א. ותשר דבורה וגו' ביום ההוא לאמר. פירשו המפ' שכל האומר שירה על הנס זוכה שנעשה לו נס אחר וכמו שפירשו על פסוק כי חמת אדם תודך שארית חמות תחגור. ופ' הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. וז"ש ותשר דבורה וכו' ביום ההוא וזה גורם לאמר שיאמרו בשמים שיעשו נס אחר.
ב. בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה'. כבר ידוע דכשישראל יחיד או רבים ידבנו לבו לשוב הרי זה צדיק גמור וכמ"ש פ"ב דקדושין האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק גמור ה"ז מקודשת שמא הרהר תשובה בלבו. ואמרו לעולם יקדים אדם תפלה לצרה. וז"ש בפרוע פרעות אע"ג שכבר ישראל בצרה והסט"א למעלה פרץ ולקח ניצוצות הקדושה ועי"ז היה פרעות למטה בישראל מא"ה. עם כל זה בהתנדב עם שהתנדבו בלבם לשוב ניצולים ברכו ה' על גודל רחמיו שבשביל מחשבתם תכף מושיעם.
ג. באשר כרע שם נפל שדוד. פירש הרב הגדול מהר"י דוד ז"ל כמ"ש בכתבי רבינו האר"י ז"ל לקיים שני מאמרי רז"ל שאמר ז' בעילות בעל אותו רשע ואמרו שמיכה שמי מעיד עליה שלא נגע בה והענין דנזדמנה שידה שם בין רגלי יעל ושכב עם השידה דוקא והאריך בזה וז"ש באשר כרע שם נפל שדוד מלשון שידה שהיה באותו מעשה שדוד מחובר עם השידה. א"נ שדוד לשון ביזה שנשלל סיסרא מניצוצי הקדושה שהיו בראשו וע"י יעל דמחצה וחלפה רקתו והוציאה ני' הק' בראשו מאלו הני' שבראשו יצא ר' עקיבא כמ"ש רבינו האר"י ז"ל זה תורף דבריו בקצור ע"ש באורך. ולדרך הראשון כי שדוד הוא מחובר בשידה יש לרמוז כי רע לעומת טוב שדי ביסוד הקדוש וכנגד זה רע שדוד גימט' כמו שדי. ויש לרמוז באשר כרע שם ר"ת שכב וס"ת מרע רמז ששכב עם הרע. ולפי הדרך השני ניחא מה שהקשה הגאון מהר"ר ישראל ז"ל הביאו הרב זית רענן ביהושע לפי מ"ש בגמ' דר' עקיבא יצא מסיסרא וכתב הרמ"ע ז"ל ממה שבא על יעל דהא ר' עקיבא סבר דגוי ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר ומה שתירץ שם כתבתי בעניותי על דבריו בפתח עינים ח"ב דף ל"ג ושם תירצתי. אך בהא דרבינו האר"י ז"ל דניצוצות הקדושה אשר בסיסרא היו בראשו ויעל מחצה ראשו ויצאו ני' הקדושה וכפ"ז עלו למעלה ואח"כ באו דרך גבר ניחא טובא ואפשר דמ"ש הרמ"ע ז"ל נמי לאו דוקא ודוק הטב כי קצרתי.