1
עד דתנסבן לגוברין. כתב הר"ב, ואם בגרו אע"פי שלא נתארסו אין להם מזונות. והא דסתם התנא דבורו כנראה דלעולם יש להם מזונות עד דתנסבן, רמז לנו דלא ישהה אדם בתו בוגרת אלא יארסנה מיד שמא תזנה, כמשאז"ל (פסחים קיג.) בגרה בתך שחרר עבדך ותנה לו, דנמצא לפי זה שתהיה לבתו מזונות עד שתתארס, שהרי כשבגרה שאז אין לה מזונות הרי אביו מארס אותה כמו שאמרנו, ואע"ג דאחר מיתת האב איירינן כמ"ש התי"ט בשם הרמב"ם, מ"מ יש לעצה טובה זו מקום לגבי אחין שישתדלו להשיאה וכל שכן הוא כיון שאין מורת האב עליה שיש לחוש שמא תזנה: