גמ' ממאי דרבנן היא וכו'. ר"ל דאפי' לרבנן צריך לפסוק כשער הגבוה ואי לא פסק צריך הלוקח לקבל מי שפרע דלמא נימא לך דכאן לא שייך כלל מי שפרע כיון שהוזל השער ומתניתין לא רבנן היא אלא ר' שמעון דאמר גבי לוקח מעות קונות ולכך אי לא פסק כשער הגבוה שקיל כדמעיקרא על כרחו מדינא ואפי' אם רוצה לקבל מי שפרע לא מהני אלא צריך לשקול ע"כ כדמעיקרא ואנן כרבנן קיימא ולא כרבי שמעון ולכך אפי' לא פסק כשער הגבוה אין צריך לקבל עליו מי שפרע אם רוצה לחזור. א"ל אימר דאמר רבי שמעון וכו' וא"כ אפי' כי מוקמת לה כרבי שמעון לא מצית לומר דטעמא דמתני' דצריך לפסוק הוא מדינא דהיינו משום דמעות קונות דהא לכ"ע בכגון דא אין מעות קונות וא"כ צריך לומר ע"כ דמתני' איירי לענין מי שפרע ועל כרחך צריך לומר דבהאי גונא נמי שייך מי שפרע וא"כ הוא הדין נמי לרבנן אמרי' נמי דאי לא פסק ורוצה לחזור בו צריך לקבל מי שפרע ומתני' דכ"ע היא כך הוא הצעת שיטה זו:
באתרא דתנא ברא מרי אדעא וכו' כצ"ל:
רש"י ד"ה רבי שמעון היא וכו' עד מכי יהיב זוזי כי לא נשתנה וכו' כצ"ל: