תשע. בש"ס גרסינן זו דברי ר"מ, וברש"י ותוספות והר"ן כתוב זו דברי ר"י, וכן כתב התי"ט. ואנכי לא ידעתי לפי גירסא זו מאי ר' יהודה אומר דקתני סיפא, דאי לא גרסינן נערה בוגרת ואביה קיים (כי בפי' רש"י לא קא חשיב לה, אע"ג דגם בבא אחרת השמיט דאפשר שהיא טעות סופר, כי במשניות שלפני זאת הבבא אחרונה דקודם ר' יהודה לבד היא מסומנת בס"א) והוו תשע עם המשיא בתו הקטנה וכו' דאמר ר' יהודה, נוכל לפרש תשע וכו' זו דברי ר' יהודה דאמר תשע (וכן פי' רש"י) שר' יהודה אומר אף המשיא וכו', ועם זאת מגיעים למספר תשע. אבל אי גרסינן ליה, אמת הוא דנוכל לומר דהמשיא בתו וכו' נכלל בנערה שלא בגרה והיא יתומה, אבל מ"מ קשה מאי ר' יהודה אומר, אחר זה ראיתי להרמב"ם בפירושו דגריס זו דברי ר"מ, ושקיל וטרי במאי פליגי ר"מ ור"י, והנאני, ומ"מ תמהני מהתי"ט שלא העיר בזה כלל:
נדרים מתחיל בכף ומסיי' במם, היינו מך, שהפרוץ בנדרים סופו למעול בשבועות, והמועל בשבועות נעשה מך, כדכתיב (זכריה ה, ד) ובא[ה] אל בית הגנב (ההוא) ואל [בית] הנשבע בשמי לשקר [וגו'] וכלתו את עציו וגו':
סליק מסכת נדרים. האסורים ומותרים:
אם תמאס יגיע עול המלך והשרים.
השמר ולא תמעול בשבועות ובנדרים: