי' יצחק ור"ת נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם גימט' יעקב עם הכו' ותיבת יאמר גימט' כאברהם עם הכולל. והיינו דאמרו בפסיקתא דהלכו אברהם יצחק ויעקב אבותנו ע"ה לנחם ירושלם ולא קבלה הנחומין. ועתה הנביא אומר בדבר ה' שיקבלו נחמה באברהם יצחק ויעקב דאלים זכותם ובזכותם נגאלים וראוי להם לקבל התנחומין מאבותם כי זכותם עמדה ועומדת תדיר.
ב. דברו על לב ירושלם וגו' כי מלאה צבאה וגו'. אפשר כי הנה כמה פעמים היה זמן גאולה ובעונותנו נדחית הגאולה ונתארך הגלות וכמו שאמרו דבשנת זא"ת היה זמן גאולה כמו שאמרו בזהר הקדוש בפירוש. והן בעון במקום גאולה היה קצף גדול ונהרג עם רב בפולין והיו סיבה העונות שהכריעו לחובה ומנעו הטוב ממנו. והנה מלבד חומר העונות מצד עצמם עוד נלוה עמהם כי גרמו חרבן הבית ואריכות הגלות וביטול תורה ועבודה. ובבא הגאולה האמיתית עדיין מסופקים כי שמא בעונות תתבטל הגאולה לז"א נחמו נחמו נחמה בכפלים הן על הגלות בעצמו והן על אריכות הגלות ושנדחית הגאולה לשעבר דברו על לב ירושלם כי עת לחננה כי בא מועד והזמן האמיתי וזהו כי מלאה צבאה והוא בסוג בעתה. ולשעבר היה בסוג אחישנה. ולזה נדחה זמן הגאולה כי העונות שעשו מחדש בו בפרק הן הנה היו סיבה לדחות הגאולה. אבל עתה מלאה צבאה הוא בסוג בעתה. והיא גאולה אמיתית. ועוד בה כי נרצה עונה שהעון בעצמו היה רצון והיינו בשב מאהבה שזדונות נעשו כזכיות וזהו בעצם נרצה עונך ואיך יתכן שהעון יהיה לרצון ותסגי שיתכפר העון אבל שיהיה לרצון הוא נמנע. אך אם התשובה מאהבה דזדונות נעשות כזכיות נמצא דהעון נעשה רצון. וכי תימא אכתי פשו העונות שהיו הם סיבה לאריכות הגלות וביטול תורה ועבודה וכיוצא. לז"א כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה דהיינו על עצם ומהות החטא עצמו. ועל הנמשך שנתעכבה הגאולה והיו סיבה לחורבן הבית וכיוצא. ועתה חלף הלך כל העון וגיריה דיליה והוא גאולה ודאית.
ג. כל הבשר חציר וגו'. לא נאריך בדקדוקים ובכפל דברים. ואפשר לרמוז במ"ש הרב עיר וקדיש במגלה עמוקות אופן רנ"ב שר של כלבים חציר שמו וזה רמז לא יחרץ כלב לשונו והטעם כי בעלי לה"ר מגולגלים בכלב וישראל במצרים היו גדורים בלה"ר וכתב בס' נחלת יעקב ואבני שהם פ' בלק כי קליפת כלב תתבטל ב"ב ע"י אליהו ויהיה שלום זהת"ד בקיצור. וידוע כי חרבן בית ה' היה בשביל שנאת חנם וגם כתבו המקובלים דגלות זה על לה"ר. ואפשר זה רמז כל הבשר המן העם שהולכים אחר החומר והגוף והבשר. חציר. ישלוט בם קליפת חציר על לה"ר. וכל חסדו כציץ השדה כמ"ש בתקונים כל חסד דעבדי לגרמייהו עבדי. ובגאולת מצרים יבש חציר על ידי שהיו גדורים מלה"ר לא יחר"ץ כלב אותיות חציר ועל ידי זה נבל צי"ץ גימט' קץ שיצאו ברד"ו שנה וחסר ק"ץ שנים מת'. והטעם כי דוחה ה' נשב"ה ר"ת נשב ן' שערי בינה. וגם במצרים זכו לה' של מצה כמ"ש בזהר הקדוש וזה רמז בשב"ה. ואחר שידע כל זה דא עקא בחרבן בית שני והגלות אכן חציר העם כי עדיין מדברים לה"ר ויש שנאת חנם. אמנם בהע"י ברחמיו נשוב וע"י אליהו הנביא זכור לטוב יבש חצי"ר קליפת כלב נבל ציץ אשר נמשך מזה בקליפה. ודבר אלהינו יקום לעולם שהבטיח לגואלנו. ואז על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון שתהיה כנקבה פרה ורבה הבשורות במהרה בימינו אכי"ר.
ד. הנה א"א בחזק יבא וגו'. פי' עטרת ראשי אבא מארי זלה"ה במשז"ל הקב"ה גוזר גזירה וצדיק מבטלה ואמרו בזהר הקדוש דהצדיק יש לו שכר על זה. וז"ש הנה א"א בחזק יבא במדת הדין וגוזר חיו גזרה וזרועו שהוא הצדיק מושלה לו כביכול שהוא מבטלה ולא תסבור שח"ו אין רצונו יתברך בזה ע"ד מ"ש רשב"י דלא אהא מקטרגה לקב"ה לז"א הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו השפע שנתרבה ומיתוק הדינים עכ"ד. ואנא לגבי אבא חלא בר חמרא אפשר לי הדיוט לרמוז בסגנון זה דידוע דהגזרות באות מכח הקטיגורים שיש למעלה בעונות ישראל ובשנאת חנם שזה מדבר רע על זה וזה על זה ומזכירין זה לזה המדות והעונות שיש להם ומזה נולד קטיגוריא למעלה שכל א' יש לו סניגורי' וקטיגורי' למעלה וכמו שהבאתי בסוף ספרי הקטן פתח עינים מס' בנין שלמה וע"י הצדיק הלומד תורה לשמה ואוהב שלום ורודף שלום גורם שלום במרום בפמליא של מעלה ועי"ז יש לו נחת רוח לה' יתברך ויתעלה ומתבטלים הגזרות הרעות ומתגברים הרחמים ע"ש באורך וז"ש ה' אלהים בחזק יבא בגזרות קשות ח"ו מסיבת הקטיגורי' של כל כת שמזכירי' עונות שכנגדו ומתעורר מדת הדין וזרועו שהוא הצדיק מושל"ה אותיות השלום כי הוא ריבה השלום וגורם שלום כאן ובפמליא של מעלה ועי"ז מתבטלים הגזרות. הנה שכרו אתו ופעולתו שהרבה שלום למעלה ולמטה לפניו. ואמר הנה ה' אלהים ורז"ל אמרו הנה לשון שמחה רמז שהקב"ה שמח כשיש גזרה והצדיק מבטלה ופתח בלשון הנה על דרך טרם מכה ציץ רפואה פרח. ועיין בכסא דוד דף ל' ע"ב מה שרמזתי עוד בס"ד.