ברש"י בד"ה אלמא קסבר כו' דאי אטריפות קאי לא שייך למיתני עד אלא כמה כו'. וזהו דיוקו שכתב בדיבור הקודם דכיון דגבי אלו כשירות קיימי ולא תני מעולם חסרון הגרגרת טריפה לא שייך למיתני עד כמה טריפה רק כמה יחסר ויטרף ועיין:
בתוס' בד"ה אין בעלי אומניות כו' ונראה דאפילו עסוק כו'. ר"ל הא דפרש"י כן לא משום דבעסוק במלאכתו חייב דרש"י ס"ל נמי דבעסוק במלאכתו אינו חייב רק ליישב לשון רשאין פי' כן. ולפירוש ר"י הא דפריך מביכורים דמשמע ליה מדכולן בכל פעם עומדין משמע דחיוב הוי:
בתוס' בד"ה כסלע כו' וקשה לפירושם כו'. רש"י מיישבו דכסלע לא לענין עד דלא קתני ביה עד רק לאשמועינן דסלע מצומצם קאמר משא"כ איסר דייק שפיר אלמא כו' דעכ"פ מוכח ולא עד בכלל דלענין כשרות מיתני ואת אמרת כאיסר כיתר וטריפה מיהו בסמוך ע"א בד"ה התם לחומרא פרש"י אבל כסלע וכאיסר דר"נ כו':
בא"ד וכי חשבית נמי בגלודה ובגלגולת כו' . וצ"ל לפי"ז אם נשתייר בה עד סלע הכל טריפה ממטה למעלה עד סלע ולא עד בכלל דסלע עצמו כשירה [וכשירה] אסלע [קאי] לפי"ז מאי משני בגמרא דמייתי תנא ברא חשיב מלמעלה למטה כו' כיון דצ"ל עכ"פ נמי דלמר עד בכלל ולמר אין בכלל דאל"כ אכתי קושיא במקומה עומדת יסתרו ברייתא ומתני' אהדדי א"כ טפי יתרץ תרוייהו מלמטה למעלה קחשיב עברה גדר עד ד' אמות חייב ולא עד בכלל ועברה גדר עד ד' אמות [דקתני] פטור אד' אמות קאי וכן עד כמה תחסר ויהיה בו אונאה עד ד' איסרין [ממטה למעלה קחשיב] ולא עד בכלל אלא צ"ל דמתרץ שפיר טפי עדיף קחשיב מלמעלה למטה אע"ג דתנא דידן קחשיב מלמטה למעלה מלדחוק לומר מלמטה למעלה ופטור אד' אמות קאי א"כ מי דוחקו בשמעתין לומר כן דקחשיב מלמטה למעלה ולהקשות אלמא כו' איתביה כו'. וא"ל דפריך אלמא כו' מכאיסר וכאיסר כו' מכריחני לפרש נמי בכסלע ולא עד בכלל וחשיב בגלודה ובגלגולת מלמטה למעלה דא"כ למה כתבו מקודם א"כ מאי פריך מחבל כו' הו"ל להקשות דא"כ סתרי דברי ר"נ אהדדי אלא צ"ל דדלמא ר"נ קושטא דדינא קאמר ואין קפידא פעם אחד עד בכלל ולפעמים אין בכלל לזה הוצרכו להקשות מכח מאי פריך כו' א"כ בכי חשבית נמי כו' מנ"ל להמקשה להקשות:
בסה"ד ולא איירי כלל לענין עד כו'. דאם מפרש עד כיון דאטריפות קאי ומלמעלה למטה קחשיב. וא"כ הוי עד בכלל ומכאיסר מוכח דאין עד בכלל ואף למסקנא דר"ל הכא והכא להחמיר [מ"מ ודאי לא איירי כלל לענין עד כיון דלא תני עד]:
בתוס' בד"ה הדקין כו' אלא אשברים קאי אמנם לא מצינו בשום מקום דבעינן שיעור לכלי חרס מתחלתן והאי דתנן כו'. במסכת כלים בפ"ב אלא גרסינן כו' כצ"ל: