שלש עונות. עיין בהר"ן ז"ל שעל הלכות נדה לרב אלפס ז"ל דפ' שני דשבועות דף ש"ו. ולקמן בפ' שני סי' ד' כתבתי קיצורו:
ר' אלעזר אומר כל אשה וכו'. נלע"ד דר' אלעזר גרסי' בלי יו"ד דאי ר' אליעזר ביו"ד הא קאמר בהדיא זקנה לעיל בסמוך אלא ר' אלעזר גרסי' שהוא ר' אלעזר בן שמוע ולפי זה צריך להגיה בפי' רש"י ז"ל בפ' מי שהוציאוהו (עירובין דף מ"ו) ר' אלעזר גרסי' ע"כ. כלומר בלי יו"ד והתם מייתי למתניתין. ובגמ' תניא אמר להם ר' אלעזר לחכמים מעשה בריבה אחת בהיתלו שהפסיקה שלש עונות ובא מעשה לפני חכמים ואמרו דייה שעתה א"ל אין שעת הדחק ראיה דשנת בצורת היתה וחשו רבנן להפסד דטהרות. עוד גרסי' בגמ' ת"ר מעשה ועשה רבי כר' אלעזר לאחר שנזכר דלאו יחיד פליג עליה אלא רבים ולא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר אמר כדאי הוא ר' אלעזר לסמוך עליו בשעת הדחק ומסקינן בגמ' מכח ברייתא אחריתי דבוסתות סבר לה ר' אלעזר דבתרי הוי חזקה כרבי דאמר דבתרי זימני הויא חזקה בכל דבר אבל סתם מתניתין לקמן ספ"ט כרשב"ג דבתלתא הוא דהויא חזקה:
שעברו עליהן שלש עונות דיין שעתן. גמ' תני תנא קמיה דר' אלעזר דייה שעתה אמר ליה פתחת בתרי וסיימת בחדא דילמא מעוברת והיא מניקה קאמרת ומילתא אגב אורחא קמ"ל דימי עבורה עולין לה לימי מניקותה וימי מניקותה עולין לה לימי עבורה פירש"י ז"ל מעוברת והיא מניקה שנולד עוברה ומניקתו א"נ מניקה ונתעברה והה"נ למעוברת גרידתא והא דנקט מעוברת והיא מניקה לומר לך שמצרפין ימי מניקותה לימי עבורה לשלשה עונות כגון שהפסיקה שתים בימי עבורה ואחת בימי מניקותה או חילוף דהכי משמע מעוברת והיא מניקה בתוך הפסקת העונות הללו ע"כ. והקשו תוס' ז"ל והא במתניתין דבסמוך נמי קתני ובמה אמרו דייה שעתה וקאי אד' נשים ותרצו דהתם ליכא למטעי אבל הכא איכא למיטעי ולומר מעוברת והיא מניקה ע"כ: