קרב אל המזבח. מלמד שהיה אהרן בוש א"ל משה למה אתה בוש לכך נבחרת לא אמר למה אתה בוש כי נבחרת אלא לכך נבחרת ע"פ המדרש בזו הפרשה. (תהלים יח) עם חסיד תתחסד (שם) עם עקש תתפתל כשהלך משה בעקמומית אף הקב"ה הלך עמו בעקמומית אימתי הלך בעקמומית בשעה שאמר לו (שמות ג) לכה ואשלחך אל פרעה א"ל משה להקב"ה (שם ד) לא איש דברים ופרע לו הקב"ה וצרר בכנפיו אימתי פרע לו כל ז' ימי המלואים היה משה משמש בכהונה חשב שהוא יהיה הכהן השיב לו הקב"ה ביום השמיני קרא לאהרן אחיך וא"כ עבור שהיה משה בוש (שם ג) ויסתר את פניו ומיאן ז' פעמים נלקחה ממנו הכהונה וניתנה לאהרן ז"ש משה לאהרן קרב המזבח למה אתה בוש הלא עבור זה שאני היתי מתבייש נלקחה ממני הכהונה ז"ש לכך נבחרת ר"ל עבור זה שאין אתה בוש לכך נבחרת אתה ולא אני כי עבור הבושה נלקחה ממני הכהונה לכן אמר לכך נבחרת. או יאמר עפ"י המדרש ויקח מלמד שעשה בזריזות ועבור הזריזות זכה למדריגה עשירית לרוח הקודש כמ"ש ר"פ ב"י זהירות מביאה לידי זריזות וכו' עד רוח הקודש ז"ש למה אתה בוש כי מן הזריזות אתה זוכה לרוח הקודש ז"ש לכך נבחרת ר"ל עבור זריזות אתה מגיע למדרגת רו"הק (תהלים סה) אשרי תבחר ותקרב אזי ישכון חצרך או יאמר לכך נבחרת עפ"י הקדמת האר"י ז"ל לתקן תרין יחודין כ"ך עלה במחשבה כי לכ"ך נוצרת כף כפופה כף פשוטה תרין יחודין (מלכים א ח) י"י הוא אלהים י"י הוא אלהים ב"פ ויהי ביום השמיני לפי שקרא משה לאהרן כי אלו שימש משה בכהונה לא היה כח בשום קליפה לשלוט על ישראל ולעולם לא היה שליטה לס"א עלייהו דישראל:
קרב אל המזבח. אמר לשון קרב לרמוז על (ויקרא יט) מאזנ"י צד"ק שהוא סוד טיקלא קליפת נגה:
היום ה' נ"ראה א"ליכם אהרן לתתא במדרגת מיכאל לעילא וכמו שמיכאל מקרב רחוקים בסוד (ירמיה טו) אם תוציא יקר מזולל מקליפת נגה אשר יש בארקה מזול"ל בגימטריא 'ע'ג'ל'י היא הקליפה הנזכרת המכוונת לאימא דאית בהס"ג ויו"ד אתוון הרי (תהלים קמד) ג"ע בהרים ויעשנו (ישעיה כז) 'ח'י'מ'ה אין לי מי יתנני שמיר שית במלחמה מכוונת נגד אמא נקראת מי כשם שיש מי בקדושה כן אמר פרעה (שמות ה) מי ה' אשר אשמע בקולו ואמרינן במדרש (שמואל א כו) את מי אעלה לך אם מישראל (שמות טו) מי כמוך באלים אם מן אותן שאומרים מי ה' אשר וגו' והוא כקוף בפני ה' ראשונה וכתיב אם תוציא יקר מזולל כפ"י תהיה מלוי פ"י פ"א יו"ד בגימטריא י"ה אלהי"ם (בראשית א) וי"הי כ"ן במספר שוה עם מיכא"ל השר הגדול המקרב רחוקים למרום וכן אהרן עומד במקומו לכן היה המזבח בדמות שור שהוא קדמאה לנזיקין והיה אהרן בוש א"ל משה מזה אתה מתיירא הלא לכך נבחרת להקריב רחוקים ותוציא יקר מזולל:
רבא רמי כתיב (משלי ט) על גפי וכתיב (ישעי' ו) על כסא מתחלה ע"ג ולבסוף על כסא. הכוונה שיש ג' קליפות סביב הקדושה והרביעית היינו נגה פעמים היא קודש פעמים היא חול לקליפה ונעשו ד' קליפות כדכתיב (יחזקאל א ונגה לו סביב הקדושה והגרים הם מזאת הקליפה שלפעמים היא נוטה לקדושה ולפעמים מתהפכת לטומאה ואונקלוס הגר שהיה מבחינת נגה רצה לתקן אותה ועשה התרגום ועליו שחקה קליפת נגה בשעה שאמר לבן (בראשית לא) יגר סהדותא כמ"ש בכנפי יונה חלק שני סי' נ"ה גם על יתרו שהיה גר נאמר עליו (שופטים ד) וחבר הקני נפרד מרע של קין קינא דמסאבותא והכניס בפנים הקליפה דקה המקבלת מיתוק ונתקדשה על ידו ונרמז במלת קנ"י ק"ליפה נ"גה י"ון לכן התירו לכתוב ס"ת בלשון יוונית בסוד (בראשית ט) יפת אלהים ליפת שהוא יון קריבת למהימנותא (שם) וישכון באהלי שם. ורזא (תהלים קלב) אויבו אלביש בושת על ג' קליפות ו"עליו י"ציץ נ"זרו ר"ת יו"ן וביום ו' כשקורין 'ש'מ'ו'ת ממתיקין התרגום רוצים גם הם לעלות ונכנס שבת ושלהבותא מפיל אותה לנוקבא דתהומא רבא בסוד (שם צב) בפרוח רשעים כמו עשב שהוא נגה (שם) ויציצו כל פועלי און ונהפוך להם לרעתם להשמדם עדי עד ז"ש (שם) יתפרדו כל פועלי און שהם מתחלקין נגה נכנס לקדושה והם לטומאה מזה גלות השכינה בעלות ממנה בקדושה והשכינה מתלבשת בתוכה אז ע"י נגה כביכול אחוזה לקליפה בשכינה אבל למעלה אין נגע ובבחינת אלו הג' קליפות יש ב' דמים קודם שבת וג' ימים אחר שבת ושבת באמצע כמלך בגדוד וכן חמה באמצע ז' ככבי לכת שהם מחזרין אחר הקדושה (שם יב) סביב רשעים יתהלכון והנה ז"ס (משלי ט) חצבה עמודיה שבעה על ימי בראשית לקבל ג' קליפות ס"ת ט מ"א (שם) טבחה טבח"ה תרין א' לפניו וא' לאחריו (שם) מ"סכה יינה א"ף ערכה שלחנה שלחה נערותיה הוא סוד עולם הבריאה שבשבת עולה למעלה (שם) תקרא ע"ג מרומי קרת מתחלה נגה חופפת מבחוץ סמוך לקדושה ולבסוף על כסא נכללת בקדושה:
על ענין התורה (שם) חכמות בנתה ביתה שהתורה כלולה מכל ז' חכמות הפוך בה דכלא בה חצבה עמודיה שבעה דהיינו כל חכמה מז' חכמות כלולה מז' הרי ז"פ ז' (תהלים יג) אמרות ה' אמרות טהורות מזוקק שבעתים הם מ"ט פנים טהור וכן מ"ט פנים טמא ז"ש ט"בחה טבחה מ"סכה יינה א"ף ערכה שלחנה ר"ת טמ"א גם מ"ט פנים טמא הם בתורה. טבחה טבחה הוא נגד פ' של תורה מסכה יינה הם סודות התורה ממוזג שיכולין לשתות ולהבין העניינים כההוא גלילאה דדריש בריך רחמנא דיהיב לן אוריין תליתאי שהן הן ג' דרגין של תורה פשט רמז דרש שהן הן ג' עולמות 'ב'י'ע נפש רוח נשמה כנגד ג' דרגין אלו אמר ג' לשונות נגד עולם העשייה תמן (שיר ה) פשטתי את כתנתי (בראשית ג) כתנות עור בע' על ע' פנים בתורה אמר טבחה טבחה נגד יצירה אמ' מסכה יינה נגד בריאה אף ערכה שלחנה דמתמן נשמתין בת מלך עלה אתמר (איוב כח) לא ידע אנוש ערכה (שם) לא יערכנה זהב ואח"כ נגד סודות התורה אמר שלחה נערותיה תקרא על גפי מרומי קרת שהוא למעלה מעולם הכסא שהוא אצילות ז"ש אח"כ על כסא שהוא למעלה מעולם הכסא. אם על ענין אוהל מועד חכמות בנתה ביתה אף שנבנה המשכן ע"י בצלאל שמילא אותו חכמה וכן (שמות לא) ובלב כל חכם לב נתתי חכמה מ"מ לא יכולין כל חכמי לב להקימו עד שבא משה שהוא עמוד השביעי לזונות מן אברהם יצחק יעקב לוי קהת עמרם משה וכן הוא השביעי למטה שהיה מתחלה ששה צדיקים והוא הז' עליה אתמר אמרות ה' אמרות טהורות מזוקק שבעתים כי לא נתנה תורה רק לעמוד השביעי וכן כשנברא אדם היה לו להקב"ה דירה בתחתונים עד שבאו ז' דורות והעלו לז' רקיעים אח"כ באו ז' דורות וירדו למטה עד שמשה הוריד לארץ (תהלים לז) וענוים ירשו ארץ:
או יאמר על ענין הפרשה בכלל (משלי ט) חצבה עמודיה שבעה שהקריבו באותו היום ז' קרבנות שנים לאהרן ועגל לחטאת לפי שחטא בו בידים לבד כמ"ש (שמות לב) ויקח מידם דייקא אבל מחשבתו לטובה היתה ואיל לעולה ואל תקשה מאחר שאהרן חסידא לא חטא בהרהור למה הקריב עולה יש לתרץ ע"ד הזוהר תמימים תמים מבע"ל אבל שאז באותו יום הוצרכו לתקן איל של יצחק כי אותו האיל הוא סוד נשמות נדב ואביהוא בסוד קח נ"א המבואר להאר"י ז"ל נשמות נדב ואביהוא שני קרני האי"ל הן שנתלבשו אח"כ אלי"ה בהיפוך אתוון ואותו האיל נברא בע"ש בין השמשות בתיקון בראשי"ת בר"א תי"ש ואותו יום שקול כיום שנבראו בו שמים וארץ לכן הקריבאהרן איל לעולה ואל בני ישראל תדבר קחו שעיר עזים לחטאת על חטא יוסף שהיה בהם בתחלה ואותו יום ראשון לקרבנות לכן אתמר אדם כי יקריב כי אותו יום נדמה אהרן לאד"הר וכן אהר"ן ר"ת א"דם ה"ראשון ר"אש נ"בראים לכן הוצרך עתה לתקן כל העניינים אבל עגל לעולה כי כבר קבלו עליהם ג' דינים בעדים ובהתראה בהרג כדין עיר הנדחת בע"ז עדים בלא התראה בחנק (שם) ויגוף ה' את העם. בלא עדים ובלא התראה בדק אותן כסוטות והיא שריפה שאנו לומדים מבני אהרן שריפת נשמה וגוף קיים ז"ש ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם לפני ה' וימותו לפני ה' ר"ל שלא נשרפו רק הנשמות שהם לפני ה' ממש (איכה ג) חלקי ה' אמרה נפשי ושור ואיל לשלמים אבל אהרן לא הוצרך להקריב שלמים כי הוא אוהב שלום ורודף שלום הנה הם ז' קרבנות ז"ש ח"צבה ע"מודיה ש"בעה על ז' קרבנות ובר"ח נרמז ח"טאת ע"ולה ש"למים ח"צבה ע"מודיה ש"בעה כי מיום שהיו על הר סיני קבלו שע"ח נהורין מלבו"ש של תורה שהוא חשמ"ל שיש בו שע"ח נהורין לכן קבלו תורה במדב"ר סינ"י בגי' שע"ח בגי' אורפניא"ל ואלמלא היו לו לטווס י"א גוונים יתירים על שם הצבעים לא הי' תקומה להם כשעשו העגל חטאו נסתלקו שע"ח נהורין ר"ת ש"ור ע"גל ח"מור עתה תיקן ג' אלו בג' טבחה טבחה על ב' טבחות שנהרגו נדב ואביהוא אחר כך פרשת יין ושכר אל תשת שנתייחד אליו הדיבור ז"ש מסכה יינה אח"כ פרשת חיות ובהמות זה תאכלו וזה לא תאכלו ז"ש אף ערכה שלחנה וטעם סמיכות פרשת מאכלות טהורים לכאן כמו שבבריאת העולם היו מקטרגים המלאכים (תהלים ח) מה אנוש והשיב הקב"ה א"כ (שם) צפור שמים ודגי הים למה אתבריאו כן בשעת שירדה שכינה למטה קטרגו ג"כ המלאכים מה אנוש והשיב הקב"ה ג"כ חיות וצפור שמים מה תהא עליהם לכן באו כל החיות והבהמות וסבבו את המשכן להודיע שבשבילם נברא האדם והנה בג' מקומות קטרגו המלאכים סימן (שם פה) א'מ'ת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף ר"ל א"דם מ"שכן ת"ורה בג' מקומות אלו כשהיה לו לצמוח אמת מארץ אז צדק הוא מד"הד משמים נשקף השקפה לרעה שלא רצו המלאכים להסכים גם ה' יתן הטוב והבר גזיזין ז"ש טבחה טבחה ב' טביחות על ב' כיתות שנהרגו ולא נשתייר מהם רק מיכאל וגבריאל כן היה בשעת הבריאה שהושיט הקב"ה אצבע קטנה ושרפן כן ביום השמיני למלואים שנתמלא העולם ונתבסם כיום שנבראו בו שמים וארץ נשרפו ג"כ ב' נשמות טהורות נדב ואביהוא נגד כת מיכאל וגבריאל ואהרן הוא במקום גואל כי בו שם חסד שהוא אל:
וידום אהרן קיבל שכר על השתיקה וזכה להיות במדרגת גואל שנשתנה שמו למעליותא נתנו לו מפתחות רפואה נגע צרעת והביאו אל הכהן (במדבר יב) אל נא רפא נ"א לה רזא דמלה נוטריקון נ"דב א"ביהוא באותו יום שנשרפו נדב ואביהוא זכה אהרן למדרגת אל לכן כשנצטרע מרים ביקש משה שיתן רפואה לה כי כבר ניתן לאהרן וזכה שתהיה הרפואה בידו לכן רפא נא לה לכן התחלת הפרשה ויה"י בגי' א"ל ביום השמיני כי אז (ישעיה טז) הוכן בחסד כסא (תהלים צג) נכון כסאך מאז שהוא יום שמיני א' רוכב על הז' וכמו שבמ"ב הקב"ה שיתף רחמים לדין ה' אלקים כן ביום הזה מסכה יינה שמזוג מד"הר ז"ס ויהי ביום השמיני שהלביש אהרן ד' בגדי לבן הם ד' אותיות הוי"ה ד' בגדי זהב ד' אותיות אדני והיה שם מלא על עולם מלא (ישעי' נח) אז תקרא וה' יענה שהם ח' אתוון אהי"ה הוי"ה וד' הוא אדנ"י הוי"ה ז"ס זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה' ז"ש (משלי ט) אף ערכה שלחנה ר"ל מתחלה הודיע משה שיהי' בזה היום דין בעולם ואף ירד במה שאמר כי היום ה' נראה בקמץ שהיא נקיבה אז הודיע משה כי מדה זו יהיה בעולם ז"ש אף ערכה שלחנה ר"ל שערכה ביום הזה שלחן שיהיה אף ואם תקשה מאי ותצא אש מלפני ה' הלא חנון ורחום ה' הל"ל מלפני אלהים. ע"ד הפשט ראוים היו כל ד' בנים להשמידם ותפלת משה הועילה מחצה ז"ש אלעזר ואתמר בניו הנותרים כי גם הם היו להשמידם ז"ש בסנהדרין כמין ב' חוטין של אש יצאה מבית קדשי הקדשים ונחלקו לארבע שרמזו שהיו שני בנים ומן הדין היו ראוים ד' למות ז"ש ותצא אש מלפני ה' שהוא של רחמים ותאכל אותם לבד שני בני אהרן ומן הדין היו ראוים להיות ד'. ע"ד הדרש שם בן ד' נחלק לב' רתיכין י"ה הוא פנים ו"ה הוא, אחור ומשה עליה אתמר (שמות ג) ותראהו את הילד בוכה ו"ה מן השם כי אתמר ביה (שם לג) וראית את אחורי על ב' אתוון אלו אבל ופני לא יראו כי (משלי טז) באור פני מלך חיים י"ה בשמים השמים שמים לה' שהן (דברים כט) הנסתרות לה' אלהינו במוחא ובלבא וה"נגלות הם לנו ולבנינו הם תורה ומצות ז"ש לעשות הם המצות דברי תורה היא התורה והנה בני אהרן לא נסיבו ולא היה בהון שם של י"ה השורה בין איש לאשתו כשלא זכין אש שרפן והכתוב אמר אדם כי יקריב מכם צריך להיות אדם שלם וכה"א זאת תורת העולה הוא העולה וקרינן היא שצריך להיות דכר ונוקבא כי דכר בלא נוקבא פלג גופא יתקרי וקב"ה (בראשית יד) מלכי צדק מלך שלם איקרי (דברים לב) תמים פעלו (תהלים עו) ויהי בשלם סכו ז"ש ותצא אש מלפני ה' שהוא חלק א' של השם שנקרא פנים והוא שם של י"ה ותאכל אותם. שלחה נערותיה תקרא על נערות בני ישראל נדב ואביהו ולא תאמר שגנאי היא להם אדרבא הם יותר גדולים ז"ש על גפי מרומי קרת ומבואר חטא שלהם טבחה טבחה שכבר קימחא טחינא טחניתשהיו טבוחים כבר כי היו ראוים לשליחת יד לכן אמר כפל טבחה טבחה שכבר הוכן רק שעתה חזרו ושתויי יין נכנסו ז"ש מסכה יינה אף ערכה שלחנה על הקרבה מתו ז"ש (שמות כד) ויאכלו וישתו שעשו ג' עבירות (איוב לג) פעמים שלש עם גבר והנה כשמסכו יין וערכו שלחן הרי ג' עונות בידם לכן שלחה נערותיה ותקרא אותם. וכמו שבשעת הבריאה גילה מיד ענין ד' מלכיות כמ"ש בראשית א) והארץ היתה תהו זה בבל בהו זה מדי חשך יון על פני תהום אדום כן בכאן מיד טבחה טבחה זה בבל (תהלים מד) נחשבנו אז כצאן לטבחה מסכה יינה זה מדי משתיית יין נסיכם אף ערכה שלחנה נגד יון שנשארו ישראל בב"ה כמ"ש במדרש מגילה על פסוק (שם יח) ישמע מהיכלו קולי שאז היה היכל על מכונו וכן (שיר ה) אחותי רעיתי יונתי תמתי שהם ד' מלכיות נקרא מלך יון יונתי שהקריבו שם יונים ותורים על המזבח ז"ש אף ערכה שלחנה נגד אדום א' שלחה נערותיה תקרא שישראל מגולין בכל אומות על גפי מרומי קרת ד' דרגין נגד ד' גליות לכן אמר על כסא כי אחר אלו הד' יהיה על כסא למעלה ראש לכן גם בכאן אף ערכה שלחנה וסמיך מיד ד' מלכיות בד' חיות טמאות קחשיב לקמן זאת החיה אשר תאכלו לפי שנשמת ישראל מן חיה קדושה דאתמר בה (בראשית א) תוצא הארץ נפש חיה הוא חיה אשר תחת אלהי ישראל כלילא מז' היכלות חצבה עמודיה שבעה הם שבעה, היכלות הקדושים וכנגד אלו ז' היכלות יש ז' היכלות הטומאה בגיהנם ז"ש טבחה טבחה ז' דינים שדנין האדם בזה העולם כמבואר בזוהר פ' נשא שבע עידנין יחלפו עליה וכן ז' מדורין שבהם דנין האדם ז"ש מסכה יינה שכשם של עונש כן אף ערכה שלחנה בג"ע ז' כיתות שם צדיקים והגדולים שבהם הם ישרים כמ"ש (תהלים קמא) ישבו ישרים את פניך (שם יא) ישר יחזו פנימו (כן בשעת הקמת המשכן האירו ז' קני המנורה ז"ש (שם עה) כי אקח מועד על אוהל מועד (שם) אני משרים אשפוט ר"ל מדריגה הגדולה מן הז' היא משרים שזכה בה דוד באומרו (שם כו) רגלי עמדה במישור דייקא כי (שם לג) לישרים נאוה תהלה ודוד מתפאר (שם קמה) תהלת ה' ידבר פי כי מתחלה היו (שם עה) נמוגים ארץ וכל יושביה אנכי תכנתי באוהל מועד כל ז' עמודים של שבע הנערות הראוים לאסתר מבית המלך נגד ז' ימי השבוע והנה באותו היום נתבסמו ג' רגלים שהעולם עומד עליהם מתחלה היה העולם כטרסקל שאין לו רק שני רגלים כמ"ש במדרש על פסוק (שמות טו) נחית בחסדך:
ג' מיני קרבנות כתב הרמב"ן ג' מיני עבודות זרות סימן ויטו (צפניה ג) לעבדו ש'כ'ם אחד ש"דים כ"וכבים מ"לאכים לקבליהון חטאת שלמים עולה נגד מלאכים עולה שבאה על הרהור הלב מלאכים הם שכולם שלמים שהם עושים (איוב כה) שלום במרומיו בהרכבת יסודות שדים מה חטאים בנפשותם הוא סטן הוא יצ"הר. ז"ש טבחה טבחה אלו הקרבנות עמוד עבודה מסכה יינה עמוד התורה הביאני אל בית היין אף ערכה שלחנה עמוד ג"ח מי שהוא שלם בג' שלימות אלו שלחה נערותיה תקרא (ישעי' מט) ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר על גפי מרומי קרת וזוכה לעילא לכן נאמר על כסא כי נשמתן של ישראל מכסא הכבוד הן חצובין ואל יאמר האומר הלא טוב לנשמה אז מעתה כי היא קרובה להפסד ורחוק לשכר ז"ש (משלי ט) חכמות בנתה ביתה על זה העולם (שם) חצבה עמודיה שבעה הם ז' כיתות של נשמות כשנשמה זוכה לג' עמודים אלו אזי תקרא על גפי מתחלה היתה הנשמה תחת כסא הכבוד וכשהיא זוכה על כסא כמ"ש (שמואל א כה) צרורה בצרור החיים את ד' דייקא שתהיה על כסא:
ואם קאי על העתיד חכמות בנתה ביתה כי שני בתי ישראל נבנו ע"י אדם אבל לע"ל (זכרי' ב) אני ה' אהיה לה לחומת אש סביב (תהלים קכז) אם ד' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו חצבה עמודיה שבעה על ו' אלפי הוי עלמא דמיון מעשה בראשית שביום השביעי שבת כן ביום השביעי לע"ל יום שכולו שבת ומנוחה לחי עולמים. או חצבה עמודיה שבעה על שבעה רועים טבחה טבחה על לויתן מסכה יינה על יין המשומר בענביו אף ערכה שלחנה סעודה שעתיד לצדיקים בג"ע שלחה נערותיה תקרא הן סוד תרין כרובים תרין משיחין עלייהו אתמר (בראשית מח) יברך את הנערים תקרא על גפי מתחלה על גפי משיח בן יוסף שהוא בעולם היצירה במקום חנוך מט"ט שר העולם ע"ל גפ"י בגימ' קצ"ג בסוד (שמות כג) הנ"ה אנכ"י שול"ח מלא"ך לפני"ך לשמר"ך בדר"ך ולהביא"ך א"ל המקו"ם בס"ת בגימ' שר מחשבה שהוא טוב להרהר בו לשמירת הדרך ונקרא שר על שם ב' כרובים ב' פעמים טף אח"כ י"ה שיניקתו מעלמא דכורסיא דבה מקננא אימא עלאה ויוצא מפסוק (תהלים קיט) טפל"ו עלי שקר זדים (שם) ט'פ'ש כחלב לבם (שם) יה"י לבי תמים בחקיך והסוד מבואר ליודעים אבל בעו"ה בני עלייה המה מועטים ואח"כ אמר על כסא נגד משיח בן דוד שהוא כגוונא דדוד עלאה (ירמיה כב) היושב על כסא דוד (תהלים קכב) כי שמה ישבו כסאות למשפט תרין כגוונא דלתתא (שם) כסאות לבית דוד לכן אתמר על כסא כגוונא דאתמר גבי יוסף (בראשית מא) רק הכסא אגדל ממך אז (ישעיה טז) הוכן בחסד כסא אמן וכן יה"ר:
חכמות בנתה ביתה על המשכן שנבנה בדמות העולם בכללו ז"ש חצבה עמודיה שבעה כמו שבעה ימי בראשית בכלל שנברא בשם של מ"ב שהם ז' שמהן ז' תיבין של בראשית והעולם נחלק לג' חלקים כמ"ש בזוהר שהתורה משמרת האדם בג' חלקי הבריאה בתקונים הביא (משלי ו) בהתהלכךתנחה אותך במדבר בשכבך תשמור בישוב והקיצות במיא. לדעתי הטעם ביונה (יונה א) מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך ז"ש במדרש על בריאת עולם טבחה טבחה (בראשית א) תוצא הארץ נפש חיה לקבל מדבר מקום גדודי חיות מסכה יינה על שם יקוו המים שהוא שליש ים אף ערכה שלחנה (שם) תדשא הארץ דשא נגד ישוב שכל ג' חלקי עולם הם משומרים בתורה ומי שדורש על התורה טבחה עונשין שבתורה נפש עולם עשייה תמן מדורין בישין מתענשין לאדם (תהלים לו) משפטיך תהום רבה מסכה יינה קל וחומר עולם היצירה קל מצד וחומר מצד טוב ורע אף ערכה שלחנה ערכין מבריאה דמתמן נקראת (איוב כח) לא יערכנה זהב (שמואל ב כג) ערוכ"ה בכל ושמורה (איוב כח) לא ידע אנוש ערכה. או על ג' סעודות בשבת חצבה עמודיה שבעה הוא יום הז' ע'נ'ג ע"דן נ"הר ג"ן בלילה טבחה לקבל יצחק מסכה יינה קידוש' רבא לקבל אהבה רבה שהוא אברהם אף ערכה שלחנה לקבל יעקב שהוא נחלה בלי מצרים ובזכות ג' אלו ניצול מג' חכמות י' עילאה י' תתאה של אלף בנתה ביתה כי בית ראשון בה' עילאה ושני בה' תתאה וב' יודין הם ב' משיחין ו' רקיע באמצע הוא משה מחברן ז"ש חצבה עמודיה שבעה הוא משה ז' לאבות על משיח ראשון שיהרג אמר טבחה טבחה דאתמר גבי יוסף (בראשית מג) וטבוח טבח והכן ועל משיח בן דוד ישקה ויתן כוס של ברכה לברך ויאמר דוד לי נאה לברך כי הוא (משלי כב) טו"ב עי"ן דכתיב גבי' (שמואל א טז) יפה עינים וטוב רואי לכן אמר דוד קמ"ז מזמורים בספר תהלים לפי שהוא טו"ב עי"ן בגי' קמ"ז לזמר בזמרת הזלזלים (הלולים) שהוא כ"ח סט"ן בגימטריא שלו לכן חי יעקב קמ"ז שנים לפי שנתאבק עם סטן בסוד (בראשית לב) ויאב"ק איש עמו בגי' סט"ן והעלה אבק ברגליו עד כ"סא ה"כבוד נגד כת שלו חי יעקב קמ"ז ונחתמה בה התורה כי התורה היא חתומה (שיר ח) כחותם על לבך כ"ח ת"ם לכן ראש וסוף של ה' חומשי תורה בגימטריא קמ"ז ודוד הוא אורח טוב עליה אתמר (ירמיה ט) מי יתנני במדבר מלון אורחים ופירש בתקונים הם ב' משיחין ולפי שדוד הוא בעולם הזה אורח שנתן לו אד"הר משנותיו ע' שנה ואורח מברך לכן אמר לי נאה לברך כי הוא טוב עי"ן רמז על עי"ן שנה שנתן (משלי כב) מלחמו לדל שהיה נפל טוב ממנו הנפל (שם ט) חכמות בנתה ביתה המשכ"ן נחלק לד' א"ב"י"ע מ"טה ש"לחן כ"סא נ"ר מטה היא מזבח אפריון חכמות סור ג' ארונות שעשה בצלאל הם נגד ג' עולמות בי"ע והלוחות עולם אצילות נמצא ארבע עולמות כלולין בארון. (שם) חצבה עמודיה שבעה סוד נר ז' נרות (שם) טבחה טבחה נגד מזבח שמקריבין שם קרבנות (שם) מסכה יינה על הנסכים אף ערכה שלחנה על השלחן שלחה נערותיה תקרא כי השכינה חופפת בין כתיפיו שני בדי ארון על גפי וכתיב כסא כי לח"ת בא"ת ב"ש כס"א חצבה עמודיה שבעה על ז' שמות ז' תיבות של בראשית שהם ז' שמהן מ"ב א"ב"ג י"ת"ץ שיש בהם כ"ח אותיות ובהון יצא הכל מן הכ"ח אל הפועל כמבואר בתקונים ועליה אתמר (תהלים קיא) כ"ח מעשיו הגיד לעמו והם ישראל שנבראו בחכמ"ה כ"ח מ"ה (שם) לתת להם נחלת גוים מעשה ידיו שהם כ"ח פרקים של ב' ידים כי בכל יד יש י"ד פרקים והם כ"ח עתים י"ד לחוב וי"ד לרעה זה שאמר חכמות באלו הכ"ח נקודין בנתה ביתה וכלולין בז' שמהן טבחה טבחה כי אלו ז' שמות ממיתין הרשעים ובהם קללם אלישע מ"ב נערים שבקעו הדובים:
אם קאי על פסח שבשעה שיצאו ישראל ממצרים חצבה עמודיה שבעה שנתנה רפואה לישראל להזהר מן החמץ ולהרחיק מן רזא דחמץ ולהאכיל רזא דמהמנותא ז' יומין לא לאתחזא מכלא אחרא בביתא. טבחה טבחה קרבן פסח ששחטו אלהים של מצרים מסכה יינה ארבע כוסות לקבל ד' קליפות ד' ברכות של הבדלה סימן (תהלים פט) אמרתי עולם חסד י'ב'נ'ה י"ין ב"שמים נ"ר ה"בדלה ועל ד' אצבעין רואין נגד הנר כי יש בכל צפורן ר"ן קליפות ועל ד' אצבעין הם רזא דאלף יומין דחול אף ערכה שלחנה ענין הסיבה בפסח שלחה נערותיה תקרא כי בהאי לילא התכנשו מלאכים כמבואר בזוהר פ' בא ע"ש ז"ש על גפי ולבסוף על כסא. או חצבה עמודיה שבעה על ז' מקראי קודש בשנה מן התורה הן הן ז' קולות של מזמור (שם כט) הבו לי"י בני אלים. טבחה טבחה אין שמחה אלא בבשר מסכה יינה אין שמחה אלא ביין אף ערכה שלחנה כי (ר"ה יז) בד' פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בינה נקראת עמר לגלגלת גלגלתא דרישא תמן י"ש עלמין לכל צדיק וצדיק מנין עמ"ר ושכינתא תתאה נקרא ספירת עמר דבה מנין ז' שבועות ז' שבתות נשתיירו מ"ב ימים לקבל מ"ב שמהן בהון איתבריאו שמיא וארעא עליה אתמר (ישעיה ו) שש כנפים שש כנפים לא' הן הן ו' אתוון בכל שם ושם. (שם) בשתים יכסה פניו למגין על ישראל בגלותא בשתים יכסה רגליו לחפאה עון עגל ובשתים יעופף על פרקנא דעתיד חצבה עמודיה שבעה ז' עמודי"ם בגי' ג"ן עד"ן שהוא עומד על ז' עמודים נקרא עמוד כי בכל עמוד ועמוד אומרים לו לאדם עמוד ויעידו בך ז"ס ולדעתי ז' מעמדות שעושים בזמן הגמרא למת נגד ז' הבלים שאמר קהלת נגד שבעה ימי בראשית ובכל עמוד דנין האדם על מעשיו ז"ש טבחה טבחה מסכה יינה הם ע' סנהדרין שלה שלחה נערתיה תקרא וגו' בכל עולם דנין שם אף ערכה שלחנה בתנחומא פרשת פקודי בכסליו נשלמה עבודת המשכן וציוה הקב"ה שלא להקימו רק עד אחד בניסן שאז נולד יצחק וטעם הדבר כי יצחק הוא מד"הר ובאותו יום נתבסם בי' עטרות שהיו באותו יום ז"ש (תהלים צב) כי שמחתני י"י בפעלך על עבודת אוהל מועד שהוקם ממילא (שם) במעשהידיך ארנן זה בנין ב"המ הטעם שנברא בב' ידים גם אמר לשון עתיד (שם) מה גדלו מעשיך שרצה הקב"ה שלא להקימו עד א' בניסן מאוד עמקו מחשבותיך כי לצני הדור לא ידעו איש בער לא ידע (עיין בספר מגלה עמוקות אופן ר"ן בסופו שמביא שם את החיבור הזה ונקרא בשם מגלה עמוקות ומביא שם התנחומ' הנ"ל) בפרק ערבי פסחים (בראשית כא) ביום הגמל את יצחק עתיד הקב"ה לעשות סעודה לזרעו של יצחק וקשה למה אמר דוקא לזרע של יצחק הענין כי אתה אבינו יצחק הוא מנהיג השמיטה הזו והוא בעל הבית שיהיה בוצע ודוד אורח מברך ז"ש אף ערכה שלחנה על שהסעודה המתוקנת לע"ל יהיה לזרעו של יצחק שהוא מד"הר שנקרא אף בזה ערכה שלחנה לע"ל שלחה נערתיה תקרא הם הם שיהיו לראש הקרואים לע"ל: