גמ' אמר רב אשי כוותיה דשמואל מסתברא וכו'. ממשמעות דסוגיא דשמעתא משמע דלשמואל דקי"ל כוותיה ס"ל דכל היכא דאי הוה עביד מעשה הוה אכיל מדאורייתא בשומר דלאו מעשה עביד אכיל מהלכות מדינה וכל היכי דאפילו הוה עביד מעשה לא הוה אכיל מדאורייתא בשומר אפי' מהלכות מדינה לא אכיל הלכך במחובר שלא בשעת גמר מלאכה דאפילו הוה עביד מעשה לא הוה אכיל מדאורייתא כשומר לא אכיל אפילו מהלכות מדינה אבל בתלוש קודם שנגמרה מלאכתו למעשר דאי הוה עביד מעשה הוה אכיל מדינא דאורייתא בשומר אכיל מיהא מהלכות מדינה. ולפי זה נמי בשומר במחובר בשעת גמר מלאכה הוה מסתבר לומר לפום ריהטא דאכיל מיהא מהלכות מדינה דהא אי הוה עביד מעשה הוה אכיל מדאורייתא א"כ השתא דמשמר אכיל מיהא מהלכות מדינה אלא שהטור ח"מ סימן של"ו כתב דשומר בתלוש אפילו בשעת גמר מלאכה אינו אוכל אפילו מהלכות מדינה. ונראה שטעמו הוא משום דלא שייך דין זה בשומר במחובר בשעת גמר מלאכה משום דאותן הפירות שתולש מן המחובר בשעת תלישתן לא שייך בהן שמירה דהתולשן הוא אוחזן בידו ושומר ואם הוא השומר הוא שומר בקצה השדה שאינו תולש עדיין זה אינו קרוי שומר בשעת גמר מלאכה שיאכל דאטו משום דפועל אחר הוא תולש הפירות בקצה השני וגו' מלאכתן יאכל זה בקצה השני דהא השומר אינו עושה שום מלאכה במחובר בשעת גמר מלאכה וק"ל הלכך לא שייך גבי דין זה כלל: