א. ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות וגו'. הרב באר יצחק אשכנזי כתב דאמרו רז"ל דאלו היו בני אפרים שמיהרו הקץ והרגום וכתב הרמב"ם פ"ט מט"מ מתים הנמצאים גלוים על פני השדה אין להם שכונת קברות ולא תבוסה. ולפי רז"ל שהיו הרוגי אפרים אין אסור ליכנס לבקעה רק במקום העצמות עצמן וז"ש והעבירני סביב סביב לעצמות ולא על העצמות ותמהני על רש"י שמפרש סביב לבקעה ולא בתוך הבקעה לפי שהיה כהן ומה יעשה רבנו רש"י דכתיב ברישא דקרא ויניחני בתוך הבקעה וצ"ע עכ"ל בקצור ותימה עליו שלא שלטו מאור עיניו כי כבר הרד"ק הקשה זה על רש"י. ואעיקרא לק"מ דהיתה בקעה גדולה מאד והיה מקום פנוי ששם היה מותר לעמוד ואח"כ העבירו מבחוץ סביב לבקעה לפי שהיה כהן ולא הוצרך רש"י לפרש דבפסוק זה עצמו מיירי. והכרח רש"י שאם היה מעביר ליחזקאל סביב העצמות היה טומאת אהל שודאי לא יבצר להאהיל לעצמות ואיכא טומאת אהל. דלכל הדברות היו עצמות ישראל. ואפי' למ"ד שהיו בני אפרים והיה קודם מ"ת האיכא מ"ד דבזמן אברהם יש להם דין ישראל. ואם נפשך לומר הרי איכא מ"ד דלא קי"ל כר"ש וגם בגוים מטמא באהל ואח"כ ראיתי למהר"ם פרנקפורט שכתב על רד"ק קצת מזה.
ב. הנה אני מביא בכם רוח וחייתם וגו'. זהו הרוח שהיה בהם ואח"כ ונתתי בכם רוח וכו' שמוסיף לו רוח משלו ובזה אינו חוטא כן פירש הרב מהר"י והאריך הרבה ע"ש.
ג. וידעתם כי אני ה'. אפשר לומר במ"ש הרב שפתי כהן על התורה פ' שמות דאלהים הוא דין והוסיף ברחמיו א' על מנין אלהים שהוא פ"ו ונעשה פ"ז כמנין אני ה' שהוא גימט' פ"ז וז"ש וזה לך האות כי אנכי שלחתיך ר"ל אות יתר על אלהים והוא גימט' אני ה' עכ"ר ופ' וארא כתיב אני ה' וארא אל אברהם וכו' לתת להם וכו' ואמרו רז"ל לתת להם מכאן לתחיית המתים מן התורה נמצא דבריש כל מראי"ן שאמר הקב"ה למשה אני ה' שם רמז לתחיית המתים כלומר דגם לתחיית המתים הקב"ה מוסיף אות א' על שם אלהים ואז הוא גימט' אני ה' שהוא רחמים והיינו קראין וידעתם כי אני ה' ודוק כי קצרתי.