א. והמלך דוד זקן בא בימים ויכסוהו. ר"ת זבוב רמז למ"ש בס' קרנים דיש קליפה שנקראת זבוב ליפרע מפוגם ביסוד וע"י לימוד התורה הקדושה מכניע קליפה זו ורז"ל דרשו תיבת זקן זקן ויושב בישיבה וז"ש והמלך דוד זקן פי' זקן ויושב בישיבה ועי"ז הכניע לקליפת זבוב הרמוז בר"ת. ולהבין אות ויו והמלך. וגם כי לא היה לו לדוד הע"ה כי אם ע' שנה ובאותו פרק עדיין נמצא מי שחי שנים רבות ולא יתואר זקן כי אם המופלג בזקנה ופירש הרב זרע ברך כי הנה דוד המלך חי ע' שנה שנתן לו אדה"ר שהי"ל לחיות אלף שנים ומהם נתן לו ע' ועתה נשלם לאדה"ר אלף שנים וז"ש והמלך בוי"ו רמז אדם הראשון והמלך דוד נצטרפו שנותיהם ויקרא זקן למה כי בא בימים של אדה"ר והשלים אלף ועתה נאה לתארו זקן עכ"ד. ויש לרמוז דוד בא בימים ס"ת אדם.
ב. ויכסוהו בבגדים וגו'. אמרו רז"ל שהיה זה בעבור שקרע כנף מעיל שאול. ולפי האמת שאול חייב מדין מחתרת אך לגודל נשמת דוד הע"ה נחשב זה לחטא כמ"ש הרמב"ם הבאתיו בשה"ג פ"א דף צ"ז. וז"ש והמלך דוד זקן והשלים ימיו בקדושה וטהרה וז"ש בא בימים שכל ימיו מתוקנים כמ"ש בזהר הקדוש ע"פ ויקרבו ימי ישראל ולהיותו קדוש מאד על כן נחשב לחטא מה שכרת המעיל ועי"ז ויכסוהו וכו'.
ג. ואדוניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלוך. אפשר מסיבה והמלך לא ידעה אדוניה מתנשא וכו' כלומר שנתן עיניו באבישג וכיון שלא ידעה מותרת לו שהוא מתנשא לאמר אני אמלוך ומותרת לי אבישג והגם שמלך שלמה סבר דמותרת לו כיון שהיה לו הוד מלכות וכל הראוי לבילה וכו' וטעה. א"נ פירשו כת הקודמין קצת ואני בעניי אוסיף נפך ואמלא דבריהם דאמרו ז"ל דיהודה זכה למלכות מפני ששם הויה כלול בשמו ואו' ד' רומזת לשכינה. ועתה חשב אדוניה דאזלינן בתר שמא למוד ובדיק בשמיה כי אדוניה מלא יש בו שם אדני הרומז לשכינה ואות זה רמז לקבה"ו ולכן חשב כי לו תאות המלוכה וז"ש ואדוניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלוך כי בשמו יש רמז קבה"ו וגם שם אמו הוא צרוף תגיח על שם בהם ינגח עמים וז"ש אני כלומר מסיבת אני שהוא כינוי לשכינה מלכותא קדישא ורמוז בשמי אדני אמלוך.