הספד של רבי אלעזר הזקן אחיו של ר"מ איסרלש שמת יום ד' ר"ה אב שפ"ג:
אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל וגו' אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר. (משלי ל) שלשה המה נפלאו ממנו ג' פרשיות בתורה שמתחילין באלה אלה תולדות נח אלה פקודי המשכן אלה מסעי בני ישראל (שם) וארבעה לא ידעתים למה פר' זו מתחלת אלה הלא כ"מ שנאמר אלה פוסל הראשונים וכאן מאי פסל הלא התורה נעוץ סופה בתחלתה ותחלתה בסופה ומשנה תורה מוסיף על מצות הראשונים למה אמר אלה ובציוני מפרש צ"ו ימים מנין אל"ה התחיל משה להוכיח את ישראל כי ז' באדר מת משה וזה היה בארבעים שנה באחד לחודש העשירי שהוא שבט הרי ל"ו ימים קודם מותו התחיל משה להוכיח את ישראל אעיקרא דדינא פירכא למה דוקא ל"ו ימים בפ"ק דר"ה (דף ית) (זכרי' ח) כה אמר י"י צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה (יהושע כד) ואלעזר בן אהרן מת ויקברו אותו בגבעת פנחס בנו אשר נתן לו בהר אפרים. וקשה למה לא אמר וימת אלעזר כמ"ש לפני זה (שם) וימת יהושע בן נון וגו' בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש בגמרא פרק האורג (שבת קה) כל המתעצל בהספדו של אדם כשר ראוי לקוברו בחייו שנאמר אשר וגו' מצפון להר געש חזרנו על כל המקומות ולא מצינו הר שנקרא געש מלמד שבקש הקב"ה להרעיש עולם על שלא הספידו כראוי את יהושע שהיה כל אחד רץ לכרמו ולגפנו וא"כ עבור זה העונש מת אלעזר בן אהרן שהוא היה ראש לאותו דור ועליו היה מוטל דבר זה לכן אמר ואלעזר בן אהרן מת ר"ל מאותו ענין של מיתת יהושע שהיה ההר געש לכן אלעזר בן אהרן מת או נוכל לומר ע"ד הזוהר פ' חקת פ"פ (במדבר כא) כי בא ישראל דרך האתרים שמיד שמת אהרן היה הולך משה כגופא בלא דרועא כמאן דתבר ימינא דיליה כי בכל דור יש שלשה בני אדם שהם במקום אבות הן הן המרכבה כמו שהיה מ"שה א"הרן ח"ור בנה של מרים שמהם היו ג' מתנות לישראל הם היו עומדין לקבל מ"שחית א"ף ח"מה וכמו שהשיב אליהו לרבי (ב"מ פח) דאיכא בהאי עלמא ר' חייא ובניו כי חזקיה במקום ג"בריאל יהודה במקו' מ"יכאל ור' חייא במקום נ"וריאל כי בכל דור יש מג"ן גוונין אלו ובאותו דור היו יהושע אלעזר פנחס והנה מיד כשמת יהושע אזי גם דרועא ימינא איתבר אלעזר בן אהרן מת מן אותה מיתה שמת יהושע וגם קברו אותו בגבעת פנחס בנו כאילו גם פנחס בנו הרגיש באותו מיתה שהוא נשאר לבדו מן ג' עמודים. ויש להקשות מדוע במקום זה קרא תמנת סרח שפירשו על שם שהעמיד חמה והעמידו צורת חמה על קברו לידע שזה האיש העמיד חמה ושלשה שמות יש לה שמ"ש חר"ס חמ"ה ס"ת שס"ה ימים של שנה וקשה הל"ל חרס כמ"ש בשופטים תמנת חרס ולא סרח והמפרשים פירשו שהיא כמו כשב כבש שלמה שמלה אבל נ"ל לפי שידוע כל ס' רבוא צינורות שיש בעולם כמנין אותיות התורה שהם ס' רבוא וכל אות יש לו חלון בפני עצמו וכשמת ירדו ס' רבוא מלאכים לקבל נשמתו כי יהושע הוא נער בסוד מטטרון שר הפנים שהוא כלול מס' רבוא מלאכים כמבואר בתיקונים ז"ס (שם) וימת יהושע בן נון בתמנת סר"ח קרי ביה בתמונת ס' ר'בוא הוילונות כי עליה אתמר (שיר ב) מ'ש'ג'י'ח מן החלונות מ"טטרון ש"ר ג"דול י"פתח ח"לונות והוא אזיל לקבל אולפן דצדיקא כמ"ש (תהלים קמט) יעלזו חסידים בכבוד דא מטטרון וכשרז"ל כנתינתה כן נטילתה כמו שניתנה תורה עלהר סיני שיצאו ס' רבוא מלאכים וקשרו ס' רבוא כתרים כן בשעת נטילת צדיק בא מטטרון עם ס' רבוא מלאכים שלו שהם צינורות של ס' רבוא חצונות או לפי שבשעת מיתה בא רבו משה לקבל אולפן שלו כמ"ש רבא פרק הגוזל כד שכיבנא נפיק ר' אושעיא לקמיה כד תריצנא מתניתא כוותיה וא"כ בלי ספק כשמת יהושע שבא רבו משה לקבל אותו משה הוא פני חמה ואמר תמנת סרח (במדבר יב) ותמונת י"י יביט שהוא אספקלריא המאירה והיפוך סר"ח לרמוז על ס' רבוא ח"לונות שכלולים במשה רבו שהוא כלל כל ס' רבוא ז"ס הר געש ר"ל כמו שבשעת מתן תורה (שמות יט) ויתיצבו בתחתית ההר אם תקבלו מוטב אם לאו שם תהא קבורתכם אותה הר געש עתה שלא הספידו כראוי וראוי לקוברו ג"כ בחייו מי שלא מספיד כמו שלא רצה לקבל תורה מסיני או בא להורות (ר"ה יח) ששקולה מיתת הצדיקים כחורבן ב"ה שנקרא הר שכן קראו אברהם ובית שני של יצחק שקראו שדה ובית ג' של יעקב בית כמ"ש יעקב (בראשית כח) אין זה כי אם בית אלקים ז"ש הר געש כמו שקשה חורבן בית ראשון ה"ר לפי שנוטריקון "ה' ר"אשונה כי אלף בית אלוף בינה ויהושע בן נון מיתתו היה כמו הר שנחרב ב"ה על שעברו שם ג'ע'ש ג"ילוי עריות ע"ז ש"פיכות דמים על ג' אילו נחרב הבית תמנת סרח יש בו סוד (תהלים כב) הצילה מחרב נפשי וגו' ארי"ה שאמר דוד על סוד רי"ו שיש בכלל כנגדו רי"ו מיד כל"ב שהוא נגד שם ב"ן בקדושה כמ"ש האר"י ז"ל שניהם יחד רי"ו ב"ן בגימטריא סר"ח שהצדיק עומד נגד גוליירין אלו והם סוד חר"ס הנשבר כי (איוב ט) האומר לחר"ס ולא יזרח (שמות טו) ס"וס ו"רוכבו ר"מה ב"ים:
(ירמיה לו) וירמיהו לקח מגילה אחרת ויתנה אל ברוך בן נריהו הסופר ויכתוב עליה מפי ירמיהו את כל דברי הספר אשר שרף יהויקים מלך יהודה באש ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה בפסיקתא נמצאת אומר ג' בנים המה אחד תבע כבוד אב ולא כבוד הבן אחד תבע כבוד הבן ולא כבוד האב ירמיה תבע כבוד האב וכבוד הבן (איכה ג) נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת לפיכך נכפלה נבואתו ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה אליהו תבע כבוד האב ולא כבוד הבן שנאמ' (מלכים א יט) קנא קנאתי לי"י אלהי צבאות כי עזבו בריתך מה כתיב (שם) ויאמר י"י אליו לך שוב לדרכך מדברה דמשק וגו' ואת אלישע בן שפט וגו' תמשח לנביא תחתיך שאין ת"ל תחתיך אלא שאי אפשי בנבואתך יונה תבע כבוד הבן ולא כבוד האב מה נאמר בו (יונה ג) ויהי דבר י"י אל יונה בן אמיתי שנית לאמר ולא שלישית דבר עמו (משלי ל) שלשה המה נפלאו ממנו וארבעה לא ידעתים למה לא אמר ארבעה ולמה לא קא חשב בן בארי שאמרו בגמ' (פסחים דף פז) (משלי ל) אל תלשן עבד אל אדוניו. גם במדרש חזית על פסוק (שיר א) בני א'מ'י נחרו בי קא חשב ג' הם שנטלו את שלהם מתחת יד ישראל מ"שה י"שעיה א"ליהו ולכך הביא ג' אלו כי סימנם בני אמ"י נחרו בי שנענשו עבור ישראל אל תלשן עבד אל אדוניו כמ"ש (שם) אל תראוני שאני שחרחורת בשחרוריתי וא"כ למה לא קחשיב רק אליהו הלא גם משה וישעי' שתבעו ג"כ כבוד האב ולא כבוד הבן בדרך הפשט אילו הג' קא חשיב אליהו נדחה לגמרי בשביל שלא תבע כבוד הבן ויונה לא נדחה לגמרי רק ששני פעמים דיבר עמו ולא שלישית אבל ירמיה שתבע כבוד שניהם לכן נוסף לו דברים רבים כהמה ר"ל כהמה אבל יכול לפרש שנוסף עליהם קאי אתרי נביאים שכבר עברו שהמה עברו ונענשו על זה אבל ירמיה יש לו תוספת עליהם שזכה לאחר הקטרוג שתבע כבוד הבן וכבוד האב הגיד עוד ב' קינות דהיינו איכה יועם וזכור י"י כהמה אילו הב' נבואות שניבא יונה רק שנית ולא שלישית ובזו אמרנו המדרש הזה שהקב"ה מקפיד על כבוד הבריות יותר ממה שמקפיד על כבוד עצמו שהרי אליהו כשתבע כבוד אב ולא כבוד הבן נדחה לגמרי שוב לדרכך דמשק אבל יונה שתבע כבוד הבן ולא כבוד האב לא נדחה לגמרי רק שני פעמים דיבר עמו המקום (איוב לג) הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר ר"ל מאחר שהם שלימים בינם לבין חביריהם עם גבר לכן הקב"ה מדבר עמהם ב' פעמים ומה שאמר שלש והלא שנית דברה עמו ולא שלישית כבר תירץ שם בגמרא (יבמות צא) על עסקי ננוה לא דיבר עמו רק שני פעמים אבל באמת עוד פעם שלישית דבר עמו כמ"ש התוס' שם לכן אמר פעמים שלש וכל זה עבור שהוא תבע כבוד הבן ז"ש עם גבר אבל התובע כבוד האב וכבוד הבן נוסף לו דברים רבים כהמה וע"ד הרמז קא חשב ג' אלו שהן הן שבמדרש (ילקוט איכה) אמר כשבאו אברהם יצחק ויעקב משה להיכל כשראו אותו חרב התחיל אברהם ממרט בזקנו ואמר פסוק (ירמיה ח) מי יתן ראשי מים וגו' יצחק א' (חבקוק ג) שמעתי ותרגז בטני יעקב א' (איכה ד) קלים היו משה א' מי יתן לי כל א' אמר פסוק לפי מידתו אברהם בעל גמילות חסדים שבזכות זה היתה מרים מפרנסת הדור במדבר באר של מרים לכן ר"ת מ"י י"תן ר"אשי מ"ים ר"ת מרי"ם שבזכותה היו ישראל יונקים מבאר מים חיי' ומדת אברהם נמשלה למים לכן אמר הוא זה הפסוק יצחק אמר נגד מידת עבודה שהיה אהרן עומד ומקריב בעבודה במדבר והיו ז' עננים מחפים על ראשיהון של ישראל ועתה בחורבן (שם א) שמעו כי נאנחה אני ר' יהושע פתר קרייא באהרן בשעה שמת אהרן ענני הכבוד הסתלקו (במדבר כא) וישמע הכנעני מלך ערד ז"ש שמעתי ותרגז בטני נגד מידת רוגז ויעקב עמוד התורה שהיה משה נותן מן לישראל מ' יום מן השמים לחם אבירים של מלאכי השרת לכן אמר עתה קלים היו רודפינו מנשרי שמים שמתחילה הי' נושא אותם על כנפי נשרים אמר רב עוקבא בליל ט' באב נכנס אברהם אבינו לבית קדשי הקדשים תפסוהקב"ה בידו ואמר מה לידידי בביתי א"ל רבש"ע בני היכן הם אמר לי' חטאו והגליתים וקשה מי הגיד לבעל המדרש שהיה אברהם נכנס אז כי מהיכן נרמז אברהם בפסוק זה גם הלא במדרש מביא שהקב"ה צוה לירמיה לילך על קברי אבות והביא אברהם יצחק ויעקב גם משה הטעם שנצטרכו אלו הארבע' כי הם בעלי ארבע גליות אלו כי ד' גליות איתבדרו ישראל על ד' אותיות השם גלות בבל לקבל י' של שם שהוא אברהם שנתנסה בעשרה נסיונות גלות מדי לקבל יצחק ה' של שם גלות יון ו' של שם גלות אדום ה' אחרונה לקבל משה לכן הביא אלו ד' במדרש שכל אחד אמר פסוק לקבל מדתו כמ"ש לעיל ולפי שהם מגינים על ד' גליות אלו כמ"ש (שמות לד) פוקד עון אבות על בנים שהם ג' אבות על שלישים על ג' גליות ועל ג' אלו מצינו הקב"ה ויתר על ע"ז ג"ע ש"ד לקבל אברהם יצחק יעקב אבל גלות רביעי (עמוס ב) ועל ארבע' לא אשיבנו כי גלות זה עבור עזיבת התורה כמ"ש בזוהר חדש (דברים לג) משה מורשה מלשון (שמואל א ב) י"י מוריש שהוא מוריש ומשפיל את ישראל לפי שאינם לומדין וא"כ מי הגיד לבעל המדרש במקום זה שאברהם היה אז ונראה שנרמז בפסוק מקודם זה אמר א"לי ב"עת ר"עתם מ"ה ר"ת אבר"ם ה' של אברהם נסתלקה שהיה נקרא אברהם על שם (בראשי' יז) אב ה"מון ג"וים נ"תתיך אב הג"ן. ועתה (איכה א) שרתי במדינות היתה למס לכן אמר אבר"ם והיה הקב"ה מטייל עמו ע"ד (ויקרא כו) ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם והתהלכתי בתוככם ופי' רש"י טייל בג"ע ר"ל שהראה בג"ע כי נתן הקדוש ב"ה הברירה לאברהם (קהלת ז) גם את זה לעומת זה או שעבוד מלכיות או גיהנם ובחר בגליות כדי לטייל עם בניו בג"ע ז"ש ונתתי משכני ע"ש למשכן בשביל עונותיהם של ישראל כדי והתהלכתי לטייל עמהם בג"ע או הראה הקב"ה לאברהם בט' באב שבשעת הגלות כל מקום שגלו שכינה עמהם ז"ש ארוכות וקצרות פעמים בא בארוכה כגלות שלנו שהוא ארוך ופעמים בקצרה ע' שנה של בבל וכל מקום שהם הולכים הן בגלות ארוך הן בגלות קצר הקב"ה מטייל עמהם ושכינה עמהם ז"ש הקב"ה לאברהם מה לידידי לדאוג על גלותם הלא אני בביתי כי לעולם לא זזה שכינה מכותל מערבי כמ"ש (שיר ב) הנה זה עומד אחר כתלינו (ויקרא כו) והשימותי את מקדשיכם דרז"ל אע"פ ששמם בקדושתו עומד ז"ש (תהלים יא) י"י בשמים כסאו אפ"ה (שם) י"י בהיכל קדשו וכה"א (שם ג) ויענני מהר קדשו סלה ז"ש מה לידידי הלא ביתי הוא ולזה אמר בני היכן הם:
איתא בכנפי יונה קודם התפשטות ה' חסדים נקרא אברם אחר התפשטות ה' חסדים נקרא אברהם וא"כ בשעת חורבן הבית נסתלקו ה' חסדים לעילא וז"ס ירמ"יה סוד חכמ' הא' סוד כתף חמש עשרה קלעים לכתף שנסתלקה שכינה בבית שני בין כתפיו שהוא סוד י"ה שהם תרין מוחין והוא סוד יהי"ה בא"ת ב"ש צמצ"ם שכינתו בין שני בדי ארון וז"ש בין כתפיו שכן שהם (שיר ג) ששי' גבורים סביב לה מגבורי ישראל ע"ש והנה עתה שנסתלקו ה' חסדים אמר "אלי "בעת "רעתם "מה נסתלקה ה' כי אברהם הוא חסד. או אמר שהקב"ה השיב לו הלא לא עשיתי לך מאומה (איכה ד) כילה י"י את חמתו וגו' ויצת אש בציון שפך חמתו בעצים ובאבנים ז"ש (שם ג) חסדי י"י כי לא תמנו קשה תמו מבע"ל ונראה שאין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחלה ז"ש חסדי ד' כי לא תמנו שלא התחיל בנו (שם) כי לא כלו רחמיו ר"ל אין בעל הרחמים פוגע בנפשות וכה"א (שם א) טומאתה בשוליה שהטומאה בבגדים מתחלת (שם) לא זכרה אחריתה שלא חזר בו אזי אח"כ (שם) ותרד פלאים וכה"א (שם ה) נפלה עטרת ראשינו על ב"ה שחרב לא חזר בו אזי (שם) אוי נא לנו כי חטאנו אח"כ פוגע גם בנפשות מה לידידי הלא לך לא עשיתי כלום רק כיליתי חמתי בביתי והשיב אברהם פגעת גם בנפשות ז"ש בני היכן הם בעצמם ג"כ אינם כאן השיב הקב"ה בניך חטאו והגליתים לפי שלא חזרו בהם. מה לידידי הלא יסודי ציון וירושלים אתגניזו ומעולם לא שלטה בהם יד א"הע (מלכים א ט) והבית הזה יהיה עליון ממש שהוגבה למעלה ומעולם לא נגע בה יד (איכה ד) ולא חלו בה ידים (שם א) ממרום שלח אש וראיה מן חומת ירושלים שבכל יום נתבלעה כמ"ש (שם ב) חשב י"י להשחית חומת בת ציון נטה קו שבכל יום קו נטה על ירושלים וכמ"ש לרחל (ירמיה לא) ויש תקוה לאחריתך שהוא (יהושע ב) תקות חוט השני ז"ש מה לידידי הלא לא עשו כלום בהיכל רק שגבה לעילא ובית המקדש שלחטה הוא עומד למעלה בביתו וע"ז אמר יעקב כשראה ב"המק חרב (בראשית כח) מה נורא המקום הזה (תהלי' סח) נורא אלקים ממקדשיך אח"כ א' אין זה כלום כילה חמתו בעצים ובאבנים כי אם בית אלהים לא עשה לנו כלום רק בבית של אבנים ואח"כ אמר שגם בבי' אלקים לא עשה כלום שלא נגע בה יד גוים רק שנסתלק למעלה ז"ש וזה שער השמים (ירמיה ז) היכל י"י היכל י"י היכל י"י ג"פ ארץ ארץ ארץ (שם ב) שמעו דבר י"י לזה השיב אברהם הלא בני היכן הם. או יאמר מה לידידי מה עשיתי לך הלא גלות זה גור' הטיול בבית ג"ע שלמעל' כמ"ש יעקב וז"ה ר"ל ח"י גלו' שפזר הקב"ה את ישראל בין א"הע (שופטים ה) צדקת פרזונו עשה גורמ' שיבואו לג"ע שהוא שער השמים ז"ש מה לידידי להתרעם על זה החורבן שזה גורם שיזכו לשבת יחד בבית בג"ע. או בית ג' נקרא בית כי יעקב קראו בית ונחרבו שנים הראשונים הר שדה אמר מה עשיתי לידידי בביתי שהוא נקרא בית אל בית אלקי יעקב (בראשית ל) מתי אעשה גם אנכי לביתי אמר יעקב נגד בית ג' אגאל ביתי. או ע"ד הזוהר ר"פ פנחס בההוא סבא בעיין דבעי מר' אלעזר בית ראשון ובית שני אשכחן ובית ג' לא אשכחן והשיבשעדיין לא נבנית הבית שרצה הקב"ה לבנות בעצמו ב"ה ז"ש מה לידידי הלא בבית שאני בעצמי אבנה אותו שלא נתקיימה ולא היה ולא נברא עוד ותחלת מחשבתו היה על ביתי שעדיין לא ראה שום אדם: (תהלים לא) נשכחתי כמת מל"ב "מה "לידידי "בביתי שקולה מיתת צדיקים כחורבן (שמות יז) "מלחמה "ליי' "בעמלק שהראה הקב"ה לאברהם סוף הגאולה שנשבע בימינו לעשות נקמה בעמלק בביתי משי"ח ב"ן דוי"ד בי' שהוא מנין דל"ת (זכריה יא) פתח לבנון דל"תיך. או ע"ד המדרש (איכה א) כי רחק ממני מנחם בעובדא דההוא ערבי שאמר ליהודאי שרי תורך ושרי פדנך שנחרב ב"ה ואח"כ אמר ע"ש כי נולד משיח ז"ש (ישעיה י) והלבנון באדיר יפול וכתיב (שם יא) ויצא חוטר מגזע ישי ואית לן קראי סגיאין (תהלים ל) כי רגע באפו חיים ברצונו שבאותה רגע שהקב"ה כועס מיד חיים ברצונו וכה"א (דברים לב) מחצתי מיד ואני ארפא וכה"א (מיכה ז) כי נפלתי מיד קמתי תיכף לנפילה קימה וביום מר עצמו יהיה ששון ושמחה ליהודים לקיים קרא (תהלים כ) יענך י"י ביום צרה:
הנה צווח הנביא (ישעי' א) ידע שור קונהו שהשור ידע שנחרב הבית ונולד גואל של ישראל א"כ שיודע השור עת זעם ועת רצון מי"י גם הערבי (יחזקאל כג) אשר בשר חמורים בשרם יודע (ישעי' א) אבוס בעליו ואיך בעו"ה שהגוי יודע (שם) וישראל לא ידע. אבל התירוץ (שם) עמי לא התבונן לפי שלא רצה עמי להתבונן דרכי י"י (הושע יד) מי חכם ויבן אלה והתבוננו דרכי י"י ז"ש מה לידידי הלא כבר גליתי ענין זה בהתחלת התורה בראשית בזוהר ב' בתים בר"אשית בי"ת רא"ש (בראשית ד) והארץ היתה תוהו (ירמיה ד) ראיתי את הארץ והנה תהו והנה הקב"ה (ישעיה מו) מגיד מראשית אחרית ז"ש כבר גיליתי זה בבי"ת של בראשית ומאחר שהקב"ה (הושע ז) כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים שמקדים רפואה למכה בליל ט' באב שהוא קודם לחורבן הבית כי המקדש נשרף ביום י' כמ"ש ר' יוחנן (תענית כט) אלו הייתי באותו דור הוי קבעינה בעשירי שבו נשרף ההיכל והקב"ה קודם שנשרף ב"ה עסק בגאולת ישראל והיה מטייל עם אברהם ארוכות וקצרות שהן הן ב' גאולות כמ"ש (ישעי' ס) הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני י"י בעתה אחישנה שקשה איפכא מבע"ל זכו אחישנה לא זכו בעתה ריז"ל אשכנזי מפרש שצריך להוציא כל הנשמות שבגוף וא"כ איך יכול להיות אחישנה אבל התירוץ שכל נשמות יבואו יחד שהקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום שכל הנשמות יהיו ביחד וא"כ יהיה בעתה ואחישנה זה שהיה מטייל עמו ארוכות וקצרות שהראה לו ב' גאולות שיהי' קצרות אף ארוכות ואני מפרש על קצרות כי אין בן דוד בא עד שיבואו כל הצרות ויסורין שגזר הקב"ה (מיכה ז) כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות שהקב"ה שלח הרבה צרות תכופות וסמוכות כמ"ש (שמות ג) כי ידעתי את מכאוביו וכן לע"ל הקטן יהיה לאלף שיהיה קטן יעקב ואלף צרות יגיעו לו וא"כ הוא בעתה ואחישנה לכן אמרו רז"ל (סנהדרין צח) אם ראית דור שצרות רבות באים עליו חכה לו שנאמר (ישעיה כט) כי יבא כנהר צר אז רוח י"י נססה בו ובא לציון גואל וגו':
ב"פ או"ר עולה ית"ד בהסתלק ב' אלפין נשאר בי"ת מה לידידי ב' בית שנסתלקו תרין א' ונשאר בי"ת וכן שני מצורעי' שהלכו בסוף מחנ' ישראל שסודם א"ת וה"ב בגי' (דברים כג) ית"ד תהיה לך על אזניך והיה בשבתך חוץ וחפרת בה שהם רצועין בישין לאלקאה וכדרז"ל בחלק משיח יתיב על פתחא של רומי ז"ש (תהלים ב) יתיצבו מלכי ארץ וגו' על י"י ועל משיחו וגו' יושב בשמים ר"ל משיח שיושב נגד פתח של רומי ישח"ק (מתעשר ריש לאבהן ד"פ ישחק במסורה) ש' שורקת לקבל ד' גליות (ישעיה סג) כי אתה אבינו יצחק הוא הגואל ז"ש הקב"ה לאברהם מה לידידי הלא מה עליך לך הלא משיח הוא למעלה בבית"י בגימטרי' מ'שיח ב"ן ד"וד מאחר שהוא (תהלים צא) יושב בסתר עליון א"כ אין לך להצטער על גלות או יאמר ע"ד הגמרא במנחות (דף נג) א"ר יצחק שהקב"ה מצא לאברהם בבית המקדש וברבתי מסיק רב עוקבא שהיה אברהם בבית קדשי קדשים. הענין כי כמו שנחלק העולם בריאה יצירה עשייה כן נחלק האדם לג' חלקים (במדבר כג) ותרועת מ"לך בו מ"וח תמן משכן נשמה ל"ב תמן משכן רוח כ"בד תמן משכן הנפש וכן הבית המקדש נחלק לג' חלקים אלו בית קדשי קדשים לקבל אברה"ם אב"ינו שהוא בגימטריא עול"ם העליו"ן יצחק לקבל היציר"ה תמן נע"ר יעקב לקבל עשייה וא"כ כמו שהב"המק נחלק לג' אלו כן האדם כן ישראל בריך רחמנא דיהיב לן אוריין תליתאי ז"ש מה לידידי מה שעשיתי לידידי וחלקתי אותן לג' חלקים כן ב"המק בביתי שגם הב"ה נחלק לג' חלקים נגד ג' עולמות ז"ש אברהם בני היכן הם הלא (משלי כה) הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כל"י שהם ג' קיטרין כ"הנים ל"וים י"שראלים ז"ש בני היכן הם הלא אין בגלות היכר על ג' חלקים אלו והוא ע"ד ע"פ (ירמיה יג) דמוע תדמע וגו' כי נשבה עדר י"י עד שלא גלו היו עדרי כהונה לבד עדרי לויה לבד עדרי ישראל לבד אחר כך נעשו עדר א' שנאמר כי נשבה עדר י"י נשבו אין כתיב כאן רק נשבה ועז"א יעקב (בראשית לב) וריוח תשימו בין עדר ובין עדר שיהיו ניכרין כל עדר עדר לבדו ולא יהיו בגולה ז"ש אברהם בני היכן הם ונתערבו העדרים:
ג' נקראו על שמו של הקב"ה צדיקים ובית המקדש ומשיח שם של הוי"ה עולה מ"ה ז"ש מ"ה לידידי ר"ל שם של מ"ה הוא לידידי בביתי שגם ב"ה נקרא מ"ה בבית"י גימטרי' מ'ש'ב'ד (תהלים כא) ובישועתך מ"ה יגיל מאוד מ"ה ימים יתכסה גואל הב' כמו גואל הא' (שם סו)מ"ה נורא מעשיך התרעם על כ"ה שערים העליונים כ"ה אתוון דיחודא מ"ה לידיד"י בבית"י ס"ת הי"י (בראשית כד) אחותינו את הי"י לאלפירבבה (ישעיה כז) ה"באים י"שרש י"עקב ז"ש תפסו הקב"ה לאברהם בידו מדקארי לו ידידי שהוא רומז על ב' ידות יד ימין יד שמאל. ידיד על שם שתי ידים י"ד עתים לטובה י"ד עתים לרעה (איכה א) וילכו בלא כח כ"ח פרקים (שם ג) יהפוך ידו כל היום בבית"י בב' של בראשית נרמזו אלו ב' ידים כי כ"ח אתוון באותו פסוק שהראה הי"י. כ"ח דורות של לבנה כי (שמות יב) החודש הזה לכם נרמז לנו והקב"ה (ישעיה מו) מגיד מראשית אחרית מן ב' של בראשית עד ב' של ובהו בו נרמזו ג' ידות שהם סוד של מ"ב נחלק לג' פעמים י"ד הוא סוד מ"ב מסעות (תהלים פד) עוברי בעמק הבכא כשאמר הקב"ה לירמיה בני היכן אתם כהנים היכן אתם אהבי היכן אתם ר"ת בכ"א והם נגד ברית יעקב היא התורה אמר בני היכן הם (שם ב) אספרה אל חוק י"י אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך נגד ברית יצחק כנגדו עמוד עבודה אמר כהני היכן הם נגד ג"ח ברית אברהם אמר אהבי היכן הם זרע אברהם אהבי מסיטרא דחסד נקרא אהבה. על ג' אלו היו ג' פרנסים במדבר (הושע ב) זנתה אמ"ם הובישה הורתם א"הרן מ"שה מ"רים ז"ש (מיכה ו) ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים עמ' זכר נא מרים ג"ח אהרן עבוד' משה תורה וכן מפרשת י'ב'ע ע"ש וכן בשעת חורבן היו ג' נביאים כי' (בראשית לג) ויח"ץ את הילדים י"רמיה בשוקים צ"פניה הוכיח בבית המקדש "ולדה לנשים ג"כ שלשה אלו וכן בכל דור ודור צריך שלשה מעמידי המרכבה נגד זה תלתא שבתא דפורענותא לקבל ג' אלו סי' דש"ח וכה"א ארץ ארץ ארץ (ירמיה ב) שמעו דבר י"י (שם ז) היכל י"י היכל י"י היכל י"י המה ג' פעמים כי תלתא זימנא הוה חזקה (איוב לג) פעמים שלש עם גבר לקבל זה ג' פעמים איכה גם ג' יודין יתירין לקבל ג' נביאים ישעיה ירמיהו יחזקאל גם רמז על ב' שנים ששוקד על הרעה לטובתם ז"ש מה לידידי נהגתי עמו במדה"ר שהוא שם של מ"ה מה ששקדתי על הרעה ב' שני' נרמז במלת בבית"י על ב' שנים אלו כמ"ש (דניאל ט) וישקוד י"י על הרעה הוי"ה במילואו עולה מ"ה זכור י"ה מ"ה היה לנו כמ"ש האר"י ז"ל:
ג' יודין בפסוק ראשון לקבל ג' שבתות דפורעניות לקבל ג' נביאים שהם ג' שושבינים דמטרוניתא שפתחו איכה ועל זה אמר ירמיה ג' דמעות בפסוק (ירמיה יג) דמוע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר י"י ורזא דמלתא הוא דש"ח (דברים ח) כי כאשר ייסר איש את בנו כן י"י אלהיך מיסרך שמתחלה אומר לו דברי מוסר שישמע לדבריו ואם לא ציית אזי אומר אח"כ שמע בני הלא כבר הוכחתיך ואינך תשמע לקולי אנכי מייסרך ומחשיב לו המכות והיסורין שרוצה לשלוח עליו ואם בנו אינו שומע לו אזי מכה אותו וכן ג' שבתות אלו מתחילה פותח דברי ירמיה קא חשיב ואזיל דברי תוכחה ששומע לאביו ובשבת שאחריו (ירמיה ב) שמעו דבר י"י ביה יעקב הלא כבר הוכחתיך ואביא עליך יסורין ובשבת שלישי חזון (ישעיה א) על מה תכו עוד הלא נלקו מכף רגל ועד ראש ז"ש נגד שבת ראשון דמוע ונגד שבת שני תדמע ונגד שבה. שלישי תרד עיני דמעה כי כבר נשבה עדר י"י. ע"ד הדרש (חגיגה ה) שלשה דברים הקב"ה בוכה בכל יום על מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק ועל מי שאי אפשר לעסוק ועוסק ועל פרנס המתגאה על הציבור מנ"ל לרז"ל לומר ג' דברים אלו ואפשר שבפסוק שלפני זה אמר (ירמיה יג) ואם לא תשמעו במסתרים תבכה נפשי מפני גוה שהוא מלשון גאוה כפשוטו על מי שנתגאה על ציבור. גם מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק דרש מפני גוה על שמשליך תת הקב"ה אחרי גיוו ולא לומד בתורה ועל מי שאי אפשר לו לעסוק בתורה ז"ש (שם) ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר י"י וישראל עוסקים בתורה ומוסרים נפשם על קדושת הש"ית כענין ר' עקיבא ודורו וכיון שישראל גלו ממקומן אין לך ביטול גדול מזה ג' דמעות הן ע"ד (שבת קנא) ג' דמעות רעות של עשן ושל בכי ושל בית הכסא שעל זה אמר המקונן (איכה ב) כלו בדמעות עיני על אלו שתי דמעות של בכיה ושל עשן ועל שלא (ישעיה נא) מיהר צועה להפתח שהוא קשה כמות כמו שדרשו חז"ל ע"פ מוצאי חיים ז"ש (איכה ב) חמרמרו מעי ואלו הדמעות כלו לישראל הנה ירמיה בכה וגם עשן של ב"ה שנשרף כשרז"ל:
(ירמיה כ) פתיתני י"י ואפת. שאמר הקב"ה כל זמן שירמיה הי בירושלים לא היו יכולין השונאים לשלוט בירושלים ובית המקדש וטעם הדבר לפי שירמיה הוא היה גלגולו של שלמה המלך והוא בנה אה בית המקדש ואי' בזוהר פ' וילך שאין הקב"ה לוקח מן האדם בעצמו. עוד ג' דמעות נגד ג' גליות שהיו בבית ראשון וג' גליות בבית שני ג' דמעות נגד שולחן של תלתא כרעי בעו"הב והוא ענין ג' עמודים שהעולם עומד עליהם ג' דמעות על ג' נביאים שהעמיד הקב"ה לישראל נפש רוח נשמה בריך רחמנא דיהיב לן אוריין תליתאי אל עם תליתאי שלש תפילות והי"ה א"ם ל"א תשמעו ס"ת מא"ה (דברים י) מה י"י אלהיך שואל מעמך אל תקרי מה אלא מאה ז"ש מה לידידי שהקב"ה מבקש מן ידיד שלו מ"ה לקיים מאה ברכות לכן היה גובה המקדש מאה ז"ש בביתי בגובה של ב"ה כמ"ש (ההלים פד) מ"ה ידידות משכנותיך ה' צבאות שהקב"ה מבקש במשכן שלו מ"ה לכך (שם) נכספה וגו' וגם צפור מצאה בית ודרור קן לה ק' רבתי שמורה על ק' ברכות אלו ויעקב אמר (בראשית כח) מ"ה נורא (איכה ג) מ"ה יתאונן אדם חי (יהושע כד) מצפון להר גע"ש שאז התעררה קליפת געש כלה שהוא נגד מידת חסד אברהם לכן גבי חורבן אתמר (יחזקאל יא) אהה י"י אלהים כלה אתה עושה (איכ' א) ג"ם הי"א נאנח"ה ותש"ב אחו"ר ס"ת אברה"ם שהיה בר מא"ה כשנולד לו יצחק בעל הדין ותיקן מאהברכות ז"ש אלי בעת רעתם מה ג' דמעות אלו על ג' שרי פנים שעושין עטרות מן תפלותיהם של ישראל הן הן שלש ארונות שעשה בצלאל ס"מ"א דמלתא משתוקא ר"ת "סנדלפון מטטרון אכתריא"ל (בראשית כח) "סולם "מוצב "ארצה (ישעי' מה) אכן אתה אל מסתתר שהקב"ה מסתתר עצמו באלו ג' עולמות בריאה יצירה עשייה ובמלת מסתת"ר נרמזו ג' עלמין אלו מ"טטרון סנדלפון מ"ס של מסתתר נשארו תת"ר הוא סוד אלף (הושע יג) כדבר אפרים רת"ת שכן אלף עולמות יוצאים מן עולם הבריאה שהוא סוד אל שדי במילואה אלף למד שין דלית יוד שהוא (איוב לג) מלאך מליץ אחד מני אלף כי הוא בגימטריא אלף חסר חד הרי במלת מסתחר נרמזו ג' שרי פנים אשר בתוכם הקב"ה מסתתר ומנהיג עולמו בשעת חורבן (יחזקאל כא) כה אמר י"י הסיר המצנפת והרים העטרה כי (איכה ה) נ"פלה ע"טרת ר"אשינו בסוד נע"ר (קהלת י) אי לך ארץ שמלכך נער ז"ש (ירמיה יג) במסתרים תבכה נפשי על ב' עולמות אלו שהוא סוד מסתרים ועל זה אמר ג' דמעות אלו הן הן בתי בראי של הקב"ה שבוכה בהם אבל (ד"ה א טז) עוז וחדוה במקומו שהוא עולם אצילות בשעת חורבן הבית אף בבתי גוואי שנאמר (ישעיה כב) ויקרא י"י אלקים לפי הגירסא בילקוט ויקרא קאי אבתי גוואי שהוא בגימטריא עול"ם העליו"ן אברה"ם אבינ"ו ועל מה זה קא מתמה הקב"ה מה לידידי בביתי מה אתה עושה בביתי שהוא בית קדשי הקדשים כדאיתא במדרש רבה למר עוקבא שהוא בתי גוואי הלא במקום זה אין עצבות לפני המקום ממש וכבר אמר הקב"ה למטטרו"ן שאם לא הניח לי לבכות אלך למקום שאין לך רשות לילך שנאמר במסתרים תבכה נפשי ואברהם אבינו הלך לפני ולפנים כי גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת ומחיצתן לפנים ממחיצת המלאכים ואברהם הלך למעלה לבית קדשי הקדשים שהוא עולם הבריאה לפנים מן עולם היצירה תמן מטטרו"ן שלא היה יכולת למטטרון לילך לשם וזה שהיה מתמה הקב"ה הלא בבתי גוואי אין לפני עצבות ולמה אתה הולך לעת הזאת להתאבל בבתי גוואי והשיב אברהם תירוץ של גמרא (חגיגה ה) שאני חורבן ב"ה שאפי' מלאכי השלום בעולם העליון הכל (ישעיה לג) שלום מר יבכיון ז"ש בני היכן הם לכן בא ועשה מספד בביתו ממש לפני הקב"ה בעצמו:
וענין ג' דמעות אלו על שלשה אבות שכנגדן אמר ג' איכה ג' דמעות ירדו בשעת עקידת יצחק ושחתו הסכין ז"ש (איכה ב) השליך משמים ארץ תפארת ישראל שהוא עפרו של יצחק שהוא צבורה למעלה תחת כסא הכבוד (בראשית כב) ויקרא אברהם שם המקום ההוא ירא"ה שהוא בהפך אתוון ארי"ה ועתה (ישעיה לג) אראלם צעקו חוצה בזוהר מלאך ירחמיאל וס' רבוא מלאכים תחותיה שמקבלין דמעות על ת"ח שמת ובוכין עם אותן אבילי ציון וירושלים ז"ש הן אראלם צעקו חוצה על שני בתי מקדשות (שם כט) הוי אריאל אריאל ואח"כ ומלאכי השלו' שה ג' כתות של מלאכי שרת שאומרים (שם נז) יבוא שלום וגו' הולך נכוחו ינוחו על משכבותם ז"ש מלאכי שלום מר יבכיון הרי שבזה שקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלהינו ועז"א ג' דמעות (ירמיה יג) דמוע על מקדש ראשון תדמע על מקדש שני ותרד עיני דמעה על מיתת צדיקים מזה העולם ז"ש (שם) כי נשבה עדר י"י (כתובות) אראלים ומציקים אחזו בארון הקודש נצחו אראלים את המציקים קרא אותן בשם אראלים ולא בי' שמות שנקראו מלאכים אלא לפי שאותן אבילי ציון וירושלים שנקראים אראלים על שם הוי אריאל אריאל הם בוכים על מיתת הצדיקים ושקולה מיתתן וכו' (תהלים נו) שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך שהדמעות הן מספר תורת אלקים (שם סט) ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו לכן כל זמן שהמקדש קיים היה מקדש משכון עבור עונותיהם ואח"כ (איכ' ה) נפלה עטרת ראשינו אזי (שם) אוי נא לנו (בראשית כט) ג' עדרי צאן שהיו רובצים הן הן ג' רגלים שהיו שואבין משם רוח הקודש ז"ש אברהם (ירמיה ח) מי יתן ראשי מים על (ישעיה יב) ושאבתם מי"ם בששון (תהלים פד) מ"ה י"דידות מ"שכנותיך ר"ת מי"ם ועתה באו מים מרים ומים זדונים לכן ג' דמעות נגד (דברים טז) שלש פעמים בשנה ירא"ה כל זכורך בהיפוך אתוון ארי"ה ועתה הן אראלם צעקו חוצה ז"ש כי נשבה עדר י"י ג' עדרי צאן או על ג' עניינים (איכה ג) שת"ם תפלתי ג' עניינים בגלות ש'כינה ת'ורה מ'לאכים או על ג' עבירות עד מדרך כף רגל או על ג' מע"ן מ"לכיאל ע"טריאל נ"טריאל (תהלים צ) י"י מעון אתה היית לנו ועתה בא עמו"ן במקומן (איכה, א) אשר צוית לא יבואו בקהל לך ג' דמעות נגד ג' גוליירין בישין שבאו מסיטרא אחרא מ"ים אחרונים חובה מ"שחית א"ף ח"ימה במקום מג"ן מ"יכאל שארית ג"בריאל מנחה נ"וריאל ערבית שאנו אומרים (תהלים עח) והוא רחום יכפר עון ולא ישחית משחית והרבה להשיב אפו דא אף כל חמתו דא חימה או על ג' גוליירין דלהון תומיאל עוגיאל הרסיאל או סתריאל (איכה א) וילכו בלא כח לפני רודף מלא כן הגאולה בגואל מלא בו' (ישעיה נט) ובא לציון גואל מלא בו' האי קרא קשיא הל"ל יבא לציון גואל כמ"ש (שם) יבא כנהר צר כן הל"ל בלשון עבר או ויבא בו' העיטוף ולא בו' ההיפוך אבל הענין הוא ויהי הוא צער והיה הוא שמחה כי הצער לעולם רוצה האדם שלא יהיה אבל בשמחה רוצה תמיד שכבר היה וכן גבי צר א' יבא אבל גבי גאולה אמר ובא הלואי שכבר בא גם כבר נולד גואל קודם שנחרב הבית ז"ש כי יבא כנהר צר כבר ובא לציון גואל כי כבר הגואל נולד קודם שנחרב הבית גם (מיכה ז) כימי צאתך ממצרים כמו שבא גואל הראשון כן גואל האחרון ופשטי' דקרא ע"ד (ישעיה א) ציון במשפט עפ"י הדין שלם ישלם המבעיר ז"ש ובא לציון גואל אבל ולשבי פשעביעקב אזי צריך לזה חסדי ה' ז"ש נאום י"י שלם שכר גם רמז שיעקב הוא מארי דפורקנא וכבר נתן אליהו משכון ו' של יעקוב ז"ש ולשבי פשע ביעקב ו' יתירה בגואל על ו' של יעקב וכמו שאין פורעניות שאין מרגיש בו יעקב כן ג"כ גאולה מרגיש בה יעקב. גם עבור תשובה נגאלין שאז נקראין בשם יעקב כי בשעת חורבן (איכה ב) השליך משמים ארץ תפארת ישראל אבל (ישעי' מד) כי גאל י"י יעקב אז ובישראל יתפאר שלא יקראו עוד יעקב ואלו הבטחות ע"י ז"ש (שם נט) רוחי אשר עליך גם עבור (שם) ודברי אשר שמתי בפיך: