אמר מנחם בן שלמה לבית מאיר י"א זאת המסכתא ר"ל מסכת הוריות אמנם היא מסדר נזיקין והורגלנו בלמודה אחר מסכת ע"ז לסבה אשר הזכרנו בפתיחת זה החבור והיא כוללת שלשה פרקים וסדרם לפי שטתנו א' הורו בית דין ב' הורה כהן משיח ג' כהן משיח שעבד וענין המסכתא אמנם הוא סובב על מה שכבר ידעת שכל העובר בשוגג על לא תעשה שזדונה כרת חייב להקריב קרבן חטאת קבועה חוץ ממגדף שפטור מכלום בשוגג מפני שאין בו מעשה וחוץ מטמא שאכל קדש או נכנס למקדש בשוגג שדינו בעולה ויורד וכבר מנו גדולי המחברים מנין אלו ששגגתן חטאת קבועה לארבעים ושלש יתבארו במקומם בע"ה וכבר התבאר במקראות שיש חלוק בקרבן זה בין שגגת ע"ז לשגגת שאר עבירות ששגגת ע"ז בעז בת שנתה לחטאת והוא האמור בפרשת שלח לך ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת ואין בזה הפרש בין הדיוט למלך או כהן משיח אלא כל היחידים שוים בחטאת זו ובשגגת שאר עבירות כהן משיח מביא פר והוא האמור בפרשת ויקרא אם הכהן המשיח יחטא והקריב פר בן בקר תמים לחטאת ומלך מביא שעיר והוא שאמור שם אשר נשיא יחטא והביא את קרבנו שעיר עזים לחטאת והדיוט מביא שעירת עזים או כבשה והוא שאמור שם ואם נפש אחת וגו' והביא קרבנו שעירת עזים וכו' ואם כבש יביא קרבנו נקבה תמימה יביאנה ויש בשגגת עבירות אלו קרבן אחד לצבור והוא שכל ששגגו בית דין בהוראה להתיר אחת מעברות אלו ששגגתן חטאת קבועה וטעו רוב העם על סמך הוראתם ואח"כ נודע להם טעותם מביאים קרבן והעושים פטורין ויש קצת חלוק בהם גם כן בין שגגת ע"ז לשגגת שאר עבירות שבשגגת הוראת ע"ז מביאין פר לעולה ושעיר לחטאת מכל שבט ושבט והוא שאמור בפרשת שלח לך והיה אם מעיני העדה נעשתה בשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר לעולה ושעיר עזים אחד לחטאת וקבלה היא ביד רבותינו שכל אותה פרשה שבסדר שלח לך בשגגת ע"ז אם להוראה אם למעשה ואם שגגו בהוראתם בשאר עבירות מביאין פר מכל שבט ושבט והוא האמור בפרשת ויקרא ואם כל עדת ישראל ישגו והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת וכל שבט ושבט אקרי קהל כמו שיתבאר נמצאו בשגגת הוראת ע"ז שנים עשר פרים לעולה ושנים עשר שעירי עזים לחטאת והם הנקראים שעירי ע"ז והם נשרפים ובשגגת הוראת שאר מצות י"ב פרים לחטאת והם נשרפים ואלו הם נקראים פר העלם דבר של צבור ובא ענין זאת המסכתא לבאר דין קרבנות אלו ועל איזה צד הם באים ועל זה יחלקו עניני המסכתא לשלשה חלקים האחד בפרט קרבנות צבור שפרשנו ענינם דרך כלל על איזה צד הם באים מן הצבור והעושים פטורים ועל איזה צד הצבור פטורים והעושים חייבים קרבן עצמם והשני בפרט עניני קרבן כהן משיח ונשיא ובקצת ענינים שבבית דין וכהן משיח עם קצת דינין כלליים בענין אשם תלוי והשלישי בביאור מי שהוא נקרא נשיא ומי נקרא משיח החלק הראשון יתבאר בפרק ראשון והחלק השני יתבאר בפרק שני וקצת פרק שלישי והחלק השלישי יתבאר בפרק שלישי זהו יסוד המסכתא דרך כלל אלא שיתגלגלו בו קצת ענינים כענין סוגיית התלמוד על הדרך שקדם:
והפרק הראשון יסוד הכונה בו לבאר עניני החלק הראשון ורובו יסוב על חמשה ענינים הראשון לבאר על איזה צד נקראו העושים סומכים על הוראת הבית דין שיהו פטורים מלהביא קרבן מצד עצמם ועל איזה צד אין נקראים סומכין עליהם ויתחייבו מצד עצמם השני שיש צדדים שהצבור פטורים מפר העלם מצד ההוראה אע"פ שטעו בהוראת בית דין ועשו מעשה על סמך הוראתם וחייבין מצד עצמן כהדיוטות ומבאר איזה הוראה פטורים עליה ויתחייבו העושים מצד עצמם ואיזו חייבים השלישי שיש צדדים אחרים שפוטרין את הצבור מפר העלם ומחייבין את העושים לא מצד ההוראה אלא מצד גוף הבית דין שאין הוראתן מחייבת קרבן הרביעי כשנתערב שם זדון עם שגגה על איזה צד יתחייבו העושים על פיהם קרבן מצד עצמם ועל איזה צד יתחייבו הצבור ועל איזה צד יפטרו כלם החמישי מנין הקרבנות ומי מביאם זהו שרש הפרק דרך כלל אלא שיתגלגלו בו קצת ענינים כמו שיתבאר: