בין תלמידי הרה"צ הקדוש הריב"שט הי' שני תלמידים הא' הה"צ הר"י שהי' נקרא ר' איציקל דראהביטשער ומשנהו הרה"צ הר' דן ולר' דן לא הי' לו בן זכר ויבקש מהרה"צ הבעש"ט שיהי' לו בן זכר וכן הבטיחו הבעש"ט שיהי' לו בן זכר שיהי' איש טהור קדוש ונורא צדיק גדול וכן הי' לו איש אלקים קדוש ושמו הר' משהלע הר' דן'ס מדאלינע ולהה"צ הר' איציקל מדראהביטש הי' לו בן קדוש וטהור ושמו הה"צ ר' יחיאל מיכל שהי' מ"מ בזלאטשוב ולהה"צ הר' מיכילי מזלאטשוב הי' לו חמשה בנים צדיקי' גדולי' מפורסמים כידוע שאמרו עליהם שהם נגד חמשה חומשי תורה הה"צ הר' יוסילע מיאמפלע והב' הה"צ הר' מרדכי מקרעמניץ והה"צ הר' איציקל מראדאוויל והה"צ הר' משה מזוועהל והה"צ הר' זאב מזבאריז שהי' נקרא בפ"כ הר' וועלווילע זבאריזער שהי' נגד תורת כהנים והרב הצדיק המגיד מזלאטשוב בא בקשרים עם הה"צ הר"מ ברבי דן ויקה בת הר' משהלי לבנו ר' איציקל מרדוויל לו לאשה ותהר האשה ותלד בן ויקרא שמו דן כשם זקנו אבי חותנו ויגדל הילד וילך הלוך וגדל עד כי גדול מאד ויתחתן אביו עם הה"צ הקדוש מאפטא ויקה את בת הרב מאפטא לבנו הר' דן לאשה ובהגיע תור וזמן נשואי הר' דן הנ"ל עם בת הה"צ מאפטא נסע הה"צ רא"צ עם החתן הר' דן ויבואו העירה מעזביז מקום מושב הצדיק הקדוש מאפטא בפתע פתאום בלי תת תודע למחותנו כי הולך הוא ובא העירה לשלוח לקראתו כ"ז ואנשים חשובים ונבבדים יוצאים לקראתם כנהונ וכדרך כל הארץ בנבל ובכינור בתוף ובמחול לקבל החתן ולהביאו לבית מלונו וכשמוע הה"צ מאפטא כי באו המחותנים והחתן העירה בלתי ידיעתו אז היטב חרה אפו עליהם ולא הלך להקביל פניהם ולברכם בשלו' עדי ישובו אחור מחוץ לעיר או אז ישלח הכ"ז עם אנשים חשובים לצאת לקראתם ולקבלם בספ"י כנהוג וא"ל לא יעשה החופה. הה"צ הר"א לא רצה בשום אופן לצאת חוצה מהעיר לאשר כבר בא העירה פ"א וישלח אליו הה"צ ה"ק מאפטא לאמור כי לא נכון לשנות המנהג ויען הה"צ ה"ק מראדוויל לאמר למחותנו הנה מנה"ג אותיות נהג"ם אז ענה הרה"צ מאפטא כי בהיפך מנה"ג אותיות נהג"ם ויהי עד כה ועד כה חלפו עברו במה שעות ויקצוף מאד הה"צ מראדוויל ויחר אפו ויען ויאמר הנה נא ידעתי אשר מחו' הוא איש כשר וישר אמנם בניו הם בני כו' וכשמוע הה"צ הק' מאפטא את דברי מחו' הקדוש על זרעו הקדושים אז הקפיד מאד ויאמר על בני יאמר כן מחו' על בני הר"א מאיר ועל בני הר' יוסל משה אשר אני בוש אבוש ממדותיהם הטובים והישרים התמהמה עד בוש ולא עשו החופה עד כי הה"צ הר"א מאיר הלך מאביו הה"צ שלא מדעתו ואיש לא ידע מיציאתו וילך לבית הרב הצדיק הרא"מ מחו' ויקבל שלו' מאתם ולא דבר מאומה מהווכוחים שהי' ביניהם ועשה עצמו כאלו לא ידע כלום ויקח את החתן וילך עמו בדברים רכים וידבר עמו דברים עד כי יצא מהעיר והחתן לא ידע דבר אנה הלכו עד כי המה יצאו את העיר והעם אשר בעיר יצאו לקראתם בנבל וכנור בתוף ומחול והחליל מכה לפניהם ויבואו את החתן בשירים ובשמחה ויעשו את החופה בשמחה רבה וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר כן תהי' לנו אכי"ר.
והה"צ הר' דן הוא אשר הי' חתן הה"צ מאפטא בנו של הה"צ מראדוויל התחתן עם הה"צ מרוזין זי"ע ולקח לבתו ריזל ע"ה את הה"צ ה"ר שלו' יוסף הנקרא בפ"כ ה"ר שלומקי מרוזין זי"ע והה"צ מראדוויל לקח את חתן בנו הר' דן לביתו להיות סמוך לשולחנו ויואל הר"י מרדוויל שיהי' ההתקשרות בביתו להשתעשע עם בני הה"מ זצ"ל ממעזריטש ויהי בנסוע הה"צ מרוזין לראדוויל אז אמר הה"צ מראדוויל אשר כל היוצא לקראת הה"צ מרוזין עם בנו מובטח לו שהוא בן עוה"ב ומי הוא האיש ששמע כדברים האלה ולא יצא בל"ס הלכו כל בני העיר מנער ועד זקן טף ונשים אף גם עוללים ויונקי שדים נשאו אמותיהן ומדדות אותן לקראת הצדיקים הנ"ל ולא נשאר בעיר זולתי הה"צ עם הצדיקת ומשמשהן והה"צ מרוזין בבואו סמוך לעיר ראדוויל וראה את כל הכבוד הזה לפניו אז בענות רוחו הטהור ירד מעל מרבבתו וישב על עגלה פשוטה כאחד העם ויצו את העגלון לאמור נהג ולך ועל תעמוד וכן עשה ויעבור את כל האנשים שיצאו מן העיר ויבא העירה אין רואה ואין שומע אין מבין ואין יודע ותיכף הלך לבית מדרשו של הה"צ מחו' מרדוויל הזקן ויעמוד אצל השולחן אשר קוראין עליו בס"ת תמידין כסדרן ואין איש בבית מדרשו כי כולם כאחד יצאו לקראתו איש לא נעדר והרבנית אשת מהר"י ז"ל היתה עוסק בהכנה רבה לכבוד מחותנה הק' מרוזין זי"ע כי ידעו והבינו גודל קדושתו וטהרתו ויקר מקרה שהיתה צריכה הרבנית לבקש דבר בביהמ"ד וכבואה לביהמ"ד והנה איש נורא לפני' עומד בביה"מ על השולחן ותתפלא מאד על תואר פניו הקדוש ונתבהלה וחזרה לביתה ותבא ותגיד לבעלה הק' לאמר הנה ראיתי איש אחד עומד בביהמ"ד אצל השולחן נורא מאד ומראהו כמלאך אלקים כי הרבנית לא הכירה את הה"צ מרוזין זי"ע תיכף ומיד רץ הה"צ הר"י ז"ל לבהמ"ד להקביל פני המלאך ויכירהו ויחבקהו וינשקהו ואחזו בבתי ידיו ויביאהו אל ביתו וישמח מאד לקראת ביאתו וישיבהו על כסא אשר הכין לו והר"י הק' מרוב שמחתו רץ בביתו אחת הנה ואחת הנה בהתלהבו' גדולה וירקד ויפזז ויכרכר בכל עוז ומרוב שמחתו בכה מאד עד למרבה ואחרי ככלות הכל אז נתישב מיד ונחה שקטה מעט האש הגדולה שבערה בו בא אל שלחן המלך הוא אדמו"ר מרוזין זי"ע ויאמר אליו יאמר נא לנו כ"ק מחו' איזה דבור ענהו הריזנר ז"ע ישב נא כמ"ה וישב מהר"י על השלחן גם הוא ויאמר עוד הה"צ מהר"י להה"צ הריזנר ידבר נא אלנו כ"ק מחו' דבר ויאמר הריזנר למחו' יאמר נא כ"ק למה שחק ובכה אז ענהו הרה"צ הר"י דאיתא בחנוכת בית שני אשר אותן שלא ראו בית ראשון בכבודו וגדלו שמחו והריעו מאד בב"ש אולם הזקנים שראו ב"ר בכבודו וגדלו וכעת ראו הב"ש בכו למאד עד כי לא נשמע קול התרועה והשמחה מקול הבכי' והנה זקנו של כ"ק מחו' ה"ק הה"צ ה"ר דוב זי"ע הוא הי' הב"ר וכ"ק מח' הוא הב"ש וכעת אני רואה את הב"ש ובעיני ראיתי הב"ר הרה"מ הגדול ממעזרטש צי"ע לזאת בכיתי ושחקתי ורקדתי ואחר החתונה של הה"צ הר' שלום יוסף בהרה"צ מרוזין הי' סמוך על שולחן זקינו מהר"י מראדוויל והחסידים של הר"י מתפללים תמיד בבכי' גדולה כררך רבם הק' בחודש אלול המה עובדים עבודתם עבודה שלימה זכה ונקי' עבוה"ק זה הי' לומד תזוה"ק וזה בזוה"ק זה במשנה וזה בתלמוד זה מתפלל כל היום כולו ומוכתרים בטו"ת והאברך הקדוש הה"צ מהר"ש הי' הולך ומטייל בבהמ"ד ומקטורתו בפיו מעלה עשן והולך אנה ואנה וירע הדבר מאד בעיני ההסידים כי לא ראו ולא שמעו מעולם עבודה כזאת ויוכיחו אותו האנשים ויאמרו לו הלא תראה איך זקנך אבי חותנך הוא אמו"ר ה"ק עובד השי"ת ובדביקות נפלא מתפלל ולומד בהתלהבות גדולה כל היום וכל הלילה וכבודו מטייל בכל היום עם מקטרתו הלא הימים הנוראים ממשמשים ובאים לחיים ולשלו' ויען הר"ש אותם בנחת הלא תגידו לי כמה מעות יכול לקבץ מר זקני בימי הרצון אחר התפלות האלו ויענו ויאמרו לו הערך כך וכך ויאמר הרר"ש אליהם לו הי' רצונו להתפלל אצל א"א הי' מקבל יותר בעד התפלה כשמעם הדברים האלה שיצאו מפי הרר"ש חרה אפם מאד עליו וילכו בחמת רוחם לרבם הרר"י ויספרו לו את כל הדברים אשר דבר באזניהם הרר"ש ז"ל אז שלח הר"י לקרוא הר"ש ויבא אליו החדרה וישאלהו האמת אתם אשר כן דברת באזניהם והרר"ש בענות רוחו ענהו איך החי יכול להכחיש את החי כנים הדברים כי כן אמרתי אליהם אז אמר הר"י להר"ש בני אספר לך מעשה נוראה אשר בדידי הוה עובדא ועיני ראו ולא זר וזהו בימי חרפי בהיותי עדיין סמוך על שלחן א"א ההמגי"ד זללה"ה שמעתי מכבוד זקנך הקדוש הר"א המלאך צי"ע אשר שמעו הולך וגדול בכל העולם ובשם מלאך נקרא הייתי משוקק מאד לראות ולהקביל את פניו פני השכינה ולהכירו אול' לא אביתי נסוע אליו בלתי אם ירשני א"א זללה"א פ"א בימות החורף שאלתי וחליתי מאת א"א שירשני נסוע אליו על שבת אחד להקביל פני המלאך להכירו וענני לאמור הנה הרשות בידך לנסוע כאשר עם לבבך אך בל תחזור לביתך עד אחר תשעה באב וקבלתי עלי לעשות כן מחמת גודל השתוקקותי ונפטרתי מאתו לשלו' ונסעתי להמלאך צי"ע ואחרי רואי שבת הראשון והשני והשלישי שלא ראיתי ולא הרגשתי מאומה אז הצר לי מאד אשר נסעתי אליו אבל לא הי' לאל ידי לחזור לביתו עד אחר תשעה באב כאשר צויתי מפי אדוני אבי זלה"ה ונתעכבתי כבמאסר כמעט יום לשנה נחשב לי עד זמן המוגבל ובהגיע ליל תשעה באב ראיתי והנה בא המלאך אל הקינות לחדרו ויפול בעט"ב מלא קומתו ארצה על פניו וישכב שם כן כל הלילה ההיא וכל היום המחרת לא קם ולא זע לא נד ממקומו לא הניע אבר אחד מכל אבריו כל היום וכל הלילה שלפניו אך הוריד כנחל דמעה מאין הפוגות עד כי הגיע זמן התפלה של מנחת ערב אז התבוננתי שלא לחנם נקרא בפי כל בשם מלאך כי אין זה כח ילוד אשה ואחר ט"ב נסעתי לביתי משתומם ומתבהל על המראה שראיתי בעיני אשר ידעתי בעצמי שלא יאומן כי יסופר למי שלא ראה בעיניו ויהי כבואי לבית אבי זלה"ה וישאלני א"א לאמר בני מה ראית מהמלאך הקדוש הצעתי לפניו את כל אשר ראיתי וירא א"א ומתבונן כי מאד אני מתבהל ומתרגש מהמראה שראיתי ועבודת המלאך הקדוש ויעש לי אדוני אבי ז"ל עלית נשמה וראיתי מה שראיתי - ואח"ז שמעתי כרוזא קרי לכו ונלכה והנה מכל המתיבתות דרקיעא וכל הפמליות של מעלה נוסעים והולכים שאלתי אנה הולכים ויאמרו הרב המגיד הולך לשלחנו הולכים כולם לשולחנו לסעודתו והוא הרה"מ ממעזריטש - ואח"ז שמעתי עוה"פ הכרוז יוצא כנ"ל ושאלתי עוד ואנה ויענוני כי הרה"מ מזלאטשוב הוא אבי הולך לבית התפלה להתפלל גם עתה ראיתי והנה כולם כאחד כל הנ"ל נוסעים והולכים לתומם לשמוע תפלתו ומעתה לא אוכל לשית עצות בנפשי אם אני אקח את הסדור שלי ואלך להתפלל אצל כבוד אביך או אביך יקח את החלuת והקוליטשען שלו ויבא אל שולחני לאכול זי"ע ועכ"י אכי"ר.
הה"צ מלובלין זי"ע בימי חרפו בבית תלמידו הי' לו חבר אחד הוא הרב הגאון ר' בצלאל מאסטרא זצ"ל בהה"צ המאיר נתיבים פ"א בימי גדולתו של הה"צ מלובלין נסע לדרכו דרך אסטרא ואמר הה"ג ה"ר בצלאל לאנשי עירו מהראוי לבקש את הה"צ מלובלין לכה"פ על ש"ק א' אם כי הה"צ מתנגד לעדת החסידים עכ"ז את הלובלינר זי"ע אהב מאד עוד מנעוריו ויאותו לו אנשי העיר ויבקש פני הלובלינר ז"ע שישבת אצלם ויעתר להם וביום ה' לעת ערב הלך הה"ג לקראת הלובלינר זי"ע לקבל שלו' ולהקביל פני חברו ה"ק ויקבלהו הלובלינר זי"ע להה"ג בספ"י ויצו תת כסא שבת אצלו וישב ויאמר הלובלונער ז"ל הרב מאוסטרא זכורני מילדותי שאצל אבי כת"ה הי' נמצא שויתי כתוב על קלף מאת הרה"צ ה"ר צבי סופר סת"ם הבעש"ט איה ואיפוא כעת ויענהו הה"ג רב"צ הנה ת"י אז אמר אליו הלובלינער מאד חשקה נפשי להסתכל בו הפעם ותומ"י הלך הה"צ לביתו למלא שאלתו לטובה והביא השויתי הנ"ל ועוד הביא עמו שויתי אחד כתוב על קלף ויתנהו על השולחן לנסות הלובלינער זי"ע האמת שאומרים עליו שהוא חוזה נאמן ויבט בו הה"צ והכיר בו שאינו זה ששאל אך לא רצה להלבין פ' הה"ג ויענהו בענות רוחו מה נעשה שאין לנו זכי' להביט בהכ"י הקדוש ובתוך דבריהם הסיב הלובלינער פניו מעל השולחן והה"ג חיש מהר החליף השויתי על השלחן והניח האמיתי מאת הה"ג הר"צ ומיד החזיר הלובלינער פניו לשלחן ויתבהל מאד ויקם מעל השלחן מלא קומתו ויצעק אני נבהלתי מראות אש שחורה ע"ג אש לבנה כתובה באצבע אלקים אז הבין הה"ג קדושת הלובלינר זי"ע עכ"י כיוצא בו סיפר הישיש ר"ע סופר מטורטשין הה"צ ר"צ לב מאליק ז"ל בהגיע תור במ"צ של בנו הה"צ ד' יוסף דוד זי"ע בקש עבורו תפילין כ"י של הה"צ ר"מ מפשעווארסק זי"ע ויהי היום ויביא אליו איש אחד תפילין באמרו מידי משה כתובים והסתכל בהם קפלן וחזר ופתחן וקפלן כ"פ ואח"ז לקח הסידור שהי' לו על השולחן והסתכל בו ונזדעזע אז דחזיר התפילין להאיש באמרו אין התפילין של רמ"ס והה"צ הבין שהאיש משתאה על דבר הזה ויען הה"צ למה אתה מתפלא מאין אכירם שאין זה כ"י הרמ"ס כי יש לנו טבע בראותינו השם הנכבד אז אנו מזדעזעים ובתפילין הסתכלתי כ"פ ולא נרתעתי ותהי' לפלא בעינינו ואמרנו אולי ח"ו נטל מאתנו הטבע וכאשר פתחנו הסידור ר"ק ונזדעזענו אז הבנתי כי לא ניקח מאתנו ח"ו הטבע שלנו לכן הבנתי שאינם כ"י הה"צ ה"ק רמ"ס זי"ע ועכי"א
הנה גלוי וידוע שה"ר שלום סאלטער מטשערנאוויץ אהב מאד כבוד אדמו"ר ה"ק מריזין זי"ע אולם הר"ש הנ"ל באשר הי' איש פשוט שאל את הה"צ ה"ק הלא ידוע לכל גודל כחו של אדמו"ר מדוע ישתוק ולא ינקום מהרשע מרוסיע על רשעתו שפעל ועשה לאדמו"ר ובענות קדשו ענהו מעלתו קורא שמו"ת בכל שבוע, כן אדמו"ר, וכבודו מאמין בכל הניסים ונפלאות הכתובים בתורה מ"ש הרבש"ע עם פרעה הראשון גם עם השני הן ענהו וכבודו מאמין שהרבש"ע הי' הוה ויהי' וככחו אז כחו עתה כמאמר אני ד' לא שניתי והוא הרבש"ע אשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות כרצונו בהם אמת אדמו"ר ואני מאמין באמונה שלימה, ומדוע יחריש כעת ואם הוא מחריש אין להתפלא מה שאני מחריש וד"ל:
הה"צ ר' ארון ליב אבי הה"צ ר' מאירל מפרמישלאן הי' תלמוד מובהק של הה"מ מזלאטשיב זי"ע ואחר הסתלקות רבו הקדוש שוב לא בקש לו רב אחר אך עסק בתו"ת ועבד עבודתו תמה בתמימות ובתמידות כיד ד' הטובה עליו אולם אח"ז מה הרגיש הצדיק רא"ל שפתאום נלקj מאתו כל מדרגתו שהי' לו עד שכמעט נהפך לאיש פשוט כאלו לא ראה מאורות מימיו ויתמה מאד על הדבר ויפשפש במעשיו אבל פשפש ולא מצא כי עבד הבורא ית"ש בכל מאמצי כחו ועכ"ז שב בתשו' בתענית וסגופים אבל הי' ללא יועיל ולא יכול לשית עצות בנפשו ויספר לביתו זו אשתו כל הקורות אותו ויתייעץ אתה ואח"כ אמר אמתין עד שבת הבע"ל אולי ירחם עלי השי"ת בזכות שמירת שבת קודש ואחר ש"ק כראותו שאין עצה ואין תבונה בכה לפני הרבנית אז אמרה הלא יש ויש כמה צדיקים וחסידים בדור הזה מדוע לא תשאל איזה צדיק אשר יש ביכלתו להושיעך ויגיד לך סבת הדבר ויתן עצה להבא כי אין חבוש מ"ע מבה"א מאן דכאיב לו כאבא ליזל לבי אסיא ה"ה צדיקים רופאי נפשות ויסכימו שניהם לנסוע לרבינו הצדיק הרר"א מליזענסק זי"ע ולא הי' ביכלתו לשכור עגלה על זמן שיצטרך עד בואו שמה ואולי יצטרך להתעכב שמה זמן לכן הסכים בדעתו ליקח לו עגלה עם סוס ליסע אך עודנו חסר רכב ומשמש שישמשנו ולא הי' באפשר בשום אופן שישכור עוד שני אנשים עמו ותענהו הרבנית הצדקת כל מחסורך עלי אני אהי' בע"ג ומשמש אותך ואני אסע עמך לכל מקום שתרצה וייטב בעיניו הדבר ויסעו שניהם יחדיו בכל הדרך הי' כאיש פשוט כאלו לא ידע מאומה מעולם ויהי כבואם קרוב לעיר ליזענסק לכפר אחרון הסמוך לעיר בערב שבת קודש ובעיר הנ"ל הי' יום השוק בכל עש"ק ויראו והנה ערלים מכמה כפרים הולכים דרך שמה להעיר הנ"ל ונושאים בידם כל צורכי שבת למכור בשוק ויען הרב ויאמר להרבנית דעתי שתקנה כאן לך כל צרכי ש"ק ופה נבקש איש ישראל היותר קרוב להעיר ואצלו נתאכסן ואני אלך ואכניס להעיר להקביל פני הה"ק והי' אם יקבלני בספ"י כראוי ונכון אז אשאר שם על ש"ק ואתן לך תודע ואם ירחיקני אשיב תומ"י אליך כי ירא אנכי מהחסידים כאשר יראוני מלובש בגדי ת"ח ואנכי איש פשוט והה"צ רחוק ממני בלי ספק יכוני הכה ופצוע כאחד הצבועים ויעשו כן הרבנית ע"ה קנתה והכינה כל צרכי שבת ק' והרב זצ"ל הלך לדרכו ובבואו להה"צ לקבל שלו' מאתו החזיר הה"ק את פניו מאתו ולא נסתכל בו ולא נתן לו שלו' אז תיכף ומיד נשא רגליו הרא"ל וחזר לאכסניא להרבנית לשבות שם ובעל אכסניא הי' בע"מ קיזניר ויבקש הרא"ל עם הרבנית מקום פנוי לצרכם לאכול ולשתות גם לישן שם ויאמר אין לי זולת בית העצים מקום צר מאוד אז רצה הרא"ל ליסע משם למק"א ויאמר אליו אותו בעל אכסניא אנה תפנה מכאן לא קרוב מקום יישוב אחר ויום ש"ק ממשמש ובא אני אפנה לכם צד אחד שתוכלו לשבות שמה אי"ה אחר ש"ק תלכו לדרכיכם וכשמעם דברי האיש ויאמרו זל"ז ויהי מה נשבות פה כי אין אופן אחר ויכינו את אשר הביאו והרבנית פנתה מקום וכבדה המקום ותעש לו שמה מטה שולחן כסא ומנורה כמו בשבה"ג ויהי לעת ערב כי בא השמש מועד הדלקת הנר ותפלת מנחה והרא"ל כבר הכין עצמו לקראת שבת מלכתא בבגדי שבת כדרכו בקודש ואנשי העיר עם האורחים החסידים כולם כאחד נתאספו לבית התפלה של אדמו"ר הרר"א זי"ע ועכ"י וישאל אדמו"ר אי' האורח אשר הי' פה בבוקר אחר התפלה וזה תוארו וכה מלובש יבא נא הנה כי לא נתפלל מנחה זולתו וילכו האנשים לבקש בכל העיר ולא מצאוהו וישיבו לביהת"פ ויאמרו לאדמו"ר בקשנו בכל העיר ובתי אכסניאות ובבתי כנסיות ובמד"ר ולא מצאנו ויען להם אדמו"ר לכו ובקשוהו והביאו אותו אלי כי לא נתפלל עד בואו אצלנו ויוסיפו לבקשו בכל העיר מקצה אל הקצה עד בואם לכפר הנ"ל לבית הקיזנע כי הי' קרוב להעיר מאד וישאלוהו לאמור היש פה איש וכה תוארו וכן הוא מלובש וכשמוע הרא"ל את דבריהם מעבר הכותל ויאמר להרבנית הראית כי כבר החסידים מבקשים אותי להענישני כאשר פתרתי לך כן הוא והנם שואלים עלי לבעל אכסניא והבעל הבית לתומו הראה למו מקומו אי' ויחזיקו האנשים בידו בחמלת ד' עליו ויאמרו אליו לכה אתנו כי אדמו"ר אינו רוצה להתפלל עד בואך אליו לכן חושה מהרה ואל תעמוד כי אדמו"ר עומד ומצפה לקראת בואך למען יתפלל מנחה ויקבל שבת ותיכף בשמעו דבריהם חגר חלציו וישנס מתניו וילך אתם ויבואו כולם כאחד לבית התפלה של אדמו"ר הר"א והרא"ל נשאר עומד כעני בפתח וישאל הה"צ הר"א את האנשים המצאתם את האיש אשר אמרתי אליכם לבקשו מצאנו ענו אותו ואי' שאלם אצל הפתח עומד הוא וילך אדמו"ר הר"א אליו ויתן לו שלום ויחזיק בידו ויעמידהו אצלו ויתפללו ויקרבהו ויכבדהו כל היום ש"ק בסעודות ובתפלות ואחר השבת שאל הר"א זי"ע את פיו לאמר מדוע בא אליו ומה מבוקשו ויספר הרא"ל את כל אשר קרהו ומה סבת ביאתו לדעת מה זה ועל מ"ז ולקחת עצה מאתו לידע מה יעשה מעתה ויענהו הרר"א ידע מעכ"ה כי אני הוא אשר הסבותי את כל זאת כי בא אלי אליהו ז"ל ואמר לי כמתאונן הנני רוצה ללמוד עם הרא"ל מפרמישלאן והוא ממאן ללמוד אצלי לא אדע טעמו ונימוקו הלא כל צדיקי הדור תלמידי המה וכולם חפצים ומבקשים למודי עמם והרא"ל אינו רוצה ללמוד אצלי לכן עשיתי את אשר עשיתי וצערתי מעכת"ה אז ענה הרא"ל את כ' אדמו"ר מהר"א בענות קדשו כך קבלתי מפי מורי הקדוש הרב המגיד מהר"מ מזלאטשיב בל אלמוד תורה בלתי מפי קוב"ה בעצמו וכן נגמר בדעתי וכן אעשה לבלתי ללמוד אצל אליהו ז"ל אז החזיד לו הה"ק מהר"א את אשר לקח מאתו ויאמר אליו להכריח את מעכת"ה לא אוכל ולא אעשה ועתה לך לשלום ועשה הטוב בעיניך ויפטור מאת הרר"א זי"ע לשלו' וילך לדרכו שמח וטוב לב גם הוא גם הרבנית ע"ה זי"ע ועכ"י אמן.
הרה"צ הק' הר"ש מבעלזא זי"ע הי' דרכו בקודש שילך ויסע על ברית מילה לכפרים ועיירות אפילו ד' וה' פרסאות פע' אחד הי' ברית מילה אצל בן הרב המגיד מזאלאזיץ שהתגורר אז בעיר קאמינקע והוא הי' מאנ"ש של הה"צ מבעלזא והברית מילה הי' צריך להיות בש"ק ונסע שמה הה"צ מבעלזא על ש"ק והרב אבד"ק קאמינקע לא הי' אז בביתו ובע"ש כאשר הה"צ מבעלזא התפלל לפני התיבה כדרכו בקודש תפלת ש"ע בחזרה ולא ענו העם אמן אחר ברכת מחי' מתים כי לא שמעו מאתו סיום הברכה גם לא התחילו בקדושה כנהוג עד אשר הה"ק התחיל בעצמו לאמר נעריצך וכו' ואחרי ככלות הכל סדר התפלה שאל הה"צ מדוע לא ענו אמן אחר ברכת מחי' מתים גם לא התחילו הקדושה ויענו כי לא שמעו סיום הברכה מפיו ויאמר הה"ק אני צעקתי בכל כחי ולפלא כי לא שמעתם אולם אפשר מהרעש שהי' שם ממתים שבבה"כ לכן לא שמעתם סיום הברכה אבל האנשים לא הבינו את דבריו וכאשר בא הרב אבד"ק קאמינקע לביתו ספרו לו את כל הקורות אבל גם הוא לא הבין את דבריו הקדושים עד שבא לבית רבו הק' אחר איזה שבועות אחרי נסיעת הה"צ לביתו מאיזה סיבה הוכרחו לתקן אולם הביהכ"נ שקורין פאליש ולבנותו מחדש וימצאו עצמות אדם לרוב ויחפרו עוד להלן וימצאו עוד ג' מתים שלמים ונתהוה להם שאלה חמורה על הבהכ"נ איככה ידרכו הכהנים עלי מפתן הבית והמגיד מהרש"ק פסק לסתור כל הבהכ"נ ולבנותו במק"א עפ"י התוה"ק ע"כ נסע הרב מקאמינקו לרבו ה"ק ויספר לו כל הענין ויענהו הה"ק הלא אנכי התפללתי אצליכם בבהכ"נ מנחה בעש"ק ושמעתי רעש ממתים ויתן לו עצה טובה עפ"ד תוה"ק להכשיר הבהכ"נ הישנה שלא יצטרכו לסתור ולבנות מחדש:
אצל הה"ק מאפטא היו שני אנשים חסידים מאנ"ש אשר ישבו אצלו זמן רב ויעבדו ד' בכל כחם כדרך החסידים הראשונים והרגישו שראוים למדרגה מה ולא ראו מאומה ויצטערו מאד ע"ז אולי אין עבודתם שלימה וישאלו את רבם ה"ק ע"ז ויאמרו לאמר מדוע אצל צדיקים הראשונים זכו תלמידיהם למדרגות ואנחנו לא נדע מה זאת שאין אנו רואים שום מדריגה אצלנו ויענם הרה"ק ויאמר אליהם קודם דורו של הבעש"ט הקדוש זי"ע הי' הדור לא טוב מאד ר"ל וגזרו אומר ברקיע שלא יעלה שום תפלת ישראל ב"מ והי' כך לערך כ' שנה עד כי כביכול הבורא ב"ה וב"ש נצמא ונכסוף מאד לתפלת ישראל ויפקוד לשלוח איזה נשמה חדשה לעוה"ז להאיר בעולם ויבחרו בנשמת הבעש"ט זי"ע אמנם הבעש"ט אמר מה אוכל אנכי לתקן ואנכי יחידי שלחו אתי עוד נפשות אחרות וייטבו דבריו ויסכימו ע"ז ואז אמר הבעש"ט אני אבחר לי נפשות וישוטטו לפניו נשמות לרוב ויבחר לו כחפצו וכרצונו כל החבריא שלו והאירה הארץ מכבוד הש"י בימיו עד כי בימי נכדו הה"צ הר' ברוך זי"ע התחילו לsבר מהגאולה שלימה שתהי' בב"א ונעשה קטרוג גדול ר"ל כי אמר מה זו הטיבא אם יש להם צדיקים גדולים כאלה למרבה אשר התגלות אלקית הוא גלוי' ומפורסמת לעין כל ואיך לא יהיו טובים יסלקו נא הצדיקים האלה אשר בקרבם ויתנו להם צדיקים אחרים תחתיהם שלא יראו ולא ישמעו דבר מהם ותהי' הבחירה חפשית בעולם או אז נראה איך יהי' העולם ויהי אז בשנה ההיא שנת סילוק צדיקים גדול מאד ר"ל בעוה"ר ועכשיו מה נעשה אנחנו כי מוזהרים ועומדים אנחנו לבל יראו ולא ישמעו מאתנו מאומה לכן לכו אתם עבדו את ד' בכל לבבכם ובכל נפשכם וד' הטוב יהי' בעזרכם ותזכו למעלות רמות כאות נפשכם הטוב: