קיצורים וראשי תיבות1קיצורים וראשי תיבות, השגורים בספרות התלמוד, – תמצא פתרונם במלונים וספרי עזר (למשל ב"אשנב התלמוד" לעצ"ם).
א"א = אי אפשר, אשת איש, "אות אמת"
אהצ"ו = "אהבת ציון וירושלם"
אה"ת = "הגדות התלמוד"
אוה"ג = "אוצר הגאונים"
אוה"פ = "אוצר הפירושים"
אוה"ת = "אוצר התשובות"
או"ז = "אור זרוע"
א"ח = "אורח חיים"
איכ"ר = "איכה רבתי"
א"מ = "אבני מלואים"
אמ"ד = אמשטרדם
וא"ס = ואין ספק
א"פ = כתב יד אוכספורד
וא"צ = ואין צריך, ואינו צריך
ב"ב = "בבא בתרא"
Bar־Bahlul (מילון סורי)
בז(יליא)
ביה"ש = בין השיטין
בכ"מ = בכל מקום, בכמה מקומות, ב"כסף משנה"
בל"א = בלישנא אתרינא
במה"מ = במלאכת המשכן
במק"א = במקום אחר, במקומות אחרים
ב"נ = "בית נתן"
בנ"י = ב"נמוקי יוסף"
ביס =,בן סיראי
בס"י = בספרים ישנים
בת"א = שתי תיבות אלו
ג(ינצבורג), גינצ(בורג) = "שרידי ירושלמי"
גד"פ = Gottesdienstlichen Vorträge
גי(רסת)
ג"ק = "גנזי קדם"
הגרי"ב = הגאון ר' ישעיה ברלין
ג"ש = "גנזי שכטר"
גת"א = שלש תיבות הללר
ד(פוס)
ד(פוס) שונצ(ינו)
ד' פ"פ = דפוס פרנקפורט
ד"ב = דפוס ברלין
דאמ"ד = דאמשטרדם, ד' אמשטרדם
דדו"ד = "דור דור ודורשיו"
ד"ו = דפוס ויניציא
דוה"ר = "דורות הראשונים"
ד"ז = דפוס זיטומיר
ד"ח = דפוסים חדשים
ד"י = דפוסים ישנים
ד"ל = דפוס לבוב
ד"ס = דברי סופרים, "דקדוקי סופרים"
ד"פ = דפוס פיזרו, ארבע פעמים
דפו(סים)
דפוי"י = דפוסים ישנים
ד"ק = דפוס קושטא, דפוס קראקאו
ד"ר = דפוס ראשון
דת"א = ארבע תיבות אלו
הג"א = "הגהות אשריות"
הגמי"י = "הגהות מיימוניות"
הו(צאת), הוצ(את)
הו(צאת) צוק(רמנדל)
ה"ע = "הליכות עולם"
ה"פ = "הלכות פסוקות"
הפ"פ = הפרנקפורטי
זיט(ומיר)
ח"ה = חלק ה'
ט"ד = טעות דפוס
טה"ד = טעות הדפוס
ט"ס = טעות סופר
ט"ע = (ר' יוסף) טוב עלם
יל(קוט שמעוני)
יתו"א = "יחוסי תנאים ואמוראים"
כא"ד = כאיכא דאמרי
בכד"ו = כבדפוס ויניציא
כ"ה = כך הוא
כו"פ = "כפתור ופרח"
וכ"ז = וכל זה
כ"י = כתב־יד
כי"י = כתבי יד
כי"א, כ"י א"פ = כתב יד אוכספורד
כ"י ב' = כתב יד ברלין
כ"י ג' = גינצבורג, שרידי ירושלמי
כ"י ו' = כתב יד וינא
כ"י ל', כי"ל = כתב יד ליידן, כתב יד לונדון
כ"י מ', כי"מ = כתב יד מינכן
כי"מ ב', כ"י מ"ב = כתב יד מינכן ב'
כי"י מ' = כתבי יד מינכן
כ"י פ' = כתב יד פריז, פלורנץ, פרמא
כ"י פלו', פל' = כתב יד פלורנץ
כ"י ק', כי"ק = כתב יד קופמן, קהיר
כ"י ר', כי"ר = כתב יד רומי
כי"י ר' = כתבי יד רומי
כ"י ר' א' = כתב יד רומי א'
כי"י = כתבי יד
כי"ג = כיש גורסים
כ"כ = כך כתב, כך כתוב
וכל(שון) הכתוב
כל"ק = כלישנא קמא
כ"מ = "כסף משנה", כמה מקומות
כ"פ = כמה פעמים
כת"י = כתב יד
ול(שון)
ל"ב = לישנא בתרא
לב"א = לבת אחת
ל"ג = לא גרסי, לא גרסינן
לידז(ברסקי)
לכ"נ = לכך נראה
ל"ל = למה לי, "לשון למודים"
לע"ע = לעת עתה
ולפ"ז = ולפי זה
ל"ק = לישנא קמא
מ' = כתב יד מינכן
מ' ב' = כתב יד מינכן ב'
מא"ש = מאיר איש שלום
מג"ס = "מגלת סתרים"
מה"ג = "מדרש הגדול"
מהדו"ב = מהדורא בתרא
מהדו"ח = מהדורא חדשה
מה"פ = "מראה הפנים"
מונטס(שריפט).
מ"י = "מנחת יהודה"
מ"כ = "מתנות כהונה"
מל"מ = "משנה למלך"
מ"מ = "מגיד משנה"
מנוה"מ = "מנורת המאור"
מ"ס = "מסכת סופרים"
מסה"ת = "מסורת התלמוד"
מ"ע = "מגדל עוז"
במק"א = במקום אחר
מרה"ג = מרב האי גאון
מ"ש = "מלאכת שלמה"
מ"ש, מש"כ = מה שכתבתי, מה שכתב
מ"ת = "מדרש תנאים"
ן' מיגאש = (ר' יוסף) אבן מיגאש
נ"א = נוסח אחר, נוסחא אחרינא
ונ"ב = ונכתב בצדו
נו(סח), נו(סף)
נוע"י = "נועם ירושלמי"
נ"י, נמק"י = "נמוקי יוסף"
ונמ(חק)
נ"ס = נוסח ספרר
נ"צ = נוסח צרפת
נתח(חבר)
ס"א = ספרים אחרים
ס"א, ס"ב… = ספר א', ספר ב'…
סא"ר = "סדר אליהו רבה"
סד"ה = סוף דבור המתתיל
סה"מ = "ספר המצות"
ס"ז = "ספרי זוטא"
ס"י = ספרים ישנים
סמ"ג = "ספר מצות גדול"
ס"ע = "סדר עולם"
סע"א, סע"ב… = סוף עמור א', סוף עמוד ב'…
ס"פ = סוף פרק
ס"ר = "סדורא רבא"
סרע"ג = סדור רב עמרם גאון
מס' ס"ת = מסכת ספר תורה
סתו"א = "סדר תנאים ואמוראים"
ע(רך)
ע"ד = על דבר, עמוד ד'
עה"ת = על התורה
עה"ש = "ערוך השלם"
עי(ין)
ע"י = "עין יעקב"
עי"א = על ידי אחר
עי"ע = על ידי עצמו
עכ"ל = עד כאן לשונו
ע"פ = על פי, ערבי פסחים
פ(לורנץ), פ(ריז), פ(רמא)
פ"א = פעם אחת, פעם ראשונה
פ"ב = פעם שנייה
פטב"ג = פטרבורג
פי' ר"א = פירוש רבנו אליקים (ליומא)
פיה"מ = פירוש המשנה
פיה"ת = פירוש התורה
פיר"ח = פירוש רבנו חננאל
פ"מ = "פני משה"
פסידר"כ = פסיקתא דרב כהנא
פסידר"כ = "פסיקתא דרב כהנא"
Payne Smith (מילון סורי)
פפד"מ = פרנקפורט דמיין
פ"ק = פרק(א) קמא
צוק(רמנדל)
צ"ע = צריך עיון
קה"ז = "קהלת זוטא"
קו(נטרס), קונ(טרס), קונט(רס)
קונ(טרס) אח(רון)
ק"ע = "קרבן עדה"
ק"פ = קרבן פסח
קרו(טושין)
ר' = רבי, רבים, כתב יד רומי
רא"ה = ר' אהרן הלוי
רא"פ = ר' אליהו פולדא
רב"א = ר' בצלאל אשכנזי
ר"ג = רבנו גרשום
ר"ה = רבנו הלל
ר"ז = ר' זירא, ר' זעירא, ר' זרחיה
רז"ה = ר' זרחיה הלוי
רזו"ו = ר' זאב וולף
רז"פ, רז"ף = ר' זכריה פרנקל
ריבמ"צ = ר' יצחק בר מלכי צדק
רי"ן מיגש = ר' יוסף אבן מיגש
ריצ"ג = ר' יצחק בן גיאת
רמא"ש = ר' מאיר איש שלום
רמ"ה = ר' מאיר הלוי
רמ"ע = ר' מנחם עזריה (מפאנו).
רמ"ש = ר' מתתיהו שטראשון
רנ"ג = רב נסים גאון
רס"ג = רב סעדיה גאון
רע"א, רע"ב… = ראש עמוד א', ב'…
רעק"א = ר' עקיבא איגר
רפ"ז = ראש פרשה ז'
רצה"ח = ר' צבי הירש חיות
רש"ג = רב שרירא גאון
רש"ס = ר' שלמה סירילין
רש"ש = ר' שמואל שטראשון
ש"א, ש"ב… = שנה א', שנה ב'…
שבנמ"י = שב"נמוקי יוסף"
שה"ג = שאר הגירסאות, "שלטי הגבורים"
שכ"ה = שכן הוא
שמ"ק = "שיטה מקובצת"
וש"נ = ושם נסמן
שע"צ = "שערי צדק"
שעת = "שערי תשובה"
ת"ג = "תשובות גאונים קדמונים"
תה"ג = תשובות הגאונים
תוה"א = "תורת האדם"
תוה"ב = "תורת הבית"
תו"א=("יחוסי) תנאים ואמוראים"
תו"י = תוספות ישנים
תוא"י = "(שערי) תורת ארץ ישראל"
תוס(פתא), תוס(פות)
ת"ח = "תורת חיים"
ותי(רץ)
ת"י = "תרגום יונתן", "תוספות ישנים"
תר"י = תלמידי רבנו יונה
תש"ר = "תורתן של ראשונים"
תתו"א = "תולדות תנאים ואמוראים"