והכהנים והעם העומדים בעזרה כשהיו שומעים את השם הנכבד והנורא מפורש יוצא מפי כהן גדול בקדושה ובטהרה היו כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם וכו'. ואף הוא הי' מתכוין כנגד המברכים לגמור את השם וכו' ואומר להם תטהרו. צריך לשום לב מפני מה דווקא ביום הכיפורים היו כורעים כשהיו שומעים את השם מפי כה"ג הלא בבית המקדש היו אומרים בכל יום השם הוי"ה ככתיבתו ומפני מה לא הי' כריעה גם צריך לדעת שמלת מפורש לכאורה הוא כמיותר שזאת ידוע שבבית המקדש לא היו מזכירין רק השם המפורש והי' די באמרו השם הנכבד והנורא יוצא מפי כה"ג כו'. אך הענין הוא שבכל ימות השנה הגם שהצדיקים עושין יחודים והעולמות מתעלין מ"מ אור הכתר אינו מתגלה חוץ מיום הכיפורים שאז מתגלה אור הכתר עליון על ישראל ומופיע עליהם כל היום הקדוש והוא המטהר את ישראל ביום זה כנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם וגו' לפני ה' תטהרו. ומלת תטהרו רומז אל הכתר שתיבת תטהר"ו עולה גימטריא תר"ך כמנין כתר וע"כ יש דעות בין המקובלים לומר קדושת כתר גם בשחרית יו"כ ע"כ כל ימות השנה לא הי' כריעה בשעה שהזכיר את השם המפורש מפני שלא הי' היחוד גדול כ"כ אבל ביו"הכ שכה"ג הי' מכווין כשהזכיר את השם הנכבד והנורא להמשיך אור הכתר ע"כ הי' צריך כריעה מפני גודל קדושתו ועיצם בהירתו שאין בו השגה וזהו פי' כשהיו שומעים את השם הנכבד והנורא מפורש יוצא מפי כה"ג ור"ל שהיו שומעים את השם מפי כה"ג בכוונה זו להמשיך הכתר עליון. ובמלת מפרש מרומז הכתר שכן מפר"ש בגימטריא כת"ר ע"כ היו כורעים כי אז לא הי' באפשרי בלא כריעה שנפלו על פניהם מרוב גודל קדושתו ועוצם בהירתו של כתר עליון שאין בו השגה ואמר אח"כ ואף הוא הי' מתכווין ככגד המברכים לגמור את השם ר"ל ליחד את השם בכוונה זו להמשיך קדושת כתר וזהו ואומר תטהרו ר"ל באומרו להם תטהרו הי' מכווין להמשיך שיופיע עליהם אור קדושות כתר שמרומז בתיבת תטהרו כנ"ל.