1
ואל תתודע לרשות. תתודע אינו צווי כמו אהוב ושנא, אלא זכר בעלמא, שכשישנא את הרבנות לא יבא להתודע לרשות, כי לעולם הפרנס הממונה על הצבור הוא הוא ההולך לפני המלך והשרים לפקח על עסקי צבור. ה"ט דשנאו אחר ושנא את הרבנות, דלפי דברי הר"ב היה לו להקדימו לו. ועוד ה"ל לשנותו בלשון צווי גמור, דומיא דאהוב ושנא: