1
שחט בה שנים או רוב שנים כו'. הכי איתא בפ"ב דחולין (דף ל') וכ"ת בעי העמדה והערכה והתנן שחט בה שנים או רוב שנים ועדיין היא מפרכסת הרי היא כחיה לכל דבריה אך התוס' פ' מרובה (דף ע"ו) כתבו דאין העמדה והערכה לנשחטה כהלכתה וההיא דשחט בה שנים כו' מיירי בישראל בטמאה או בעכו"ם בטהורה דאינה ניתרת באכילה זו וההיא דפ"ב דחולין משום דלא שחט עדיין רוב שנים וכ"כ בפ"ה דבכורות (דף ל"ב) ד"ה הא לאחר שחיטה. ולפי זה ניחא ההיא דפ"ק דשבועות (דף י"א) דפריך הא בעינן העמדה והערכה וכ"כ בר"פ כסוי הדם (דף פ"ד) ועיין בחידושי הרשב"א שם. ודעת רבינו הוא כהראב"ד שהביא שם הרשב"א והרמב"ן דחה דברי הראב"ד כמבואר שם: