תולדות יצחק כלול מן ג' יחוד קידושין חופה שהם סוד ג' תפלות של שבת בסוד (משלי א) כן אורחות כל בצע בצ"ע בוקר צהרים ערב נפש בעליו יק"ח יחוד קידושין חופה תפלת ערבית קדושין תפלת שחרית חופה ישמח משה כליל תפארת בראשו נתת לו מנחה אתה אחד נשארה אות צ' עטרת תפארת מג' תפלות אלו לכן יעק"ב יחוד עטרה קדושה (שם י) ברכות לראש צדיק רזא דעץ אשר ישבו תחתיו רתיכא קדישא השענו תחת העץ אצל יעקב נרמז אות ע' עטרה אצל יצחק אות צ' שרומזת על צדיק חי עלמין קץ ח"י ז"ס (שמות א) ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים כשאתה מוצא מן יעקב שבעים שהוא אות עין שזה סוד ע' ענפים ובסוד (בראשית מו) ויוסף ישית ידו על עיניך ע' שלו כי יוסף הוא ראש צדיק אשר ירש. בסוד צדיקים יושבים ועטרותי' בראשיהם:
אברהם הוליד את יצחק זה נעשה אחר העקידה הי' יצחק מסטרא דדכורא אז הנני בני כנ"ל ויעלהו לעולה ונעשה בנו ולכן יצאה נשמתה של שרה מיד אחר עקידה כי היתה נשמתו של יצחק מסיטרא דנוקבא כו'. ז"ש עתה אברהם הוליד את יצחק שהוא מסטרא דדכורא ז"ש המלאך אי"ה שרה אשתך כי הבשורה שלה הנה בן לשרה אשתך דייקא והשיב אברהם הנה באהל בגימ' ל"ח בסוף ל"ח יתוקן. אברהם הוליד את יצחק זש"ה (משלי יז) עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם הבנים עטרה לאבות תפארת זקנים בני בנים ר' שמואל בר רב יצחק אמר אברהם לא ניצל אלא בזכותו של יעקב משל לא' שהי' לו דין לפני השלטון ויצא הדין לפני השלטון לישרף וצפה אותו השלטון באסטרלוגה שלו שהוא עתיד להוליד בת ונישאת למלך אמר כדאי הוא להנצל בשביל בתו שהיא נשאת למלך כך אברהם יצא דינו מלפני נמרוד לישרף וצפה הקב"ה שיעקב עתיד לצאת ממנו אמר כדאי הוא אברהם להנצל בזכות יעקב (ישעיה כט) לכן כה אמר ד' אלבית יעקב אשר פדה את אברהם. וקשה המשל אינו דומה לנמשל במשל ראה אותו השלטון וכו' וכאן יצא דינו לפני נמרוד והקב"ה צפה שיצא יעקב ממנו. גם למה עשה המשל עם הבת הלא יעקב הוא בן ונשא לבת מלך שהיא התורה כמ"ש בזהר (שמות כא) כי ימכור איש זה הקב"ה את בתו זו התורה אע"פי שגם בזהר פ' משפטים דרש בתו על, הנשמה ואפשר שעל נשמת יעקב מדרש שהיא נשאת למלך בעצמו זה הקב"ה (דברים לב) כי חלק ד' עמו מ"מ קשה הלא כל הנשמות נקראת בת נדיב בתו של אברהם אבינו ולמה יתלה זכות של אברהם ביעקב. אבל הענין ע"פ הזהר בפ' עקידה ביום השלישי וישא אברהם את עיניו מרחוק חמא ליעקב שהוא יום השלישין. לדעתי ראה מתן תורה ביום השלישי שהיא נקראת על שם של יעקב י' דברות עקב תיבות כמו שנתן אליעזר ג"כ לרבקה בק"ע זהב על קע"ב תיבות עשרה זהב על יוד דברות והנה יצא הדין לפני הקב"ה לישרף לאברהם כי הוא תקונו של אד"הר שחטא בע"ז (דברים ז) פסילי אלהיהם תשרפון באש וצפה הקב"ה שהוא עתיד להוליד בת זו נשמה הוליד בת זו היא התורה והיא נשאת למלך שהני נישואין הן הן מתן תורה שבאה עבור יעקב ז"ש (שמות יט) כה תאמר אל בית יעקב כי שם אתמר כה תאמר לבית יעקב בשעת מתן תורה ז"ש (ישעיה כט) אשר פדה את אברהם ר"ל עשרת הדברות שנתנו בסוד אשר כמ"ש בזהר ע"פ (שמות כ) אשר הוצאתיך מארץ מצרים זה פדה את אברהם ז"ש (משלי יו) עטרת תפארת שיבה מ"ש בפרקי דר"א ואברהם זקן בא בימים כל אותו הפרשה על יעקב מדבר שהוא בני בנים כי עליו רמזה אותו הפרשה וע"ד הפשט שלא ניצול אברהם מכבשן של אש אלא בזכותו של יעקב כי הקב"ה מנהיג העולם בשני הנהגות הנהגה טבעיות היה העולם מתנהג עד שבא יעקב אז התנהג בהנהגה השגחיות בפרט במתן תורה אז נתן רשות לבני סוריא לעלות לרומי ובני רומי לסוריא שהוא על ענין שני השגחיות אלו כה"א (במדבר כד) דרך כוכב מיעקב ר"ל מיעקב הוא התחיל סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה בהנהגה טבעיות אבל והנה ד' נצב עליו דייקא שאז התחיל הנהגה השגחיות לכן אמר לו אנכי אלהי אברהם אביך לפי שעליו רמז ויוצא אותו החוצה ויאמר כה יהי' זרעך שהוא יעקב כי ביצחק ולא כל יצחק והוא יעקב נמצא אברהם הוא אביו של יעקב ועתה כשהשליכו לכבשן האש לשנות הטבע ע"י השגחות לא ניצול רק בזכותו של יעקב ובשבילו נהפך הטבע וכשנתן לאברהם ה' ראשונה זכה להוליד בנים כי בני חיי ומזוני לאו בזכותא שהוא היכל הזכות היכל יצחק תליא מילתא אלא במזל העליון לכן הי' יצחק בן ארבעים לבינה שהוא ה' ראשונה בקחתו את רבקה ה' אחרונה של שם ויצחק בן ששים שנה שהוליד יעקב שהיא הו' של שם ולפי שעשו היה טיפה ראשונה של יצחק סיג זהב לכן יצא ראשונה כדי שיהי' אדמוני והלא מן הראוי מי שנכנס ראשון יצא אחרון על זה תירץ הכתוב ויצא ראשון למה הלא הוא ראשון בזרע וראוי להיות אחרון ויצא ראשון אדמוני שהוא הי' ראוי להיות תקונו של אד"הר לזה השיב כדי שיהי' אדמוני שגלגולו דוד שהוא (שמואל א יז) אדמוני עם יפה עינים על אינון ע' שנה שנתן לו אד"הר מאלף דילי' ז"ס עין יפה עינים לתקן עין דלעילא ואחר כן יצא אחיו השני וידו אוחזת בעקב עשו יד הוא סוד דוד מנגן ביד לתקן קילקול עקב של נחש הנושך עקבי סוס ועז"א דוד (תהלים קיט) הוריני ה' דרך חקיך ואצרנה עקב (שם יט) בשמרם עקב של עשו הנק' רב וכשראה יעקב שעשו הוא הבכור קנה טיפה קדמאה מעשו שראה שיהי' דוד נפל ולא יהי' לו גם יום א' במקום חיותו ז"ש (שם קלט) ימים יוצרו ולא אחד בהם לכן אמר מכרה לי כיום את בכורתך לי ר"ל אותה הבכורה שיש לעשו שהוא אדמוני ולדוד אין לו גם יום א' בזה העולם מכור לי אותה הבכורה וכן נקרא דוד בכור כמ"ש (שם פט) אף אני בכור אתנהו מאחר שראה יעקב שיצחק הוא חשך ואינו נותן כלום לדוד משנותיו כמ"ש בזוהר. או ענין שהיה דוד אדמוני עם יפה עינים שם בן ד' יש בו כ"ד עיינין בס' הבריאה לא"הר כל עין בג' תגין והם סוד ב"ד של כ"ג שהשכינה חופפת ומחופה עליהם הרי כ"ד עיינין וע"ב תגין לקביל ע' סנהדרין ונשיא עליהם בדיינין הרי ע"ב. הרי מנין יפ"ה עינים ולכן נקראו הסנהדרין עיני העדה לפי שאינון מן עיינין דלעילא ע"א ז"ש והוא אדמוני עם יפ"ה עינים והשכינה לכלם ז"ש וטוב רואי על השכינה וכמו שיש בקדושה (ישעיה כח) קו לקו צו לצו כי מנין כלם ע"ב וכ"ג ושכינה על גביהם עולה למנין צו כמנין צ"ו חלונות שהיה במקדש מנין אל אדוני הוא סוד (ד"ה ב טז) עיני ה' משוטטת בכל הארץ כמו כן בקליפה לעומת זה (ירמיה ט) עלה המות בחלונינו וסימן מח"ה המן מאדים חלבנה כל א' עולה צ"ה שהוא מלובש ג"כ ברתיכה דיליה עיין כ"ז בספר מגלה עמוקות הנדפס באופן קצ"א באריכות:
ויתרוצצו הבנים בקרבה. ידוע שהיא היתה דיוקנא של חוה לתקן רוחא כמו שיצחק בא לתקן רוח של אדם כן רבקה רוח של חוה וכמו שחוה היתה (בראשית ג) אם כל חי הולידה מעץ הדעת טוב ורע הבל מסטרא דטוב וקין מסטרא דרע כן רבקה ראתה שאותן שני בנים הראשונים חזרו ובאו לעולם פז אמרה א"כ למה זה אנכי שהרי רבקה נפלה מעל הגמל אמר ז"ל במדרש ותרכבנה על הגמלים רבנן אמרי גמל זה יש בו סימן טהרה וסימן טמא כן רבקה העמידה ליצחק א' בן צדיק וא' בן רשע כיון שראתה רבקה את יצחק שהי' אור ג"ע עמו ראתה סוף טומאהלצאת ממנה לכן (בראשית כד) ותפול מעל הגמל קרי בי' מעל הגמל שעתיד גמל למעול מעל בה' ונפלו בתולתיה וחשבה שעבור נפילת בתולים יחשב לה מקום נפל כאילו נתעברה והפילה והקליפה קדמה לפרי שהוא עשו וא"כ לא יהיה לה כ"א עיבור א' של הצדיק אבל עתה שראתה שלא הועילה בנפילתה כלום אמרה למה זה אנכי הזקתי את עצמי בגופי עבור זה:
ויאמר ה' לה. שכוונתה שלא להתעבר רק פעם א' שניהם באים בב"א ובטוב כוונתה גרמה שגם עשו יהי' מתוקן לע"ל גיים זה אנטונינוס ורבי כי לולא זה לא הי' תקומה בעולם ממנו וכמו שסמאל רוכב על גמ"ל גר"ם מית"ה לעול"ם ורבקה בא לתקן זה הקלקול והפילה מעל הגמ"ל כשראתה את יצחק שהוא בן זוגה לקביל אדם קדמאה לכן נפלה אז מעל הגמל לתקן מעשיה הראשונים ע"כ אמרה א"כ שעדיין לא נטהרה העיסה א"כ למה זה אנכי על גלגול זה למה בפעם זה מרחם יצאתי הלא לא תקנה כלום כי כוונתה היה לתקן טיפה קדמאה שחטאה בה חוה שהטיל נחש בה זוהמא שני גיים תרין יודין על ב' טיפין דאזדריקו (בראשית ב) וייצר ב' יצירות א' לטב וא' לביש ויעקב קנה בכורתי' מעשו על האי טיפה קדמאה קא מכוון וידו אוחזת בעקב עשו א"כ למה זה אנכי אי' במדרש שהקדוש ברוך הוא הראה לכל האבות מכות בכורת (שם טו) גם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ר"ל גילה לו מכות בכורת שהתחיל הקדוש ברוך הוא בו (שמות ד) אנכי הורג בנך בכורך מאחר שמכות בכורת מתחלת אנכי על זה רמזה רבקה מאחר שאני רואה שעשו רוצה לצאת ראשון ויהי' הוא הבכור לפטירת רחם למה זה אנכי הקב"ה אמר למשה (שם ג) וזה לך האות ע"י מכות בכורת ז"ש כי אנכי שלחתיך ר"ל כשתגיע למכות בכורות שמתחלת אנכי אותו שעה שלחתיך כשלחו גרש יגרש אתכם מזה ר"ל דבר זה רמז לו הקב"ה בפסוק וזה לכם האות ומאחר שיעקב אינו בכור למה יהרג בכור מצרים (שם ד) כה אמר ה' בני בכורי ישראל ז"ש למה זה אנכי. והקדוש ברוך הוא השיב שני גיים בבטנך שבבטן עקב את אחיו שבאמת יעקב בכור לשמים רק עשו בכור ליצירה שיצא הוא ושריימו עמו לשאוב זוהמת ולשתות מי נדות ממעיך יפרדו והוא כמשל שפופרת:
ויעתר יצחק לנוכח אשתו. ע"ד מ"ש רז"ל (איוב כט) ברכות אובד עלי תב"א נוטריקון "תפארת "בנים "אבותם "תרח "בגלגול "איוב לכן נקרא (דברים כו) ארמי אובד אבי לפי שאיוב הוא גלגול תרח לכן אמר (איוב מב) נחמתי על עפר ואפר על אברהם ויצחק אברהם ניתן בעפר קשתו יצחק נעשה אפר מקלה נמצא אלו הברכות באו לזרעו של איוב לפי שרשע לבן ראה שאין השכינה שורה על פחות] משני אלפים ושני רבבות מישראל ז"ש (בראשית כד) אחותינו את היי לאלפי רבבה יהי' לך לבדך השראת השכינה שאין אנו מבקשין לקדושה כמו שאמר ההוא רשע בגלגולא תניינא דיליה כד אסקוהו אונקלס בנגידא (דברים כג) לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים כי מילייהו נפישין ז"ש את הוי דייקא יהיה לך אשר לך השיב הרשע על זה ואין אני מבקש סיטרא דלך או שבקש על עשו הרשע שהוא יהיה העיקר לכן אמר את היי לאלפי רבבה ר"ל עשו שממנו האלופים יהיו גם כן ממנו הרבבה שהיו לישראל כמ"ש (יחזקאל טז) רבבה כצמח השדה ז"ש וירש זרעך את שער אויביו ר"ל יצחק שבא מטיפה קדישא יעקב הוא זרע שלו כי ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק כי עשו בא מזרעה של רבקה כמ"ש הכתוב ויהי יצחק בן ארבעים והי' עולה תמימה ואין בו סיג והטעם שהוליד לעשו לפי שנשא את רבקה שהיא בת בתואל ולבן אחיה לכן הולידה את עשו עז"א למה זה אנכי שאני הוא הגורם לזה הרשע ז"ש לבן וירש זרעך שהוא עשו את שער אויביו שהוא יעקב ולכן הוצרך יצחק להפוך ברכתו של אובד ויעתר כעתר זה שמהפכין בה כן הפך הוא הברכה ז"ש שובה ה' רבבות ר"ל שישוב הקב"ה ברכתו של רשע שיהיו אלופים של עשו גם כן לישראל והתחיל ברבבות:
ענין שאמר אנטיננוס לרבי מאימתי בא יצ"הר לאדם א"ל משעת יצירה א"ל א"כ יהי' בועט באמו ויצא א"ל משעה שיצא אמר רבי דבר זה למדני אנטיננוס ומקרא מסייעני (בראשית ד) לפתח חטאת רובץ הענין לפי שרבי הי' נשי"א נ"שמתו ש"ל יעק"ב אבינ"ו ועליו רמזו בני חת (שם כג) נשיא אלקים אתה בתוכינו י"פ בתורה נגד י' דיברות שהי' על סוד יעקב שראה ג"כ אברהם ביום השלישי מרחוק כדאיתא בזוהר כי לא ניצל אברהם מכבשן האש אלא בזכות יעקב ועליו אמר לאליעזר (שם כד) שים נא ידך תחת יריכי נא דייקא שמעולם לא הכניס רבינו הקדוש שהוא יעקב שתיקן ברכה שלישית אתה קדוש ידו מתחת טבורו ולכן לקח העבד י' גמלים מגמלי אדוניו שיש י' סממניות של טהור וי' של טומאה שני גיים בבטנך גם תבן גם מספוא גם את זה לעומת זה וכל א' כלול מי' קנתרין וכל טוב אדוניו על נצוצין טהורין שישאר גם מהסי' טומאה ז"ס שהשיבו במבחר קברינו שהצדיק הוצרך להקבר ולילך ורך עפרן ורע עין ליקח בחיר שלהם ולהוציא מידם ועל אלו נצוצות שאל אליעזר לרבקה היש בית אביך נצוצות טהורות והשיבה שגם מן תבן יצא נצוצות טהורות אנטנינוס ורבי ואנטנינוס שידע ניצוץ שלו שהי' עשו ובעט באמו והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צוארך צפה יצחק בר"הק שגם הוא נמשל לחזיר שסופו להחזיר ולהרהר בתשובה לפיכך אמר לו והי' כאשר תריד ר"ל אריד בשיחי ויהרהר בתשובה בלבו ויהיה תוהה על הראשונות אז יתוקן גם הוא ויהיה טהור והוא סוד תהלים קי) מחץ ראש על ארץ רבה מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש מאותו יום שמחץ חושיםבן דן מוכח בא פני של יצחק אביו (דברים לב) וראש פתנים אכזר מלשון אך זר הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותי וכן עז"א מחץ ראש ויבא בקדושה שהיא ארץ רבה השכינה שנקראת רבה אמונתיך ואז נחל שטים שמגדל ניאופים רפ"א ומעין יוצא מבית קדשי הקדשים ישתה ואז ירים ראש של עשו בקדושה וכן (משלי יא) רע ירוע כי ערב זר רעה אחר רעה תבא ומקבלין גרים כי צריכין זיכוך וצירוף אחר צירוף עד שיבאו לכלל גרים וכן (שם ל) זרזיר מתנים שדרז"ל על מלך אלהים עמו עי' בפ' בלק שם מקומו והנה לא יטוהר רק הראש ז"ש והי' כאשר תריד ותעשה תשובה אז ופרקת עולו מעל צווארך שהוא השעיר שנשא עונותיהם על צוארו כי (ישעיה ח) חלף ביהודא ועבר עד צוואר יגיע ולא יותר ועל שאר הגוף לא פלט אתמר עליה (איוב לח) לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה שהוא למפרע הב"ל וינערו רשעים ממנה ר"ת רו"ם שהיא העיר רבתי עם ז"ש ופרקת עולו מעל צוואריך דייקא שעד צואר יגיע לכן נפל עשו על צווארו של יעקב וישקהו שהיה שיניו קהות על שנעשה צווארו שיש שאמר ר"ע לתלמידיו כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים כי (תהלים קא) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני וז"ס קופה של שרצים תלוים מאחריו וכן מרגליות טובה שהיתה תלויה בצווארו של א"א לתקן קופה של שרצים תדברו בצואר עתק וז"ש (ישעיה ל) ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמור זה הדרך לכו בו כי אפילו הגנוזים באזני הנער שהם אחוריים מתוקנים באחרית הימים וידוע בסוד (דניאל ט) הטה אלהי אזנך באשר השערות מכסים האזנים מלהשמוע שהם דינים ועז"א הטה אלהי אזניך שיסתלקו:
טעם שאברהם הוציא זוהמא שלו על ידי שפחה ויצחק על ידי רבקה אשתו. הענין לפי שאברהם תיקן נפש אדם ושרה חוה אחר כך נתגלגלה נפש חוה ביצחק וז"ס והנה בן לשרה אשתך דייקא כי נפשה קשורה בנפשו ולכן בשעת עקידה שנפשו של יצחק יצאה אז פרחה גם כן נפש שרה וילדה רבקה דיוקנא של שרה אמו ולפי שנפש בלא רוחא לא כלום לכן כשהי' ביצחק רוח של אד"הר אחר עקידה ורבקה היתה נפש אז אחד באחד יגשו ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו ס"ת חוה מאחר שאברהם הוציא זוהמת לילית על ידי שפחה הגר אבל יצחק שהוא דיוקנא של חוה לתקן זוהמת סמאל אלמלא הי' ע"י שפחה הי' הולד כלול משור וחמור סמאל לילית לא הי' תקומה לעולם:
בזוהר חדש פ' וישב מסיטרא דדינא קשיא נפקין תרין רוגזין לתרין סטרין חד מברך וחד מלטטיא חד ברוך וחד ארור כגוונא דא מסטרא דיצחק חד מברך וחד מלטטיא לעילא ולתתא דא אתפרש לסטריה ודא אתפרש לסיטריה דא דיורין בארעא קדישא ודא דיורי בטורי דשעיר איש יודע ציד איש שדה באתר דמדבר' וחרבה ודא יושב אוהלים וכולא כגוונא דאצטריך ובג"כ תרין דרגין אינון ברוך וארור דא לסיטריה ודא לסיטרי' מהאי כל ברכאין דעלמא לעילא ולתתא ומהאי כל לווטין ז"ש ואברכהו מלעילא גם ברוך יהי' מלתתא ולפי שיצחק הוא גלגול חוה ויעתר יצחק לד' לנוכח אשתו ס"ת חוה ונפקו ממנה תרין סטרין אלין באכילת עץ הדעת טוב ורע קין סיטרא דנחש ארור מכל הבל מסיטרא דטוב ויתרוצצו הבנים בה' הידוע על ב' בנים הראשוני' שהיו בחוה הם הם היו עתה בקרבה ולפי שגם יצחק היה תיקון נפש חוה הקשה לה א"כ שגם יצחק מגלגול שלה לתקן מעשיו הראשונים למה זה אנכי סובל צער זה הלא גם יצחק מחויב לתקן זה והוא אינו סובל שום צער ואני לבדי סובל הצער. או שהקשה לה א"כ מאחר שרואה אני כשהייתי הולכת על פתח ע"ז רצה עשו לצאת הרי עדיין לא נתקנה העיסה למה זה אנכי למה זה מבטן יצאתי לראות עמל על גלגול זה שבאה לתקן ועדיין לא תיקנה והתשובה היתה שני גיים בבטנך הן הן תרין סטרין שבעולם חד מסיטרא דברוך וחד מסיטרא דארור ושני לאומים ממעיך יפרדו חד קדוש וחד טמא וצריכי לברייתא ולאום מלאום יאמץ. ואמר לשון יפרדו כמ"ש אברם ללוט (בראשית יב) הפרד נא מעלי כ"א לסיטרי'. ז"ש יעקב הן עשו אחי איש שעיר גבר שירין איתפרש לסיטריה ואנכי איש חלק (דברים לב) ד' עמו איתפריש לחלק אלהי ממעל יעקב חבל נחלתו (תהלים יז) חבלים נפלו לי בנעימים אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמת ותועה אבי ע"ז שרוצה ליקח חלק עשו שהוא חלק אל אחר ורבקה השיבה "עלי "קללתך "בני עלי נתקן עתה חטא חוה שקלקלה והביאה נחש לעולם ואתה תשופנו עקב לכן מוכרח אני לתקן עקב זה אך שמע בקולי ולך קח לי שני גדיי עזים הם שני שעירים האחד לד' והאחד לעזאזל שנושא השעיר כל עונותיהם וכל אחד איתפרש באותו יום לסיטרי' וילך עשו לדרכו שעירה שעיר לעזאזל (בראשית לג) ויעקב נסע סכותה שהוא רזא דמהמנותא לכן אמר לקמן אל לבן הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו לפי שרבקה גרמה להפריש כ"א לסיטרי' בהקריבה השני גדיי עזים הללו גם לבן כשברכה (איוב כט) ברכת אובד עלי תבא שאמר אחותינו את היי לתרין סיטרין הא' עשו אלפי כנ"ל ויעקב רבבה כל אחד אתפרי' לסיטריה שהם ב' סטרין. תומם בבטנה חסר י"א תאומים רזא (בראשית ד) א"י הבל אחיך ך"ב צינורות בעולם מן ך"ב אותיות. התורה י"א י"א סימן (דברים ו) ד' אלקינו ד' אחד י"א אותיות בא"ב הם דין י"א הם רחמים נחלקין על טוב ורע וכשנהרג הבל נסתלקו י"א אותיות של רחמים ועתה בא יעקב ולקח י' ברכות של עשו ולא נשתייר רק אחת. ז"ש עשו הברכה אחת היא לך אבי הלא לא ברכת ליעקב רק עם י' ברכות ואחת היא תם ורשע הוא מכלה (בראשית ג) להט החרב המתהפכת לכן נתן לו החרב נמצא (תהלים עג)אך טוב לישראל ך"א צינורות היו בידו י"א דילי' וי' דעשו סודו אך יצא יצא תרין יציאת חדא לו וחדא לשכינתא וקבלו י' דברות פתחו בא' וסיימו בך' הרי אך ובשעת חורבן (איכה ג) אך בי ישוב יהפוך ידו כל היום שנהפך אותו א"ך:
ויזד יעקב נזיד. על סוד ע' אנפין דמגולין בין כולא סומקא כוורדא ועילא מניה אנפא חד סומקא יתיר ואיהו כוחו של עשו שנקרא ע'שו בגי' סמאל ז"ש עשו הלעיטני נא "מן "האדם האדם הזה שהוא אדום יתיר מכלא נזיד בגי' עש"ו נזיד עדשים בגי' סמאל ונחש שהכניעו אותם יעקב ורבקה בגי' תצ"ה (דברים יח) ודורש אל המתי"ם ידי עשו בגי' ת' ב"ד דחציפין הן הן ארבע מאות איש שעמו לקבליהון ת' עלמין דכסופין ת' פרסה על ת' פרסה וכן מצרים ת' פרסה על ת' פרסה כי כמו שיעקב זעיר אית בי' ת' עלמין דכסופין מן אריך אנפין כן יש לעשו ת' ב"ד. יעקב כחו בפה ועשו כחו ביד (משלי ל) אם זמות מד"ת אזי יד לפה ר"ל היד של עשו גובר על פה של יעקב קו"ל יעק"ב בגימ' ר"ת של ה' שמות "נפש "רוח "נשמה "יחידה "חיה שהוא סוד שי"ח שדה בגי' הכי הוי שהן הן (קהלת י) עוף השמים יוליך את הקול על אליהו שהוא פנחס מגלגול שני בניו של אהר"ן נד"ב ואביהו"א ובעל כנפים הוא אהרן כולל כל כנפי החיות בגי' רנ"ו יגד דבר על זה הסוד א' משה בנעורנו תרין בזקנינו חד נלך על אהרן ובניו וכן כתבתי על פסוק (ויקרא ו) צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה שדרך אלו ג' עולות כל התפלות למעלה סוד מט"ט וסנדלפון בגי' אליהו חנוך שהן הן ב' כרובים על תרין עלמין בריאה יצירה יעקב הוא דיוקנא עולם הבריאה:
ענין מכירת בכורה של עשו כשבא מן השדה שהי' לבוש בגדים של אד"הר שלקח מנמרוד שהי' צד בו כל בהמה וחיה כי אותו לבוש הי' בגדי כה"ג לכן במסורה ב"פ וילבישם (בראשית ג) כתנות עור וילבישם ובזוהר רזא דתפילין ד' בתים של עור שהם לקבל ד' אתוון של אדני ביד וד' אתוון של אהי"ה בראש והם ג"כ סוד בגדי לבן וד' בגדי אדום ועשו ביקש מיעקב הלעיטני נא מן האדום הזה שהי' מתכוון רק ללבוש בגדי אדום לכן א' ב"פ אדום כי גם בגדי לבן רצה להפוך אל אדום כי הוא אדמוני לכן אמר לשון הלעטה מלשון מלעיטין את הגמל שהי' סמא"ל רוכב על הנחש בדמות גמלים ואותן הגמלים הבריך עבד אברהם שהוא מיטטרון בי' הכי הוי בחושבנא וכשמסלקין י' מן מיטטרון אשתייר מטטרון יבשה עיין בתיקונים דף נ"ד וכשיצא יצחק (בראשית כד) לשוח בשדה בגי' מטטרון והנה גמלים באים לכן אמר יעקב לעשו מכרה לי בכורתך שאם אתה רוצה ללבוש אדום ללבושיך צריך אתה לחלץ בגדי כהונה מעליך שהיתה עבודה בבכורות ואז ויבז עשו את הבכורה ולכן אמר לקמן את בכורתי לקח וזכה לבגדי כהונה ומזה זכה אח"כ ליקח את ברכתי כי מכח לבוש של אד"הר ששכח עשו בבית שלקחה רבקה בגדי החמודות אשר לו כל הקללות של אד"הר נהפכו עתה בלבוש יעקב הבגדים לברכה כמ"ש בזוהר י' ברכאן אלו של ויתן לך לקבל י' לווטין של אד"הר כי עתה שופרי דיעקב מעין שופרי דאד"הר שלבש בגדי כהן גדול ומאחר שיעקב נעשה עתה כה"ג למטה נזדעזע כורסיא לעילא ונחית מיכאל כה"ג שלמעלה ובא עם יעקב לקבל הברכות של ויתן לך גו' את ברכת אברהם ומה הוא הברכה שבירך הקדוש ברוך הוא להוציא כהונה משם בן נח ונתן לאברהם את ארץ כי שם מקום הקרבנות בבריה בין הבתרים את ארץ מגוריך אשר נתן ה' לאברהם כי באותו הפרק נאמר לו (בראשית טו) כי גר יהי' זרעך אז אמר לו קח לך עגל שהראה לו סוד הקרבנות שזכה את הברכה שברכו שם וז"ש לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טובים לך טובים לבניך טובים לך שתקבל הברכות וטובים לבניך שנתכפרו עונותיהם של ישראל שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם וקשה מה ענין ב' גדיי עזים ולדידי ניחא הן הן בגדי החמודות של אדם הראשון מתחילה בגדי כהן גדול שהיו ביד עשו הרשע שזכה לקבל שפע וברכה כדין כה"ג ויעקב נטל שלו ממנו והפשיט בגדיו ממנו בעת שלקח ממנו הבכורה בעדשים להיות מלעיטין אותו כגמל מן האדום האדום אז בא הבכורה אליו וזכה שיהיה כה"ג של מעלה:
וישב יצחק בגר"ר. על י"ג מכילין דרחמי י"ב פ' אהיה וי"ג פ' הוי"ה משה ואליהו שהם הכלל תורה שבכתב ושבע"פ כמ"ש (נחום א) ה' בסופה ובסער' דרכו משה ותשם בסוף ואליהו עלה בסערה הוא נוטריקון יסוד שהכל תלוי בו יסוד נוטריקון ד' סופה וסערה דרכו ונרמז במלת סופה תרין כ"ד אדני אלהי"ם ה"ס שאוחזין בה סער דהיינו מסטרא דשמאלא סמאל שהוא אש ומימין רהב שהוא מים: בר"מ פ' פנחס וערב רב באמצע סימנם סער יוניקותם מן ה' אחרונה הרי סערה: בענין בארות של יצחק בחבורא קדמאה אמינא ביה כמה גוונין ובעינא לחדשא מילין בענין כמה בארות חפר יצחק בבאר שבע ר' יהודה אמר ארבע כנגד זה נעשו בניו ארבע דגלים במדבר ורבנן אמרי חמש כנגד חמשה חומשי תורה. לדעתי נרמז כאן סוד המרכבה דלעילא בקישור ארבע עולמות מלמטה למעלה על באר הראשון עולם העשיה קראו עשק כי התעשקו עמו ושם עשק "עופרת "של "קין. ועל באר השני עולם היצירה שהוא עולם המלאכים (איוב ב) ויבאו בני אלהים להתייצב ויבא גם השטן בתוכם כי גם בעולם היצירה הקליפה מחצה על מחצה שהוא כרוב כי גם על זה העולם אמר יעקב (תהלים ג) ה' מה רבו צרי תמן שם של מ"ה וכן יעקב דיוקנא זעיר שמקנן ביצירה אמר (בראשית כח) מה נורא המקום הזה.אבל על עולם הבריאה דמקננא בי' אימא עלאה שנקראת רחובות הנהר אמר כי הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ ויעל משם לעולם אצילות באר שבע וראה שלשה שרי הפנים סנדלפון כנגד זה קראו עשק כי תמן (הושע יב) כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אהב ויצא על שדה זו עסיקין הם עוררים ושם דמעת עשוקים כי התעשקו לקיבלי' עבד כנעני ובאר השני לקבל מט"ט עבד עברי ובאר שלישי תמן סוד אמה עבריה בכורסיא בסוד (שמות כא) כי ימכור איש את בתו לאמה ויעל משם באר שבע מתמן בן בנים אתם לה' אלהיכם. והוא קישור נפש מן עשיה תמן עש"ק. מן יצירה רוח תמן שטנה. ומן בריאה נשמה נקראת רחובות כי שם הרחיב ה' לנו ונשמה לנשמה הבאה בשבת תוספת הנשמה אמר ויעל משם באר שבע ע"ס נשמה לנשמה הבאה בשבת קודש (בראשית כט) ויש"ק יעקב לרחל נוטריקון "יום "שבת "קודש. דאתמר גבי יוסף (שם מא) על פיך יש"ק כל עמי מלשון נשיקה.
ראה קישור התפלות ולפי שיצחק תיקן תפלת מנחה התחיל בתפלתו תחילה ויצא יצחק לפנות ערב כי אז מתעורר (ירמיה ו) כי פנה יום כי ינטו צללי ערב לכן צריך ליזהר ביותר בתפלת מנחה כמ"ש יעקב (בראשית לב) מנחה היא שלוחה לאדוני לעשו עבור עשו שבא שולטן דידי' בסוד (שמות לב) וירא העם כי בשש באה שעה שית שעתין בתראין דיומא בסוד ערב רב לכן קראה עשק כי שם המקטרג עומד והתעסקו עמו כנגד תפלת ערבית (תהלים קד) תשת חושך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער קראה שטנה אבל נגד תפלת שחרית שאז (איכה ג) רבה אמונתך בסוד אהבה רבה (איוב לח) ויריעו כל בני אלהים (בראשית מד) הבוקר אור והאנשים שולחו המה וחמוריהם אמר רחובות כי שם הרחיב ד' לנו ואידלי יומא ואידלי קצירה ופרינו לפי שכל התפלות של כל ימי החול מקבלין בשבת כי כל ז' ימים יונקין משבת ג' מקמי שבת וג' לבתר שבת בסוד תוספת נפש רוח נשמה ז"ש ויעל משם באר שבע שהוא שבת קודש שכולם עולים דרך שם:
הנה כל מה שראה יעקב בענין באר על שלשה עדרי צאן ואברהם בענין שלשה אנשים נצבים ראה יצחק בענין שלשה בארות אלו ויעקב בחלוקות מחנות ראשון שני שלישי וכן יוסף ג' מלאכים נזדמנו לו גם הגר שפחת שרה ראתה ג' אכים והוא חלומי של שר המשקין ושר האופים לתרין דרגין (שם מ) בגפן שלשה שריגים שלשה סלי חורי.
בזוהר פ' וירא שהקדוש ברוך הוא אמר לאברהם ויצחק שילכו לקבל אולפן דצדיקייא בשעת פטירת הצדיק והם אינם רוצים לילך עד שיעקב הולך לדרכו ואח"כ באין תרין משריין דאברהם ויצחק ויפגעו בו מלאכי אלהים הנה הן ג' בארות שעל משריין דאברהם קראו עשק כי התעשקו עמו ואינם רוצים לילך עמו גם משירייתא דיצחק שטנה אבל משירייתא דיעקב רחובות כי שם הרחיב ד' לנו והולך עמו אח"כ ויעל משם באר שבע לקבל שבע היכלין דכסופין ושבע ברכאין דבריך הקב"ה לאברהם ג' בארות ע"ס שהורית וישב יצחק בגרר לגייר את הגרים בטעם יצחק בן אברהם שעשה כמו שעשה אביו ומלא מקומו וכבר נתברך יצחק בעקיד' (שם כב) והתברכו בזרעך כל גויי הארץ שהוא לשון הברכה והשפלה שמבריכין נוף א' בארץ. גם (איוב יד) אם יזקין בארץ ישריש שרשו פתוח עלי מים ג' אלו שסתמום פלשתים עפר ג' בארות הם נפש רוח נשמה הראשון נקרא עשק השני שטנה כי בעשיה שם מדורין בישין נפש נקרא עשק (לקבל עולם היצירה ורצה ליכנס בבריאה מקום כהן גדול תמן רוח) בריאה תמן נשמה שאין הקליפה כ"כ רק שהם מעורבת "עופרת "של "קין אותו עשק אתמר גבי קרח (קהלת ז) כי העשק יהולל חכם שבעה לקבל עולם היצירה ורצה לכנוס בבריאה מקום כה"ג תמן רוח בריאה המן נשמה נקראת רחובת הנהר אימא עילאה מקננת בכורסיא גם מתמן בראשית לו) שאול מרחובות הנהר אשר הי' (שמואל א ט) משכמו ומעלה גבוה מכל עם וגם אם זכה רחבעם הי' משיח וירבעם משנה ושר העולם: (חסר)
במדרש ד' בארות חפר יצחק לקבל ד' עולמות אבי"ע או לקבל ד' כנפות של ציצית ציצית ד"פ ב"ן שהוא סוד יצחק גרר הוא סוד תפילין וח"א ה' בארות לקבל ה' גנים בזוהר או על תורה שבע"פ כמבואר בתיקונים גם יש בכל כנף שם קנ"א וב"ן הרי באר ובמדרש ד' בארות נגד ד' דגלים או שישב כל היום בתפילין ז"ס וישב יצחק בגרר יש בתפילין תיבות מנין גרר ז"ש (איכה א) גת דרך ד' דרשו רז"ל על קצוצי תפילין שמצא על אבן א' וקשה מה ענין זה לתפילין אל שתיבות של תפילין הם מנין ג"ת או ד' בארות הם ד' מיני מים שהראו ליחזקאל שסודם שבמ"א "שח"ו "ברכים "מתנים "אפסים לבטל ד' גלורין בישין שבמ"א שו"ר בו"ר מבע"ה א"ש והם ד' עולמו' ועל עול' הרביעי אתמר בי' (יחזקאל מז) מי שחו לא יוכל לעבור כי גאו המים מי שחו ויצא יצחק לשוח ע"ל בפ' שמות ע"פ (שמות ב) ותקרא שמו משה לכן לא רבו על באר רביעי כי שם מלכים א ה) אין שטן ואין פגע רע או על ארבע אותיות השם או על ד' דרכים של תורה גם ע ב' בארות אלו על סוד ניצוצות טהורות שבר עולמות כי בעולם דעשיה ממונה סנדלפון לקבל נצוצות טהורות משם לכן נקרא עבד כנעני כי (הושע יב) כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב עשק רזא דמלה כי סנדלפון הוא הסותר (ישעי' כג) שרים כנעניה וחוטף ולוקח ניצוצות טהורות שהם בעשיה ומוציא יקר מזולל לכן על הבאר הזה רבועם עבדי יצחק שהוא רזא דקדושה ויאמרו לנו המים כי במקום הזה יש ג' טוב ג' רע גם מעורב הטוב ביניהם. אבל על עולם היצירה דתמן עבד עברי שהוא מט"ט עץ הדעת טוב ורע והם שם מחצה על מחצה לא אמר כי התעשקו עמו רק ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה שגם שם עלה הקיטרוג להשטנה. ויעתק משם מלכון עתיק דאימא עילאה מקננה בכורסיא שנקרא סתם עתיק ויחפרו באר ולא רבו עליה כי שם מלאך הגואל אותי מכל רע שהוא אכתריאל ולא רבו עליה ויקרא שמה רחובות תמן רזא ת'ר'ך'ב' ך"ב אותיות התורה שמתפשטין כי שם הרחיב ד' לנו ופרינו בארץ וע"פי דרך האר"י בס' הבריאה שהוא סוד ב' ז' ק' שמקבל תפילותיהם, של ישראל ע"ש שיש לו ק"ט כוחות מנין ק' צווחות של עשו כמ"ש האר"י בזמר שלו שיש לעשו ה' צווחות דהיינו ה"פ ק"ט שהם חשבון תקמ"ה הן הן סוד ה' בארות של יצחק והבזק הזה מתפשט מן בריאה עד עולם העשיה ע"ש כי הרחיב ד' לנו שהוא מתרחב והולך עד הארץ התחתונה שאנו בו:
ויהי כי זקן יצחק. ר"ח בר פפא פתח (תהלים מ) רבות עשית אתה ה' אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו א"ר חנינא כל פעולות ומחשבות שפעלה אלינו בשבילנו למה כהו עיניו של יצחק כדי שיבא יעקב ויטול את הברכות וקשה האיך עלה על דעת יצחק לברך את עשו ולשנות בן בין הבנים. הלא יעקב הי' איש הם בבית הספר גם מה ענין קבלות הברכות דוקא בסמיות עיניו של יצחק ואיך מרומז בזה הפסוק ענין זה שקאי על ברכת יעקב. אבל הענין ע"פ הקדמת זוהר חדש נפש אדם נתגלגל באברהם בת זוגי' בשרה ואח"כ נתגלגל' הנקיבה ביצחק ז"ס למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן ר"ל שרה שהיתה גלגול חוה שנקראת קודם החטא חיה ביוד (בראשית ג) כי היא אם כל חי ויהי האדם לנפש חיה רק אח"כ משכה ערלת הנחש ונקרא' חוה על שם חווי' והנה עתה שנתבשרה שתיקן עיסה שלה שפירסה נידה ויתוקן למועד בלידת יצחק שיהיה תיקון נשמתה של חוה כעת חיה ר"ל כשיהיה לשרה בן אז תהיה נקראת חיה (לכן יצחק שהי' נקרא ע"ש צחוק עשה לי אלהים עבור שהוא תיקן י' של ברית ראשון לנמולין לשמונה נקרא יצחק) ולפי שיצחק הי' נפש חוה כמו שרה אמו לכן בשעת עקידה שיצא נפש יצחק ויצא יצחק מסיטרא דנוקבין ונתקרב איל זכר תחתיו נקרא בן אברהם כמ"ש הנני בני עתה אתה תהי' בני ויעלהו לעולה שהי' נקרא אז בנו ולא כמקודם עקיד' הי' בן לשרה קשור בנפש חוה ועתה נקשר בו רוחו של אדם הראשון כשם שאברהם תיקן נפש תיקן הוא אחר כך אחר עקידה קרבן (תהלים נא) זבחי אלהים רוח נשברה שנשבר רוח של אדם הראשון ז"ס ותהיין מורת רות ליצחק ולרבקה כי שניהם באו לתקן רוח יצחק רוח של אדם רבקה רוח של חוה והם קלקלו והיו להם למורת רות. ולפי שיצחק היה תיקון חוה שקלקלה באכילת עץ הדעת (ראשית ג) ותפקחנה עיני שניהם מאכילת הפרי לכן עתה ותכהן עיניו מראות מן אותה הראויה שהיה העץ טוב למאכל ונחמד למראה ולפי שעשו היה הראשון ר"ל בן הראשון של חוה שהוא קין שהי' מזוהמת סמאל שהטיל זוהמא בחוה לכן היה סיג של יצחק עשו שופך דמים אבל מאברהם יצא סיג של ישמעאל שהיה בא מהגר שהיא לילית שגרשה שרה אותה ואת בנה הלך עשו ליקח בת ישמעאל שיהי' לו תרין סיגין מן כספא ודהבא (תהלים קיט) סיגים השבת כל רשעי ארץ לכן הוצרך עתה יצחק להיות סומא לקיים (דברים כח) יצו ה' אתך את הברכה באסמיך שהי' סמוי מן העין לתקן (איוב יא) עיני רשעים תכלינה והוצרך יעקב לבא שהוא שופרי דאדם וליקח מן יצחק שהוא תיקון שניהם אדם וחוה והם הברכות אשר הביא בנו עשו שהוא שר שמעלה הקללות לעולם.: (חסר)
ולפי שידע יצחק שכבר חלקו שני גיים בבטן שני עולמות שעשו בנו הגדול הוא נמשל לשמש המאור הגדול שממשלתו ביום לבד בעוה"ז וכבר קבל אברהם מלכיות ולא גיהנם לכן רצה ליתן כל ד' מלכיות לבנו עשו שיהיו ישראל תחתיו בכל ד' גליות כמ"ש במדרש ועתה בני שא נא כליך זה בבל קשתך זה יון תליך זה מדי וצא השדה זה אדום שכל הד' גליות רצה ליתן לו שיהיו ישראל כלם תחתיו בכל ד' גליות ולפי (איוב כח) שאלהים הבין דרכה והוא שידע את מקומה שאינו טוב ליעקב שבכל הגליות יהיה תחת ידי עשו שהרי בזה הגליות אנו תחתיו ואין כח בידינו לצאת מגלותו ק"ו אלו כל הד' גליות יהיה תחת ידו לא יהיה תקומה לכן פתח ר' חנינא (תהלים מ) רבות עשית אתה ד' אלהי ר"ל מה שעשה הקב"ה הגלות רבות וחלקו לד' מלכיות המרומזין בתיבת רבות דורשי רשומות (תהלים נ) ד' מה רבו צרי ר'ב'י'ם קמים עלי ד' מלכיות רום בבל יון מדי זה שעשה ד' אלהי הגליות רבות ולא מסרן לעשו לבדו כל הד' גליות נפלאותיך ומחשבותיך הוא בשבילנו ולכן כהו עיניו של יצחק כדי שיבא יעקב ויטול הברכות של עשו ולא יהיה כל הגליות תחת עשו לבד ז"ש יצחק וגילה לעשו בא אחיך במרמה ולקח ברכתיך ר"ל שדבר זה הי' מוכרח לפי שהוא אחיך אתה קין זוהמת נחש ויעקב הוא אחיך הבל הוצרך עתה לבא במרמה ולהחזיר הברכות במרמה כמו שהבאת אתה הקללות בערמה ובמרמה לעולם:
ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות מן אותו תאוה של עץ הדעת נחמד למראה וטוב לעינים נלקה עתה בעינים ויעקב שהי' תיקן ק"ל שנים של אד"הר שחטא בגלגל עינו של, עולם בחושבן עין ובראשית יד) וישובו ויבואו אל עין משפט היא קדש כל מקום שתמצא קדושה שם גדר ערוה טיפות ונצוצות שהלכו לס"א לכן נסמכהפרשה זו נפסוק ותהיין מורת רוח ליצחק ולרבקה שהוצרכו יצחק ורבקה לתקן רוח של חוה דאתמר גבייהו ותפקחנה עיני שניהם אחר החטא שלהם. ז"ש הקול קול יעקב הוצרך לתקן ג"ע הקל חסר ו' על ק"ל שנים של אד"הר והידים ידי עשו מה דאתמר גבי עשו (ישעי' א) ידיכם דמים מלאו על שוחטי הילדים תחת כל עץ רענן. יעקב פתח תהלים קכא) אשא עיני אל ההרים כשראה ס'ל'ם שהוא סוד, ק"ל שנים של אד"הר אז התחיל לתקן אותן עינים אשר נפקחו אחר אכילתם ורזא דמלה המן העץ כתב האר"י ז"ל בגי' י' הויות שהוא סוד ב"פ עין ז"ש (שם) אשא עיני אל ההרים שהוא בגי' י' הויות עזרי מעם ד' כי כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך הרי י' הויות. ז"ש אכן יש ד' במקום הזה לתקן עשר הויות ולקבליהון יוד ברכות שקבל יעקב מאביו נגד י' קללות של אד"הר. ואמרו בזוהר בשעה שאמר יצחק לעשו ואברככה לפני מותי באותה שעה נזדעזע כורסיא שלא ישארו לווטין של אד"הר על יעקב ונכנס מיכאל עמו ז"ש רבקה ל"ך נ"א אל הצאן בגי' מיכאל ויהי אך יצא יצא יעקב תרי יציאות חדא ליעקב וחדא לשכינתא דהוא מיכאל יצא בגי' מיכאל כי כל מקום שר' יוסי ארוך נראה שם נראה רבי וכן בכל אתר שמיכאל נראה שם השכינה ז"ש יעקב אשא עיני אל ההרים למלפני ומעבדני הם שני ענינים שעשה יעקב לעשו האחד בענין מכירת הבכורה שלמד מעבר רבו בשעה שלימד לפניו שא"א לו להתחזק על עשו רק באכילה (משלי כה) אם רעב שונאך האכילהו לחם לכן כשבקש עשו מן יעקב הלעיטני נא מן האדום האדום הזה לא בקש רק עדשים ויעקב נתן לו לחם עם עדשים לקיים אם רעב שונאך האכילהו לחם כי בזה נחלים אתה חותה על ראשו ז"ש למלפני כשאני מעיין ואתבונן הענין הבכורה שלמדו אותי שם ועבר שהם מלפני גם בענין הברכה שלמדה אותו רבקה כמ"ש ורבקה שומעת וגו' ועתה בני שמע בקולי כמו שמשעה ראשון שמעת לקול מוריך שם ועבר בענין לקיחת הבכורה כן עתה בני שמע בקולי בענין לקיחת הברכות ז"ש ועתה בני שמע ר"ל אותו ענין שלמדו לך רבותיך ומוריך בענין לקיחת הבכורה הוא עבור מה שתעשה ויקח במרמה הברכות כי לולא זה לא היה יכולת. (חסר)
הקול קול יעקב כל ענינו של יעקב על עו"הב אשר באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו. אבל והידים ידי עשו כל ענינו הוא עו"הז וכל יש לו בידו גם יעקב תלמודו בידו. הקול קול יעקב משה תיקן קול של תורה מסוד תורה שבכתב דוד תיקן תפלה (שמואל ב כג) נעים זמירות ישראל גם עולה של תשובה (שם) נאום הגבר הוקם על ומשה הוקם המשכן משה עשה קן במדברא לתורה והוא עשה קן מזמורים בי' הילולין דיליה שהוא תיקון קין שהוא בכורו של אד"הר:
בזוהר חדש נפש אדם נתגלגל באברהם ובת זוגו בשרה ואח"כ ביצחק נתגלגלה הנקיבה הרי שנשמת חוה היתה ביצחק ולפי שהיא הביאה הקללות לעולם הוצרך אח"כ יצחק ליתן הברכות שהוא תיקן חוה הנה אברהם תיקן אדם נתן להגר דיוקנא לילית אותה הזוהמא שלה ויצא ממנה ישמעאל אבל בחוה היתה זוהמת סמאל בעצמו וקין שתה כל אותו הזוהמא דמיון עשו ששתה כל דמי נידות ולכן יצחק דחה זוהמת שופך דמים עשו שהוא סמא"ל:
אנכי עשו בכורך חמי ז"ל המליץ שלא היה עוולה בשפתיו הן עתה אנכי עושה מה שדרך עשו בכורך לעשות כי ציד באמרי פיו כן אנכי מרמה אותך בעת הזאת וכן אומר בא אחיך במרמה ויקח את ברכתיך שהוא עתה אחיו במרמה ולא בתמימות. או יאמר אנכי ועשו בכורך (חבקוק ג) כי שמש וירח עמד זבולה כמו שמש וירח כי כל אחד הי' בסוד יעקב במחשבה ועשו בפועל פטר הרחם כי יעקב נכנס ראשון לכן יצא אחרון כי קיי"ל טיפה אחת היא ונחלקת לשנים ואע"ג דאיתא בזוהר פ' מצורע בסוף דעשו טיפה קדמאה כדי שיתברר טיפה קדמאה זרע יצחק מסיגו זהב וכן אברהם היה סיגו כסף ישמעאל שניהם תיקנו טפה קדמאה דנפקא מאדם קדמאה שלא בקדושה בחפזון ביום בשעת תגבורת הדינים לכן בן פ"ו שנה היה אברהם בצאת ממנו ההוא פסולת קדמאה. אבל התירוץ האמיתי נשמת יעקב נאצלת תחילה מלמעלה ז"ש (שמות ד) בני בכורי ישראל בכורי דייקא בכור לשמים אבל בגשמי הי' עשו בכור של יצחק גם בהזרעה והוא פטר את הרחם ג"כ וכן ענין ראובן ויוסף יוסף היה בכור לשמים במחשבה וראובן בכור גשמי בזריעה ז"ש לכן אמר (ירמי' לא) הייתי לישראל לאב ואפרים בכורי הוא דייקא:
רבקה שנתנה עצה ליעקב בענין שני גדיים טובים לך וטובים לבניך הם לשלח תרין מאללי ארעא וגם זה סוד שני שעירים כי רבקה אוהבת את יעקב בהיפך אתוון נרמזין אילין תרין את והב בסופו לקבל ב"פ אור ז"ס (דברים כג) וית"ד תהיה לך על אזניך נרמזין תרין מאללין ארעא במלת ית"ד (שם) והי' בשבתך חוץ ושבת וכסית את צאתך:
ע"ז נאמר ויתרוצצו הבנים בקרבה על וה"ב שהוא קליפת אדום והוא השעיר הנשלח לתיקון העולם והיו זה הרנה במחנה דאתמר גבי אחאב ישעי' ד) והי' הנשאר בציון והנותר בירושלים כל הכתוב לחיים קדוש יאמר לו אם רחץ ד' את צואת בנות ציון דאתמר גבי רחיצת חמין בע"ש מן המנחה ולמעל' להכין קליפת, נוגה מן ג' הנשארים ז"ש (שם ד) וברא ד' על כל מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם ועשן ונוגה אש להבה:
ויהי אך יצא יצא תרין יציאות אלו א' ליעקב ב' למיכאל מלעילא בגי' יצא עליו אתמר אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים שהוא ס"ם מן סמאל למאה ואחד שהוא מיכאל לכן אמר שבירך אותו שזכה אז לברכת כהנים ובאו כל הלווטין על עשו כי אז נשא השעיר עליו את עונותיהם עשו אחי איש שעיר ויקבל לווטין ואנכי איש חלק (דברים לב) כי חלק ה' עמו ויעקבני זה פעמים ר"ל עתה מבין אני מה שלקח הבכורה מקודם היתה ברמאות כדי שיקבל עתה הברכות כי דא גרמה לדא שבשני גדיי עזים טובים לו גרם ג"כ ביו"הכ לקבל הבריכה והברכה ז"ס שאמרה רבקה עלי קללתך בני כאן רמזה לו סוד מיעוט הירח שנתן הקב"ה פיוס לרבקה שהיא סוד ר"ח ראה ריח בני כריח השדה על שדה של תפוחין לכן קראה עתה עשו גדול שמונה לחמה ויעקב קטן שמונה ללבנה ז"ש יעקב הן עשו אחי איש שעיר ומקטרג על יפה כלבנה בכל חודש עד שאמר הקב"ה הביאו עלי כפרה על שמעטתי את הירח ז"ש עלי קללתך ולקמן בפ' בחוקותי תמצא שהבכורה שלקח יעקב מן עשו היא י' שלו שהיתה תקועה בעקבו שהי' נקרא עשוי ונגמר ויעקב הי' ראוי ליקרא רק עקב רק ע"ש שידו אחזת בעקב עשו שהיא היוד שהיתה בשמו לבסוף סליתא עקב לקח יעקב ועשה עטרה לראשו ויקרא שמו יעקב ביו"ד מתחילה אות משמו יתברך ואצל עשו הו' בסוף כשיבא גדיאל המלאך וקרא בחיל וכן אמר (דניאל ג) גודו אילנא וקצוצו ענפוהו ברם עקר שרשוהי בארעא שבק על אות ו' שיעקב יטול הו' ויהי' מלא בו' ואז נשאר עש (ישעי' נ) עש יאכלם ע"ש באריכות כי יעקב מסיטרא דהבל בא לתקן וישע לתקן ש"ע נהורין שאתין מתרין אתוון ו"י ע"ז אמר עשו הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים על ב' אותיות אלו מתחלה לקח י' את בכורתי לקח ועתה לקח את ברכתי כי כל סוד הברכות באין בו' כמ"ש בברכת כהנים (במדבר ו) אמור להם בו' כי ג' ברכות הם יברכך יאר ישא כל א' כלולה מג' הרי ט' ברכאין נמצא הברכות באין ממפתח הי' הרי שאתה רוצה ליקח את ברכתי ז"ש לו על חרבך החי' חרב של מלאך המות תלוין בו י"ו פיות סי' ברכות שבירך יצחק ליעקב יש בהן כ"ו תיבות מתחילין בו' ומסיימין בך' כריח השדה אשר ברכו ה' שחשבונו כ"ו. ולכן בתוכחות של מ"ת יש בהן כ"ו שם בן ד' וכ"ו פסוקים שהוא כ"ו פ' כ"ו עולה הרע"ו שכתב בספר הפליאה שהם רעות מפורש (תהלים לד) רבות רעו"ת צדיק ומכלם יצילנו ה' שהוא מציל מן רעות וכן בשמונה עשרה כ"ו פ' שם בן ד' ג"כ זה המספר כ"ו פ' כ"ו לכן אומרים אח"כ רחום וחנון "רחם "עלי "וקבל "תחנוני. ויש בפ' ראשון ד' ברכות ובשני ו' ברכות שהם כ"ו פרצופין כ' ר' י"ח השדה בגי' רחל אשר ברכו ה' דא זעיר:
מטל השמים דא כתר משמני ארץ דא חכמה מתמן שמן היורד לבינה שהיא ארץ עילאה ורוב דגן דא בינה ה' מיני דגן מה' עילאה ותירוש דא חסד יעבדוך עמים מצד הגבורה המה יבושו ויחתו מגבורתם וישתחוו לך לאומים מצד ת"ת הוי גביר לאחיך דא נצח וישתחוו לך בני אמך דא הוד אורריך ארור מצד יסוד שהוא מסיטרא דגבורה יצחק ק"ץ ח"י עלמין ומברכך ברוך מצד בריכה העליונה. מטל השמים מן עולם האצילות משמני ארץ עולם הבריאה אימא עילאה מקננא תמן וכתב בפרדס שהשפע היורד מחכמה לבינה נקרא שמן. ורוב דגן מן עולם היצירה תמן שם אל ה' שהוא בגי' דגן שמשם זן את העולם ותמן משכנא דההוא נער מטטרון בסוד (תהלים קיח) אל ה' ויאר לנו עד קרנות המזבח חושבני הכי ותירוש מן עולם העשיה זכה נעשה ראש לא זכה נעשה ר"ש מתרין בתי אלהים הא' ר' הב' ש' אלהים במילוי אלף למד ה"י יוד מ"ם מטל השמים בגי' דעת. טל השמים בגימ' משיח בן דוד שהוא משמני הארץ ר"ל מלוי ארץ כזה אלף ריש צדיק הכי הוי שעל זה אמר (ישעי' כד) מכנף הארץ זמירות שמענו ואז יאירו כל המדות חסד דין ורחמים בגי' טל השמים. טל השמים הוא מלוי תלת אתוון יוד הא ואו ומשמני ארץ ה' אחרונה של השם. טל השמים הוא טל אתוון של ד' שמות המנהיגים ד' עולמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן. משמני הארץ מטטרון סנדלפון חנוך אליהו הם תרין כרובין מתרין עלמין. מטל השמים דא מקרא משמני הארץ דא משנה ורוב דגן דא תלמוד שהוא רוב הכל צריכין למרי חיטי ואין לך מדה טובה הימנה. ותירוש דא אגדה. מטל השמים דא חסד משמני הארץ דא גבורה ורוב דגן תפארת ותירוש מלכות. ויתן לך אלהים סוד תרין שמהן אדני הויה מטל השמים דא הויה ומשמני הארץ אדני. מטל השמים נשמה לנשמה משמני הארץ נשמה ורוב דגן רוח ותירוש נפש. הוה גביר לאחיך בזוהר הי' לא כתיב רק הוה תלת אתוון דשמא קדישא שהם מתלת עלמין בי"ע סוד נפש רוח נשמה מג' ימים. טל השטים נצח משמני הארץ הוד ורוב דגן יסוד ותירוש מלכות הן הן ד' אמות של הלכה ארבע מדות בהולכי לבית המדרש ומן עשרה דברים האמורים בכוס שהם י' ספירות וא"ר יוחנן אנו שאנחנו בגלות אין לנו אלא ארבע הן הן ד' מדות אלו וסי' הולך על גחון בגלות תחת נחש שהולך על גחון אז הולך על ארבע. מטל השמים מעשר של השמים הוא טל שהיא מלוי יו"ד ה"א וא"ו בגי' טל שראשי נמלא טל השם הוא טל גם מעשר שמן הוא טל וז"ש ומשמני הארץ ר"ל טל קאי ג"כ על שמני הארץ ז"ש בזוהר טל ושמו חד הוא. ויתן ויחזור ויתן ר"ל יש בכלל ברכה זו ענין לימוד התורה בזכותה זכה יעקב לברכות ז"ש ויתן ר"ל עבור הדרש שדרז"ל בענין התורה זכה יעקב שיחזור ויתן לו הברכות כפשוטו ז"ש יצחק לעשו ודגן ותירוש תלמוד ואגדות זכה לברכות.במדרש א' יצחק לעשו שהוא טעם מכל מטעמים בעולם כיון שזכר לו טעם בשר אז צעק עשו בקול גדול אם מעדשים זכה לבכורה ק"ו שזכה לברכה מבשר שנתן לאביו אפשר שע"ז אמר ויעקבני זה פעמים ר"ל שרמז על אכילה זו שהיא כפלים אם לקח אדם בכורתו ע"י עדשים ק"ו עתה שנתן לו לאכול בשר שיקח את ברכתו באכילה זו. ועל מה שאמרו במדרש ואכל מכל מה שנברא מששת ימי בראשית שעתה באכילה זו בא לתקן אכילת עץ שאכל הוא בגלגולא קדמאה בנפש חוה וברוח אדה
מאי ענין חרדה אשר חרד יעקב לאביו וכי קצרה יד הקבה מליתן ליעקב ברכות בפרהסיא ולא בגניבה ובערמה. בזוהר לפי שיעקב הוא תקונו של אד"הר כמ"ש שופרי דיעקב מעין שופרי דאד"הר מלשון (איוב כו) וברוחו שמים שפרה שהוא תקונו לכן נקרא האם שפיר שמשפרת את הולד כמו שפרה אמו של משה שהיתה תקונה של חוה בסוד (שמות א) ותהר האשה הראשונה שהיא חוה שהוצרכה לילד משה לסוף ק"ל שנים לתקן ק"ל שנים של אד"הר שקלקל ז"ש משלי כט) חרדת אדם ותן מוקש ר"ל חטא אדה גרם להחריד את יצחק שהיתה בו נשמתה של חוה שחטאה באכילת עץ הדעת וגנבה דעת אביה שבשמים לכן הוצרך להיות כאן תיקון זה על יצחק ורבקה שהיו תרווייהו מסיט' דחוה ולפי שהיא גרמה להביא קללות לעולם ע"י אכילה לכן עתה הוצרכה לגנוב דעת יצחק לתקן ע"י אכילה זו אכלת עץ הדעת ולפי שיש מרז"ל אמרו ענבים סחטה לו ולכן ויבא לו יין וישת ענבים המשומרים מששת ימי בראשית לתקן אותן ענבים ענבי ראש לפי שע"י האשה באו הקללות עתה ע"י אשה הוצרך לתקן ברכות ז"ש ורבקה שומעת בדידה תלי' מלתא לכן אמרה ועתה בני שמע בקולי שהיא מיותרת רמזה על סוד (בראשית ג) ועתה פן ישלח ידו אל עץ החיים שארז"ל אין ועתה אלא תשובה ז"ש (דורים י) ועתה ישראל מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה ולפי שרבקה גרמה העון עליה מוטל לתקן תשובה הנרמזת במלת ועתה בני צריך אתה תקן החטא הראשון שמתחלה אתמר לגבי אדם כי שמעת לקול אשתך שהיה זריז ונפסד בזה ששמע לקול אשתו ועתה אמרה רבקה שהיא חוה שמע בקולי לתקן קול הראשון לכל אשר אני מצוה אותך דייקא. "מי "איפוא "הוא ר"ת מאה כי אדם אחר החטא העמידו על מאה אמה ויעקב שופרי דאד"הר ובא לתקן איפוא של אד"הר דצד ציד ויבא לי דיקא לתקן קלקול עולם שבאו ע"י אכילה ואכל מכל לתקן אכילת נחש דאתמר בה ארור מכל הוצרכת באכילה זו לתקן אותה אכילה בטרם תבוא ואברכהו שזה הי' מוכרח. ז"ש ולכה איפוא מה אעשה בני ר"ל איפה של אד"הר גרמת את כל זה ומה אעשה לך כל זה גורם שאתה בני ר"ל זוהמת חוה שהטיל הנחש בחוה ואני מתקן נשמת חוה:
הענין הברכות של יעקב לא נתקיימו עתה רק לסוף ימים כדאיתא בזוהר (מיכה ה) והי' שארית יעקב שהניח אותן בקרב עמים רבים והנה כל מזמור שאמר דוד (תהלים נ) בברחו מפני אבשלום בנו על ענין יעקב בזוהר פ' ויצא שאמר מזמור על שראה בריחת יעקב שברח לבדו והוא ברח עם ע' סנהדרין לכן אמר שירה ולא קינה (שם יט) זכרתי משפטיך מעולם ה' ואתנחם והנה גם יעקב אמר תהלים בביתו של לבן ולפי שעשו הוא שונא שלום כמ"ש יעקב (שם קכ) רבות שכנה לה נפשי עם שונא שלום שהוא עשו וראה הד' גליות ז"ש ר"ח (שם מ) רבת עשית ד' אלהי על אורך גלות הלא ד' מה רבו צרי אורך הגלות הזה אף שאתה חלקת הגלות לרבים ד' גליות אפ"ה רבו ר"ל אורך הגלות אין תהום ואין חקר למפלתה של אדום עד שרבים אומרים בזה הגלות האידך (שם ג) אין ישועתה לו באלהים סלה. גם לפי שיצחק יניקתו מן אלהים אהב אותו יצחק אבל (שם) ואתה ד' מגן בעדי כשעמד יעקב בסלם לקח ג' אבנים שנעשה הוא מרכבה לאבות וסי' מ'ג'ן' "מיכאל "גבריאל "נוריאל ז"ס (שם) כבודי ומרים ראשי:
רבו צרי תרין סטרין אדום וישמעאל שיניקתם מן מדת הדין עשו יניקתו מן יצחק בגי' רבו ישמעאל בן אברהם בגי' צר"י. כי אז צעק יעקב (שם קכא) אשא עיני אל ההרים בשעה שנעקר הר המוריה ובא לשם וגם הר סיני בא לשם והראו לו סלם זה סיני ז"ש (שם ג) קולי אל ד' אקרא ויענני מהר קדשו סלה. שעמד במקום המקדש (שם) רבים אומרים לנפשי על תתנ"ב שנה שיהיו בא"י לקיים קרא אבד תאבדון אין ישועתה בגי' תתנ"ב והקב"ה מוותר שני שנים גם מזה הטעם שישקע חמה שתי שעות ליעקב (בראשית לב) ויזרח לו השמש ל"ו רגעים (עיי' מ"ע א' ס"ב) ז"ש לו באלהים אז (תהלים ג) אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי ד' יסמכני כמ"ש אכן יש ד' במקום הזה ואנכי לא ידעתי שאולי ידעתי לא ישנתי במקום קדוש ההוא והנה ד' נצב עליו ז"ש (שם) כי ד' יסמכני כבודי ומרים ראשי שנעשו תחת מראשותיו אבן אחד זה היה לכבוד ולתפארת. אז (שם) לא אירא מרבבות עם אשר סביב ש'ת'ו' עלי בגי' סמא"ל הרש"ע כי כמו שהצילו ד' מן מלאך כן יבא ויצילו מן עשו (שם יז) קומה ד' קדמה פניו הושיעני אלהי כי הכית את כל אויבי לחי כי ג' כתות של מלאכים נפגשו בעשו והכהו כשאמר אני בנו של יצחק נגד מחנה גבריאל לא השגיחו אני בן בנו של אברהם נגד מחנה מיכאל לא השגיחו וכשאמר אני אחיו של יעקב שהוא נוריאל השגיחו בי' וסימן ואתה ד' מ'ג'ן' בעדי ג' כתות הי' מקיפין אותו. ועל מלאך שלו אמר מה נורא המקום הזה שהוא נוריאל: ז"ש (שם ג) כי הכית את כל אויבי לחי אח"כ כשבא עשו לנשק את יעקב קהו שניו ז"ש שיני רשעיםשברת ונקוד לעילא שגם לעילא קהו שיניו של מולידיו שהוא שר שלו למעלה לכן נקוד למעלה אמר יעקב כשראה עולם מלאכים מה נורא המקום הזה שבעולם היצירה הקליפות הם מחצה על מחצה ז"ש (שם) ד' מה רבו צרי ר"ל בזה העולם שיעקב שהוא זעיר מקנן ביצירה תמן רבו צרי שהקליפות הם מחצה על מחצה כרוב אבל בעולם העשי' תמן יותר ויותר ומעורבת ז"ש רבים קמים עלי שהם עברו למעלה ראש כי עולם העשי' תיקון נפש. ז"ש (שם) רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה מאחר שמדת הדין הוא בעשי' כמ"ש (ישעי' מג) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו רצה לומר תמן אף לכן בג' עולמות אלו נתן הקב"ה בכל א' להנהיגו בסוד (תהלים נ) אל אלהים ד' אל בבריאה אלהים ביצירה וה' בעשי'. ז"ש יעקב אכן יש ד' במקום הזה כי באותו עולם מנהיג שם של ה' שיעמוד נגדינו לפני הקליפות ז"ש (שם ג) רבים אומרים לנפשי שהוא העולם העשי' תמן נפש אין ישועתה לו באלהים סלה בתי דינין ומקטריגין תמן ואתה ד' מגן בעדי כבודי ר"ל מאחר ששם הוא ה' הוא שם כבודי ומרים ראשי:
וכשראה יעקב שלע"ל יתקבצו כל הגוים עליו סליק הברכות לסוף יומין כדאיתא בזוהר משל לליסטי חד. ז"ש יעקב (שם) ד' מה רבו צרי שלע"ל רבים קמים עלי להכי סליק להני ברכאין לע"ל לד' הישועה על שאז הישועה להיות לד' בעצמו (ישעיה מה) ישראל נושע לע"ל בד' תהיה לכן הישועה עולמים אז יתקיימו על עמך ברכתיך סלה הברכות שבירך הקב"ה בעצמו ז"ש ברכתיך דייקא על הקב"ה קאי כי גם ברכות של קדמה הם מהשם כמ"ש בזוהר גם ברוך יהי' השכינה היתה שם והסכימה עמו ואמרה גם ברוך יהי' והטעם שיהיה סלה לעולם:
מי איפוא לדברי רש"י הל"ל מי ואיפוא אבל רזא עילאה הוא על איפוא של אד"הר שניתקן ע"י יעקב שהוא שופרי מעין שופרי דאד"הר "מי "איפוא "הצד ר"ת מאה כי סודו שהי' א"ה מתחלה כולל ו' אלפים שנה שהוא סוד כל דרגין שמבראשית רזא ברא שית דרגין של נשמות קדושים שכל דרגא ודרגא כלולין מאלף לכן בפ' ראשון ו' אלפין מורין על ו' אלפים לכן כתוב בכאן איפוא בסוף בו' ובא' ובפסוק (איוב לח) איפה היתה במוסדי ארץ בה' בסוף כי לבסוף לא אסתכל רק ה' אלפים שנה שהם י' פרצופין ר"ת איפה אדם י' פרצופין הן אבל בכאן איפוא למסיים בו"א רומז על ו' אלפים שהוא על ק"ך אמה ז"ס ויתן לך אלהים צירופי ק"ך בתים מאותן ק"ך בתים לא זרע יצחק בארץ ההוא רק מאה שערים ז"ש ולכה איפוא מה אעשה בני ועשו הביא לצוד ציד כלב כי הוא טימא העיסה. ז"ש עיסת כלבים בזמן שרועים אוכלים ממנה יוסף שהיה שטנו של עשו תיקן עיסה של אד"הר כמ"ש והנה קמה בגימ' עיסה אמר (בראשית לו) איפה הם רועים ושיסו בו את הכלבים ז"ש עש"ו ברכני גם אני על שיעור חלה בגי' גם כי כבר שאל עשו כיצד מעשרין מן תבן ומלח אבל באמת מוץ ותבן פטורין מן המעשר שאין לו חלק בי' שהיא בכורה דזבין מיני' יעקב כי הוא לא עביד מצה שמורה ויצחק אמר וצודה לי צידה בה' יתירה להשלים ה' לחטה גם לה' מינים של לחם שחייב בחלה שלא להפסיד בה' הלכות שחיטה גם חלה נקרא כן ע"ש חל בי' ד' כמבואר לקמן בפ' שלח לך ע"ש רזין עלאין ורבקה שראתה ב' עיסות אחד טהורה ואחד טואה אמרה למה אשכל גם שניכם גם את זה לעומת זה:
וצודה לי צידה בה' כי בה שנותן לו ארבע מלכיות שהי' ערב פסח ואז זמן ארבע כוסות לקבל ארבע מלכיות רצה ליתן לו מתנה טובה שכל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם שהיה ה' אחרונה של השם שיהי' יונק ממנה ז"ש ועתה שא נא עתה הגיע זמן שחיטה הפסח לא תאכלו ממנו נא:
הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי. כי בפסח נולד יצחק חשב שימות בפסח באותו יום כי הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום והיה קכ"ב שגם ה' שנים לפרק אמו כי חשב ה' שנים יקדים מפני הרעה כמו שנלקחו מאברהם ה' שנים עבור עשו הרשע ז"ש צידה רמז על אותן ה' שנים שמגיע לפרק אמו והן הן שנותיו של אהרן קכ"ב שנים כמנין צווים שבתורה כדאיתא במס' סופרים ז"ש רבקה ועתה שמע בקולי (משלי א) אל תטוש תורת אמך לכל אשר אני מצוה אותך הם הצווים הכתובים בתורה שלמד משם ועבר יושב אוהלים וזכה לה עבור התורה ז"ש ועתה בני ר"ל עבור הקורה זכה לזה העת בן קכ"ג וכן כל שנותיו של רבקה לא הי' רק ק"כג ולפי שעשו הוא סיטרא דחמ' ובע"פ זמן בעור חמץ ורזא דמצה רזא דמהמנותא רזא ה' לכן אמר צידה בה' יתירה: ש"א נ"א ארבע חיות הקודש "שור "אריה "נשר "אדם ועשו יש לו ד' חיות הטומאה שפן ארנבת גמל חזיר (כלב) הן הן ד' קיטרין דיליה כליך זה בבל גמל תליי זה מדי שפן קשתך זה יון ארנבת וצא השדה זה אדום חזיר וידוע שהנשמות שהי' בגלגול באים דרך ד' חיות אלו כמו שהתפלל יעקב הצילני נ"א ודוד (תהלים כב) הצילה מיד כלב יחידתי לית עתיר מחזיר ולית עניא מכלבא:
הברכה אחת הוא לך אבי כי מה שאמר ליעקב ויתן לך לא על אחת מהן אמר רק ויתן ויחזור ויתן וזה רמז גם כן ואברכהו גם ברוך יהיה כמ"ש במדר' ויחזור ויתן לך שלך ויתן לך של אחיך ויתן לך של אביך על זה אמר עשו (בראשית לג) יהי לך אשר לך כפל מילת לך להורות על הברכות של ויתן לו שהוא יתן ויחזור ויתן ועז"א הברכה אחת היא לך אבי הלא פירש לך היא שנים ושלש פעמים ויש בפרושי' ג"כ ויתן לך של אביך אז צעקברכני גם אני ולא קאמר אותי אלא ר"ל ברכני מאותן הברכות גם אני מסכים אח"כ עליהם יהי לך אשר לך:
הברכה אחת היא לך אבי. הלא יש במשמעו הרבה ברכות ברכות נפשיות וגופניות וכבר חלקנו הגופניות הם שלי הלא אצלת לי ברכה נחלקנו יחד ותן לי חלקי אשר נאצלת ממני שהם גופניות עו"הז לכן חזר ונתן לו אותן הברכות ממש משמני ארץ ומטל השמים שהם לתתא אבל יעקב נטל לעילא.
ואברכהו גם ברוך יהי'. בזוהר מי איפה דקיימא הכי שכינתא בשעתא דבריך יצחק ליעקב ועל דא אמר מי איפה דקיימא הכי ואודי על אינון ברכאין דבריך לי' ודאי גם ברוך יהיה דהקב"ה אסתכם על ידיה יצחק א' ואברכהו נפק קלא ואמר גם ברוך יהיה נרמז ענין זה מ"ש רבקה ועתה בני שמע בקולי כי שכינה אודעת לרבקה ורבקה אודעת ליעקב וא"כ רמזה רבקה על קול של שכינה שנשמע שם. ועז"א הקול קול יעקב בת קול וקשה למה לא אמר יצחק וברכתיו בלשון עבר כמ"ש אח"כ הן גביר שמתיו ודגן ותירוש סמכתיו ולמה אמר בלשון עתיד ואברכהו ע"ד המדרש פ' וישלח שכל הברכות שברך יצחק ליעקב ברכו אח"כ הקב"ה מלמעלה גם אמו ברכתיו (תהלים צא) כי מלאכיו יצוה לך וכי מאחר שהקב"ה ברכו למה חזר וברכו יצחק אלא ראה יצחק שעתידין בניו לילך לד' גליות אמר אברך אותן ברכות של גליות שיקבץ הקב"ה אותם מה הן הברכות (איוב ה) בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע לכן מיד אחר ברכת יצחק ואל שדי יברך אותך אמר ויצא יעקב מבאר שבע ר"ל אותו בארה של ברכה שנתן לו יצחק אביו באמרו בשבע לא יגע בך רע שראה גליות שילך שם ז"ש וילך חרנה שהוא על גליות לכן ברכו בברכת שבע (משלי כד) כי שבע יפול צדיק וקם לכן כאן אמר בלשון עתיד ואברכהו ר"ל שעוד פעם אחד אברך אותו ברכות של גליות גם ברוך יהיה אותן הברכות שברכתי אותו יהי' עוד מפי הקדוש ב"ה שיברכו מלמעלה באותן הברכות וריבוי גם כשם שאמו ברכתו גם ברוך יהיה
באותו מזמור שאמרה רבקה יושב בסתר עליון שיר של פגעים כי בשעה שנכנס עשו סמאל וכל רתיכין דיליה נכנסו עמו ושבע מדורין בישין מבוארין באותו מזמור לכן הוצרך יצחק ברכו שבע לקבל שבע ראשין של נחש ונתנה רבקה עצה ליעקב ועתה בני שמע בקולי ר"ל שיכרות שבע ראשים דחווי' כעובדא דרב אחא בר יעקב במסכת קדושין דמי שד לתנינא בשבע ראשים שאמר ק"ש ובכל פעם נתיר חד רישא זה נרמז שמ"ע בקולי ע"ס (דברים ו) שמע ישראל:
או אומר ואברכהו גם ברוך יהי'. מסיטרא דלך שסמאל יודה לך ויברך אותו שם כמו שאומר (בראשית לב) לא אשלחך כי אם ברכתני ולא אמר תברכני אלא להודות על הברכות וכמ"ש עשו יהי לך אשר לך על ברכת ויתן לך ולפי שיעקב: סילק הברכות לסוף יומין יתקיימו לע"ל. צ"ל ואברכהו ברבות גליות גם ברוך יהיה לע"ל ולפי שברכות ויתן לך לפי פשוטו אנו מבינים שהיא ברכות עו"הז לכן מיד אמר גם ברוך יהיה ברכות נפשיות כמ"ש במדרש ויתן לך מטל השמים דא מקרא משמני ארץ דא משנה ורוב דגן תלמוד ותירוש אגדה ואמר אצל תלמוד ורוב דגן כי הכל צריכין למרי דחיטי ולעולם הוי רץ לתלמוד יותר מן המשנה לכן אמר ורוב דגן ז"ש גם ברוך יהיה ברכות רוחניות נשמעים בתוך ברכה זו.
את בכורתי לקח. ומכח קניית הבכורה לקח את ברכתי הענין ע"פ תקונים שהבכורה שקנה יעקב מן עשו טיפה קדמאה דחב בי' אדם ופרח מיני' ואשתאר יחיד בלא עזר בהיפך זרע עיין דף ע"א תיקון כ"ו מנין ההוא טיפה דאיהי יוד דפרת מן יעקב חויא כרך על עקב קנה בכורתא:
בתיקונים תיקון ט"ו מאן דפגים טיפה דילי' גרים דלהוי בת זוגי' מצה פרוסה לחם עוני ורזא דמלה מאן דמזלזל בנהמא או בפרורין דנהמא דאינון טיפין בכזית עניות רדיף אבתרי' וצריך לנטרי טיפין שלא לזרוק באתר אחרא בגין דא אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו ואוקירו דלהון לנטרא שלא להוי בהון פסולת. יעקב איש תם בלי פסולת לכן נתן לעשו בשעה שקנה ממנו הבכורה להם ומזיד עדשים שהיא מגולגלת עגול כטפה בוכרא וגם לחם נתן לו שהוא סוד נהמא ופרורין דנהמא ואם כן מן הבכורה שלקח ממנו ההיא טפה קדמאה גרמה אח"כ הברכות והעושר כמ"ש (משלי י) ברכת ה' היא תעשיר כי אות יו"ד גרמה דההיא ד' שהיתה דלה ועניה שפרחה מן ד' ירך יעקב שהיא צלע המשכן שנלקחה מן אדם קדמאה וז"ש (בראשית ב) ויבן ה' אלהים את הצלע היא אות יוד למהוי שלים צלע המשכן על אותו צלע נתכוון דוד (תהלים לח) ואני לצלע נכון לתקן ההיא צלע ומאן דבעי לנטלא בת זוגי' כגון אוריה דאקדים לדוד אי' בי' (ירמיה ב) כל אוכליו יאשמו רעה תבא עליהם ע"ש בתיקונים (שמואל ב טז) ושמעי הולך בצלע ההר ויצחק אמר לעשו צידה לי צידה בה' יתיר' על ה' של השם ז"ש (משלי י) ברכ' ה' היא מעשיר קרי בי' ה' עשירה למהוי מצה עשירה ולא יוסיף עצב עמה כי מתיירא יעקב שמן יוסף יבא קלקול טפה ששתה בכוס זה ונתן עיניו בכוס אחר זה גרמו (ראשית ג) בעצב תלדי בנים.
למה אשכל גם שניכם יום אחד. רמזה ע"ס אשכול של מרגלים דאית' שם (במדבר יג) ויבא עד חברון לא קאמר ויבואו אבל רמז על שטן שבא שם ובלבל יוד מרגלים ונתקלקלה העיסה ע"י י' אלו ז"ס (דברים א) בשנאת ה' אותנו על אות של יוסף כד"א (בראשית לז) ויתנכלו אותו להמיתו לכן ביקש משה על יהושיע שיתקן העיסה ויוסיף לוי' ע"ס עשירית האיפה שהיא ארץשהוציא עליה דבה ולפי זה מתורץ מה ענין התשובה שהשיב הקב"ה לי' של שרי שהיתה משטחת לפני הקב"ה בשביל שאני קטן באותיות אתה מבזה אותי ולקחתיני מן הצדקת השיב הקב"ה אתה היית בסוף הצדקת תהיה לראש צדיק יהושע וקשה מה ענין יוד של שרי לראש צדיק יהושע אבל הענין כי אברהם אמר לשרה (בראשית יח) מהרי שלש סאים על איפה אד"הר שיש באיפה ג' סאין הן ג' קיטרין דיליה נר"ן ובכל סאה ו' קבין הרי ח"י קבין ח"י חוליון שבשדרה נקרא אדם ח"י ע"ש ח"י חוליון ועם ח"י ברכאין בצלותא שתקנו אבות העולם ובכל קב ד' לוגין הרי ע"ב לוגין שהן ע' עורקין התלוין בכבד ומרה בכל לוג ו' ביצים הרי תב"ל ביצים ז"ש שהי' אד"הר מסוף עולם ועד סופו ואמר לושי ועשי לתקן מצה שמורה שהוא ה' כי מצה פרוסה היא ד' ומצה שלימה ה' וגם ציוה ליקח חלה שלא לעשות מה' ח' לכן עשה הקב"ה מיוד וחלקה לב' ההין כי על שניהם הטיל לתקן עיסה ואז השיב הקב"ה ליוד של בסוף יתוקן עשירית האיפה בימי יהושע כי מיד שנכנסו ישראל לארץ נתחייבו בחלה בימי יהושע וא"כ שפיר נתוספה לו יוד בראשו לתקן יוד של איפה ז"ש רבקה למה אשכל גם שניכם יום אחד (בראשית יח) ואל הבקר רץ אברהם קרי בי' רבקה כי עליה מוטל לתקן עיסה וכל קללות עשר של אד"הר מתוקנו עתה עם יעקב לפי שתיקן חלה לכהן לכן מיכאל בא עם יעקב שהוא כהן דלעילא: