שדעתו נוחה מפני חכמתו. כלומר שח"ו אינו מתגאה שהוא חכם רק שיש לו נחת רוח בחכמתו שהוא מכיר ויודע בעצמו שהוא חכם ומבין מדעתו. ויש לו נחת רוח שיכול לחדש בתורה בפרד"ס וללון בעמקה של הלכה ובזה יעשה רצון קונו:
סימן יפה לו שהוא חכם ואינו מתגאה:
בשעת פטירתו של רבן יוחנן בן זכאי וכו'. כן אמרו בש"ס בבלי בברכות דף כ"ח ואני בעניי כתבתי קצת על מאמר זה בקונטריס דברים אחדים דרוש א' בס"ד:
עמוד הגבוה נר עולם פטיש החזק. הגירסא בש"ס עמוד הימני ולפי גירסת הש"ס פירש הרב מעשה רקח ז"ל פירושו הבאתיו בפתח עינים וגם אני עני פירשתי בדברים אחדים כפי נסחת הש"ס ע"ש:
לפייסו בדברים דלשחדו בממון. בדין בעה"ב קאמר אבל בעה"ז יכול לפייס בדברים בדברי וידוי ותחנונים בלב נשבר ולהגדיל ולהרבות צדקה והוי כמו שחד הגם דלא דמי כלל לשחד דהצדקה מצוה גדולה ומחיה נפשות ומצוה זו מכרע' זכיותיו בדין ומכפרת עונותיו כמשז"ל וניצול כמש"ה וצדקה תציל ממות וגם הודוי והתשובה מצות עשה:
תוספות:
ואיני יודע אם יכריעוני לגהנם או אם יכניסוני לגן עדן. נסחת בריתא דילן לא אתיא כמו שפירשו המפ' בלשון הש"ס בברכות דף כ"ח ואיני יודע באיזה דרך מוליכין אותי דר"ל דכבר ידע שהולך לג"ע רק שיש שני דרכים אחד שהולך ביושר תכף לגן עדן והשני שהולך לג"ע דרך גהנם וכו' אבל לשון הברית' דילן דקתני אם יכריעוני לגהנם משמע כפשטו אף שבדוחק יש לפרש פירוש הנזכר. ואחרי כתבי ראיתי להרב בנין יהושע שהקשה על הרב מהר"י פינטו ז"ל שפירש פי' הנזכר מלשון הבריתא שלנו דקתני יכריעוני כמו שכתבתי: