1
רע"א. פסק הר"ב הלכה כמותו, ואע"ג דקי"לן (עי' כתובות פד: ר"ן דף ז. ד"ה ולענין הלכה) דהלכה כר"ע מחבירו ולא מחביריו, והכא לא"נ שכתב הר"ן (דף עד:) והביאו התי"ט, הוו ר"א ור"י שווים ביבם אחד דמפר בשותפות דלא כר"ע, מ"מ כיון דאין טעמם שוה, דטעמא דר"א הוא משום דמאמר קונה ביבמה קנין גמור, וטעמא דר"י משום דזיקא בארוסה, לא חשיבי כחד: