סדר פרשיות
זהו סדר פרשיות כמו שפירש רבינו שלמה זצ"ל
הקורא קללות שבתורת כהנים אינו מפסיק בהם אלא אחד קורא כולן מה טעם לפי שאין מברכין על הפורענות אבל כשהוא מתחיל מתחיל בפסוק שלפניהם. וכשהוא מסיים מסיים בפסוק של אחריהם. ואמר אביי לא שנו אלא קללות שבתורת כהנים אבל במשנה תורה פוסק מה טעם הללו בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורה אמרן.
והללו בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמן אמרן ועכשיו נהגו העם שלא להפסיק גם בשמנה תורה כל פרשיו' של תורה נ"א זולתי האזינו וזאת הברכה ושבתות שנה פשוטה מ"ה משבת בראשי' ועד ראש השנה ויש פעמי' שהם מ"ז שבתות בשנה פשוטה זולתי תשרי שלא יתחשב כהן אלא אחד בסופן שנקרא בו שבת בראשית ושנת עיבור שבתות מ"ט לא פחות זולתי תשרי לא נחשוב ממנו אלא אחד כמו שאמרנו וזולתי שבתות של מועדות ולפיכך נצטרך לכפול כדי שיגעו לנו סימנין פקד ופסח מנו ועצרו. צומו וצלו קומו ותקעו. כדי שתכלה שנה וקללותיה.
כל פרשיות שבתורה נ"ג עם האזינו וזאת הברכה ואין אנו קורין מהן בשבתות פשוטות זולתי נ"א. כי האזינו וזאת הברכה אחר ראש השנה ניקרין וסימן פרשיות שנקראין מאחר סוכות ועד ראש השנה כ"ה טו"ז משבת שלפני מרחשון ועד הפסח עשרים וחמשה פרשיות ומשבת שלאחר הפסח עד שבת שלפני שבועות תשעה פרשיו'. ומשבת שלאחר שבועות עד שבת שלאחר תשעה באב עשר פרשיות.
ומשבת נחמו שהוא אחר תשעה באב עד שבת שלפני ראש השנה שבע פרשיות וזהו פירוש כ"ה טי"ז אבל השבתות סי' אחר יש להן וזהו פ"ס פכ"ד השכ"ה פע"ו עצ"ט עו"ח צת"ז וזהו פי' פ"ס פכ"ד פ' פשוטה ס' סוכות הרי פ"ס מסוכות לפסח בשנה פשוטה ארבע' ועשרים שבתות הרי פ"ס פכ"ד.
השכ"ה. האם יבא סוכות ויום חמישי ויהיו מרחשון וכסליו שלימין הרי ה"ש ויהיו שבתות כ"ה וזהו פי' הש"כה ולא נצטרך לכפול אותה שנה קודם הפסח כי יהיו חמשה ועשרים פרשיות בחמשה ועשרים שבתות פירוש פע"ו פסח עצרת ומפסח לעצרת שש שבתו'.
ופרשיות תשעה לפיכך צרכה לכפול שלשה פרשיות. אשה כי תזריע עם זאת תהיה תורת המצורע אחרי מות עם קדושים תהיו. בהר סיני עם בחקותי וזהו פירוש פע"ו עצ"ט ע"וח צת"ז. ע' עצרת. צ' צום נחמו ט' תשעה שבתות מעצרת עד נחמו תשעה שבתות ועשרה פרשיות לכך נכפול פעם אחת בשנה זאת חוקת התורה עם וירא בלק זולתי אם יבא עצרת ער"ש יהיו שמונה שבתות וצרכה לכפול מעצרת ועד ט' באב זאת חוקת עם וירא בלק ראשי המטות עם אלה מסעי זהו פירוש עי"ח עצרת יום ו ח שבתות. צת"ז צ צום תשעה באב.
ת תקיעה מאחר תשעה באב עד תקיעה שהוא ראש השנה שבע שבתות ושבע פרשיות ולפיכך לא נכפול כלל מתשעה באב ועד ר"ה ולעולם לא נשנה בשנה פשוטה אבל בשנה מעוברת סימן. וזהו ע"ס פכ"ה ג"ש כ"ט הכ"ט פע"ו עצ"ט ע"וח צת"ז.
וזהו פירוש ע"ס ע עיבור ס סוכות בשנה מעוברת מסוכו' לפסח כ"ח שבתות רק אם יבא סוכות יום שלישי ויהיו מרחשון וכסליו שלימין יהיו תשעה ועשרים שבתו' ולא נצטרך לכפול או אם יהיה סוכות יום חמישי בין שלימין ובין חסירים תשעה ועשרים שבתות הן ופי' השאר כראשון.
ופרשת האזינו קורין אותה כמו שהיו קורין אותה במקדש וסי' הזי"ו ל"ך כשם שאמרו חכמים במוספי שבת מה שירה היו אומרים אמר רב חנן בר אבא אמר רב כדרך שחולקין אותה כך חולקין אותה בבית הכנסת.
וכן אמר רב פלטי ראש ישיבה הזי"ו ל"ך. ה האזינו עד זכור ימות עולם ומן זכור ימות עולם עד ירכיבהו. ומן ירכיבהו עד וירא ה' וינאץ. ומן וירא ה' עד לו חכמו. ומן לו חכמו עד כי אשא אל שמים ידי ומן כי אשא אל שמים ידי עד סוף השירה כן. כן הוא הזי"ו לך. ששה הקמות בבית הכנסת והשביעי קורא מסוף השירה מן ויבא עד סוף השירה הרי הזי"ו ל"ך.