סימני ההפטרות
אלו הן סימני ההפטרות מי"ז בתמוז עד סוף החומש.
דש"ח. נו"ע. אר"ק. שד"ש. דברי ירמיהו. שמעו דבר ה' בית יעקב. חזון ישעיהו. נחמו נחמו עמי. ותאמר ציון. עניה סוערה. אנכי אנכי הוא מנחמכם. רני עקרה. קומי אורי. שובה ישראל. דרשו ה' בהמצאו. שוש אשיש. ובשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים מפטירין דרשו ה' בהמצאו ואם יש שבת בין יום הכיפורים לסוכות מפטירין להאזינו שוש אשיש. ויש שמפטירין וידבר דוד עד מגדול ישועת מלכו שירה לשירה. וכשמפטירין שובה ישראל כו' עד ופושעי' יכשלו בם מתחיל ספר יואל ומפטירין עד לא יבושו עמי לעולם.
לכך אנו עושין מן הפטרות הללו סימן לפי שאנו אין משנין אותן מסדרן וכמו שאנו אומרים אותן בשנה זו כך אומרים בכל שנה ושנה שלשה הפטרות הראשונות שהן אומרים דברי תוכחה אומרים אותן מי"ז בתמוז עד תשעה באב שיש ביניהם שלשה שבתות לעולם. והאחרונות שכולן נחמה אומרים אותן מתשעה באב עד יום הכפורים כן דרך מנחמין לנחם מעט מעט.
האומר לנחרב נחמה יותר מדאי כגון לחזר על הפתחים למחר אתה מלך אינו מאמין שנאמר ולא שמעו אל משה מקוצר רוח וגו' לפיכך תחילה נחמו נחמו ותאמר ציון כלומר אע"פ שנחרבת אל תאמרי נעזבתי ואח"כ עני' סוער' לפיכך הקדימוה לאנכי אנכי הוא מנחמכ' מאחר שניחמ' הקב"ה בחסדיו שוב אינו קורא לה לא נוחמה ועד עכשיו נחמה נביאים מכאן ואילך הוא מנחמה ואחר שקיבלה תנחומין פסק לה כמה טובות וגדולה רני עקרה קומי אורי שוש אשיש ותגל נפשי בישעיה. ויקהל ואלה פקודי אשה כי תזריע וזאת תהיה אחרי מות וקדושים תהיו בהר סיני ואם בחקותי ראשי המטות ואלה מסעי.
אלו עשר פרשיות לעולם כופלים בשנים פשוטות בחסירין וכסדרן ושלימין לבד כשיבא ראש השנה בחמישי ומרחשון וכסליו שלימין ששתים הראשונות ויקהל ואלה פקודי אין כופלין אבל השאר כופלין. ובשנים מעוברות אין כופלין אלו הפרשיות זולתי שתי אחרונות אלה ראשי המטות ואלה מסעי לבדם וכשיבא ראש השנה ביום חמישי אפי' אלו שתי פרשיות אין כופלין כי אם השנים כסדרן או חסירין וכשיבא הפסח בחמישי כופלים זאת חוקת התורה עם וירא בלק.
וכשיבא אתו ראש השנה שעומדין שם בשני או בשלישי חולקין אתם נצבים לשני שבתות וסימן על גב"י חרשו חורשי' היו"ד יתירה וסימניך אחר פת ב"ג המלך פת לשון פתות אות' פתים וכשיב' בשבת או בחמישי אין חולקין אותה וסימן והיה זה שלום והכל תלוי באלו הסימני'. פקוד. ופסח. מנו ועצרו. צומו וצלו. קומו ותקעו.