השקיפה ממעון קדשיך. מטטרו"ן עב"ד נאמ"ן השקיפה לרעה הטעם לפי שבפרדס שער האותיות נחלק א"ב על ד' חלקים עד ו' רחמים גמורים ואותיות השקיפה הן מחלק אחרון שהם דין גמור לכן (תהלים פה) צדק משמים נשקף ולפי שהדין הוא מן שם אלקים שהוא במילוי ש' ובריבוע עולה ר' הרי ת"ק לכן השקיפ"ה בגימטריא ת"ק והוא מהלך מן הארץ לרקיע מדה טובה מרובה ממדת פורעניות ת"ק פעמים וכן חיו אבות העולם ת"ק שנים הקב"ה ברכן מא' עד ת' וקללן בח' מו' עד מ':
הענין בדרך הדרש לפי שהקב"ה חלק בין עונשים לקבלת שכר מתן שכר בב"ת ועונש בבעל תכלית ואדם חושב כמו השכר כן להיפך העונש גדול לא כחטאינו תעשה לנו והקב"ה אומר (ישעיה מ) כי לקחה מיד י"י כפליים בכל חטאתיה והנה משה שברכם בח' וקללם בכ"ב והקב"ה עשה להיפך ברכם בכ"ב וקללם בח' (על זה הדרך לא בא משה להסגיר עבד אל אדוניו ולהלשין עליהם להוסיף עליהם הקללות) וכן תשרי חודש זה מן סוף אותיות שהם דין גמור דוד אמר (תהלים לא) הוציאנו מרשת זו טמנו לי אבל ניסן הוא חודש אביב מן התחלת א"ב שהם רחמים גמורים (בראשי מן אביב תמן תשרי):
ברוך בכלל ובפרט ארור בכלל ארור בפרט ללמוד ללמד לשמור לעשות הרי ארבע וד' פעמים ארבע ט"ז וכן בסיני וכן בערבות מואב שנאמר אלה דברי הברית נמצא מ"ח כריתות על כל מצוה ומצוה ר"ש מוציא הר עיבל ומכניס אהל מועד שבמדבר כתבו התוס' בירושלמי מסיים וכן היה ר"ש אומר אין לך כל דבר ודבר שלא כרת עליו ת'ק'ע'ו בריתות י"ב בברוך בכלל וכן בפרט וכן בארור י"ב בכלל י"ב בפרט הרי מ"ח ללמוד ללמד לשמור לעשות הרי קצ"ב בריתות וכן בהר סיני וכן בערבות מואב הרי תקע"ו בריתות ונרמז (תהלים פא) תקע"ו בחודש שופר חדשו מעשיכם שפרו מעשיכם לקיים תקע"ו בריתות שנכרתו עליהם ח' פעמים ע"ב ב"פ רפ"ח ניצוצין עוש"ר שמור לבעליו שצריך האדם לזכור תמיד על תקע"ו בריתות שכרת הקב"ה עם כל אחד ואחד מישראל לשלם לאיש כדי רשע"ו והוא בגימ' מלקו"ת ז"ס (יחזקאל מה) וששיתם את האיפה ר"ל ו' פעמים איפ"ה הוא ג' פעמים קצ"ב שקבלו ישראל כל אחד על עצמו קצ"ב בהר סיני קצ"ב באוהל מועד קצ"ב בערבות מואב והוא סוד בצ"ק שבסדקי ערבה שקבלו בערבות מואב ונעשו ערבים להדדי לכן כשמלקין מלקו"ת צריך ג' בני אדם והוא ג' קצבים שראה משה ברקיע הא' קצב שחתך בשרו של ר' עקיבא במסר"ק נוטריקון "מ' "סאה "ר"מ "קבין (דברים כט) מה חרי הא"ף הגדול הזה ר"ל אל"ף פ"א במילואו בגי' קצ"ב ולכן מלקין מלקות משולשים הא' לפניו שהיה לו לאדם לזכור ברית הר סיני שהוא לפניו תמיד וב' לאחריו אוהל מועד וערבות מואב נגד ג' קושרי כתרים לעילא א' לפניו בעולם הבריאה ושתים לאחריו יצירה עשייה (שיר א) בני אמי נחרו בי אמ"י נוטריקון א"חאב מ"נשה י"רבעם אלו ג' מלכים שהרשיעו ביותר והסיתו לעע"ז כמ"ש (בסנהדרין קג) פרק חלק שאין להם חלק לעו"הב:
אבנים שלימות. אבן עזרא נתן טעם גנאי למזבח שיהיה מקצתן קודש וקצתן חול ז"ש (משלי יא) מאזני מרמה תועבת י"י מי ששוקל תורה וראיה שאין לשקול כולם שווים (שם) ואבן שלימה רצונו מי שרואה דין של מזבח שצוה הקב"ה שיהיה דווקא שלימה. באותו יום נסעו ישראל ס' מיל שקבלו התורה שהוא ס' רבוא אותיות בכל מיל אלפים אמה הרי שהלכו ק"ך אלף אמה באמה בת ששה טפחים הרי תש"ך אל"ף טפחים י' פ' הס"ד שאין לו להקב"ה בעולמו רק ארבע אמות של הלכה היא ג"כ סוד תש"ך והם תש"ך צירופין צ"באות אמה באמה בת ה' טפחים הם סוד ב' כרובין מטטרוןוסנדלפון (שיר ב) וקול ה"תור נ"שמע ב"ארצנו ת"ר אותיות אלקים צבא א"ות בכל אות ואות יש בו צבא בפני עצמו ובאות סמך נרמזו ג' עולמות בי"ע ג' קושרי כתרים מלמטה למעלה ס'נדלפון מ"טטרון כ"תריאל ג' תיקוני חטא עון ופשע נפש החוטאת הרי שחטא חוטא בנפש ועון ברוח כמ"ש (תהלים לב) לא יחשוב י"י לו עון ואין ברוחו רמיה נשמה בי"ה פגם פשע נתן ג' לשונות כ"פרה מ"חילה ס"ליחה נוטריקון סמ"ך מלמטה למעלה כי בג' אלו מכניעין ס"טן אות סמך של (קהלת יב) סוף דבר הכל נשמע ס' גדולה לבטל ס"מאל כ"ח מאדים עשו לקח מכ"ס ממצרים. משה שתי ק"ך שנה סי' (דברים לב) הלא הוא כמ"ס ך' במצרים ס' בכוש ובמדין מ' במדבר סי' ג' עולמות כנ"ל סודם א"הרן אל"ף רנ"ו קרבנות של כל השנה כמ"ש בסדר עבודה סימנם א"הרן:
במס' סוטה נמצאת אומר ששלשה מיני אבנים הקימו שנים עשר בירדן וכנגדן בגלגל וכנגדן בהר עיבל וק' הקמת אבנים אלו ג' פעמים ל"ל הלא בהקמת אותן אבנים בגלגל היה די לתשובת יהושע שאמר לבני ישראל (יהושע ד) כי ישאלון בניכם מחר את אבותם לאמר מה האבנים האלה והודעתם את בניכם לאמר ביבשה עברו ישראל את הירדן הזה ולמה הקימו האבנים האלה בשלשה מקומות אלו בדרך הדרש ענין שלשה מיני אבנים אלו רצה הקב"ה לזכות את העולם לידע קישור ג' עולמות כמו שהראה ליעקב (בראשית כח) סולם מוצב ארצה עולם השפל (שם) וראשו מגיע השמימה עולם הגלגלים (שם) ומלאכי אלקים עולים עולם המלאכים ונרמזין בפסוק ראשון של ההורה בראשית ברא אלקים עולם המלאכים שנקראו אלקים ואח"כ את השמים עולם הגלגלים ואת הארץ עולם השפל ומאחר שכל אחד מג' עולמות אלו נחלק לי"ב כמו שהראה הקב"ה ליעקב (שם) ויקח מאבני המקום שהיו י"ב אבנים ואח"כ אמר (שם) אין זה כי אם ביה אלקים שנעשו י"ב אבנים אלו אבן אחת והוא סוד [ז"ה] וזה שאמר ג' אבנים היו ג"כ אמת כי על ג' חלקי העולם דיבר כאן וע"כ צוה הקב"ה בהקמת אבנים אלו בג' מקומות אלו הראשונים הקים בירדן במקום שעמדו רגלי כהנים נגד עולם המלאכים (מלאכי ב) כי שפתי כהן ישמרו דעת וגו' כי מלאך י"י צבאות הוא והם הם מים העליונים ועל כן העמידו אותם במים שנים עשר אבנים כי כבר גזר הקב"ה הים לי"ב גזרים שעבר בתוכו י"ב שבטים (תהלים קכב) שבטי י"ה נגד מחנה שכינה העליונים (בראשית כת) והנה י"י נצב עליו שם של י"י יש לו י"ב צירופים האבנים השנים העמידם בגלגל נגד י"ב מזלות בעולם הגלגלים ומ"ש יהושע הטעם לאמר ביבשה עברו ישראל את הירדן וגו' על לקיחת האבנים מתוך הירדן ולא ממקום אחר אבל הקמת אבנים בעצמן להורות על עולם האמצעי והאבנים השלישית שהיו בהר עיבל הוא נגד עולם השפל שהוא נחלק על ברכה וקללה מורה הויה והפסד מצד מיניו הוא קיים ומצד אישיו הוא נפסד נגד זה היו שני הרים גריזים ועיבל גם הם חומר וצורה הן הן שני הרים שראה זכריה (זכריה ו) ארבעה מרכבות יוצאות מבין שני ההרים הן הן ד' יסודות שיצאו מן חומר וצורה כמ"ש הרב המורה וע"פ הקבלה הן הן שלשה עולמות בי"ע מתמן נחלק האדם על נפש רוח נשמה שנים עשר בירדן הוא נגד נפש שבא מן עשייה נקרא ירדן משם יורד דין לעולם כי הרע שם יותר מן הטוב ואח"כ הלכו לגלגל הוא נגד עולם היצירה תמן גלג"ל חוזר בעולם גי"מל ל"מד גי"מל ל"מד בגימ' מטטרו"ן ובהר עיב"ל כלול מג' עולמות ע"שייה י"צירה ב"ריאה ל"מגדל הפורח באויר תנא דידן דאמר נמצאת אומר שלשה מיני אבנים הם פליג אתנא ירושלמי א"ר חנינא פשוט לך ד' מיני אבנים שאבני המזבח שיהיו אבני מלון כי אבני מזבח נגנזו מיד לפי שהיו תשמישי קדושה ואבני המלון הוקבעו לדורות ואבני משה נכנסו עמהם לא"י וא"א לומר שנבנה עליהם מזבח לכן דעת הירושלמי שעם אבני המזבח היו ד' מיני אבנים ותנא דידן דעתו שאבני מלון הם אבני מזבח ולכן אמר תנא דידן ג' מיני אבנים להוציא דעת ירושלמי שא' שהיו ד' ומחלקותן כאן במחלוקת שם של ההוי"ה שהוא ג' אותיות עיקרו וה' כפולה ותנא דירושלמי קא חשיב ד' עולמות א'ב'י'ע' נגד ד' אותיות השם וכמ"ש לעיל פ' שופטים בענין מחלוקת ר' יהודא ורבנן רבנן א' ג' כהנים ור' יהודא אמר ד' ע"ש וכל העולם כלול מי"ב כי בעולם העשיה נקראין י"ב תחומין ועל זה אמר יעקב אין ז"ה כי אם בית אלקים בעולם עשייה י"ב ת"חומין נוטריקון בי"ת וביצירה י"ב גבולין ובבריאה י"ב שבטים שבטי י"ה עדות לישראל ובאצילות י"ב צירופים של שם ההוי"ה לדברי תנא דידן ל"ו אבנים היו ע"ז נגזרה גזירה על א"ה לבאר שחת שהיה להם ללמוד ולא למדו לכן וסדת אותם בסיד על עסקי סיד (ישעיה לג) והיו עמים משרפות שיד (שם מח) ל"וא הקשבת למצותי בו' ובא' מורה על זה שהיה להם לשמוע מה שהיה כתוב על ל"ו אבנים שלהם ולדברי ירושלמי שהיו ד' מיני אבנים לקבל ד' עולמות נמצא מ"ח אבנים היו (במדבר כד) מ"ח ז"ה שדי יחזה וכן מ"ח בריתות על כל מצוה ומצוה לכן נקרא גוף של אדם ג"יו ג' פעמים י"ו קבלו על עצמו על כל גוף מישראל ולכן (ב"מ נט) במ"ח מקומות הזהירה תורה על הגר ואמרי לה בל"ו הן הן תרי תנאי אלו מ"ד בל"ו מקומות הזהירה תורה על הגר נגד ל"ו אבנים אלו שכתבו עליה כל התורה כולה ומ"ד במ"ח ס"ל כדברי ירושלמי שהיו ד' מיני אבנים בכל אחד י"ב הרי מ"ח אבנים ולקבליהון עמדו (מגילה יג) מ"ח נביאים מישראל שבאו ממ"ח טיפין הנוטפות בג"ע בכל יום כמבואר בזוהר פרשת חיי שרה תנן התם בד' פעמים בשנה בכל יום עדו מנטף על הגן ונהר גדול מתחלק לד' ראשים ומ"ח טיפין מנטף בכל יום הן הן אותיות של מ"ח בי"ב צירופי ההוי"ה ונמצאבד' עולמות בכל עולם מ"ח אותיות הרי (ישעיה כח) צ"ו לצ"ו ר"ל ב"פ א"ל אדנ"י:
כשלמדתי במסכת סוטה הוקשה לי על רש"י בזה הענין ג' מיני אבנים שהרי בגמרא אמרו שמשה הקים אבנים בחייו ולמדו שם ג"ש והם אינם של יהושע אח"כ מצאתי שא"ז הניח הדבר בצ"ע ויש לתרץ בענין מחלוקת תנא דידן בג' מיני אבנים אלו וירושלמי ד' מיני אבנים. (יומא פז) ד' חלוקי כפרה ששאל ר' מהיא בן חרש לראב"ע והשיב שאינם רק שלשה ותשובה עם כל אחת ואחת ג' פעמים ניתנה תורה בהר סיני אז זכו ישראל על כנפי נשרים לעולם הבריאה למעלה מן תרין כרובים מ' וס' שבלוחות מטטרו"ן וסנדלפו"ן בגימטריא נשרי"ם אח"כ באוהל מועד תמן איתוקם משכנא מן העולם היצירה אח"כ בערבות מואב מן העולם העשייה שמטרנותא מקננא באופן כי אז פני לבנה שהוא יהושע הגיע זמן של עבור הארץ לאכול (יהושע ה) וישבות המן כי (דברים יא) הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש שכבר שקעה פני החמה שהיא משה בשי"ד כתיב בש' לדרוש על ד' אותיות השם (תהלים סח) שבית שב"י ר"ל י"ב צירופי השם בגימטרי' שי"ב הפוך בשי"ד הם שי"ב ד' אותיות השם או לפי שנס גדול נעשה בהם שעל מ' סאה היו כתובין ע"פ כל התורה כולו שנברא העולם בשם של שדי שאמר לעולמו די כן בזה היה מיעוט מחזיק מרובה ואמר להם ד"י: