אמר מנחם בן שלמה לבית מאיר י"א זאת המסכתא ר"ל מסכת נזיר היא מסדר נשים והורגלנו בלמודה אחר מסכת סוטה לסיבה אשר הזכרנו בפתיחת החבור והיא כוללת תשעה פרקים וסדרם לפי שיטתנו א' כל כנויי נזירות ב' הריני נזיר מן הגרוגרות ג' מי שאמר הריני נזיר מגלח יום שלשים ד' מי שאמר הריני נזיר ושמע חברו ואמר ואני ה' בית שמאי אומרים הקדש טעות הקדש ו' שלשה מינין אסורים בנזיר ז' כהן גדול ונזיר ח' שני נזירים ט' הגויים אין להם נזירות וענין המסכתא אמנם יסוד ענינה לבאר עניני הנזירות על אפני שלמותם בכל ענין הצריך בביאורם ועל זה הצד יחלקו עניני המסכתא לששה חלקים הראשון לבאר הלשונות שהוא נזיר בהם הן מצד עיקר הנזירות הן מצד כנויי נזירות וידות נזירות והתפסה בנזירות וכן הלשונות שהוא נזיר בהם נזירות אחת והלשונות שהוא נזיר בהם שתי נזיריות או יותר וכן הלשונות שאדם נזיר בהם שלשים יום והלשונות שהוא נזיר בהם יותר משלשים ובאי זה לשון הוא בדין נזיר עולם ובאי זה הוא בדין נזיר שמשון וביאור החלוק וההפרש שבין נזיר עולם לנזיר שמשון ובאי זה לשון הוא נזיר למה שפירש לבד ובאי זה ליתר ממה שלא פירש וכן באי זה לשון הוא נזיר למה שכיון לבד ובאי זה נזיר אף במה שלא כיון ולא ידע באיסורו ובאי זה אינו נזיר כלל ובאי זה לשון נתפשט בנזירותו חיוב הבאת קרבנות נזיר אחר עד שיפטר האחר בהבאתו וכן בתולה נזירותו בבנים אי זה ולד במשמע שיתחייב בנזירות בלידתו השני בביאור סתם נזירות מתי הוא מגלח והנודר שתי נזיריות כאחת היאך הוא נוהג בהם מאחת לחברתה בזמן הגלוח ובביאור דין נזירות אחר שהפסיקתו טומאה בנתים או שהוא טמא בתחלת נזירות ובביאור ספק שנולד בזמן הנזירות ונמצאו בו כתי עדים מכחישות זו את זו היאך נדון בה השלישי בדין אשה שנדרה בנזירות על אי זה צד בעלה מיפר לה ועל אי זה צד אדם מדיר את בנו בנזירות ועל אי זה צד אפשר לאחרים למחות וכשבטל הנזירות והופרשו הקרבנות מה יעשה בהם ועל אי זה צד אדם מביא קרבנות נזירות אביו הרביעי שהנזירות יש בו דין טעות ושגגה ואונס וזירוזין והבאי ושאלה והיתר כשאר נדרים ודין הקדש טעות החמישי בביאור הדברים שהנזיר אסור בהם הן באכילה הן בשתיה הן בגלוח הן בטומאה למתים ובדין קרבנות נזיר וגלוח שעליהם ועל איזו טומאה הנזיר מגלח וכן ספיקי הטמאות שבו הששי לבאר שהנזירות חל אף על הנשים והעבדים אבל לא על הגוים ולבאר דין נזירות הקטנים החלק הראשון יתבאר בראשון ובשני וגם יתבאר ממנו בפרק רביעי והוא קצת מדין התפסה השני יתבאר בשלישי השלישי והרביעי יתבארו ברביעי הרביעי יתבאר בחמישי וקצת ממנו בפרק שני החמישי יתבאר בששי ושביעי ותשיעי ושמיני הששי יתבאר בפרק תשיעי אלא שנזירות הקטן יתבאר בפרק רביעי זהו שורש המסכתא דרך כלל אלא שיבאו בה קצת דברים שלא מן הכונה על ידי גלגול כענין סוגית התלמוד על הדרך שקדם וכמו שיתבאר בפרטים:
והפרק הראשון ממנה יחל בביאור ענין החלק הראשון ורובו יסוב על ארבעה ענינים הראשון לבאר כנויי נזירות ידותיהן והתפסת נזירות השני לבאר שיש בלשונות של נזירות לשונות חסרים שאין חסרונן מפקיעם מעיקר נזירות ובכלל זה ביאור דין נזיר עולם ודין נזיר שמשון השלישי דין סתם נזירות ר"ל שלא פירש בו זמן כמה הוא נוהג נזירותו וכן לבאר שיש לשונות שהם מורים על יתר מנזירות אחת ואעפ"כ אין נוהגים בהם אלא נזירות אחת ויש בדרך זה שנוהגים בהם שתי נזיריות ויש בדרך זה שהוא נזיר לעולם הרביעי בתולה נדרו בימים אם בריחוק מקום כגון הריני נזיר מכאן ועד מקום פלוני כלומר בימים הצריכים לילך למקום פלוני אם בריחוק זמן כגון הריני נזיר כמנין ימות החמה וכיוצא בזה מה דינו זהו שורש הפרק דרך כלל אלא שיתגלגלו בו דברים שלא מן הכונה כענין סוגית התלמוד על הדרך שקדם: