אפילו זו עשר מילין וזו עשר מילין. מדלא קתני סתם שמהלך שניהם שוה והזכיר סכום המילין, נראה דקמ"לן דבמהלך עשר מילין אפשר שתמות מחמת שינוי האויר וחייב, פחות מזה אין המיתה באה לה מחמת האויר ונסתפחה שדהו של משכיר ופטור. ומפני ששיעור מהלך זה שאפשר לו לגרום המיתה הוא שוה בהר ובבקעה, קתני בשניהם עשר מילין, אע"ג דאפילו בהיות הדרך שהלך בה קצרה מהדרך שהתנה להלוך חייב כמ"ש התי"ט בשם התוספות (עח. ד"ה אפילו), דאי לא תימא הכי הוה ליה לשנות כשהלך בדרך קצרה בפירוש לרבותא:
מתה או נשברה חייב להעמיד לו חמור. ירושלמי (ה"ג כו:) אמר ר' יוחנן כשאמר לו חמור סתם, אבל אם אמר לו חמור זה יכיל מימר ליה לדין בעית אייתי ליה קומין, ע"כ. הרי מפורש כפי' הרא"ש (כאן סי' י') שכתב התי"ט בד"ה חייב כתב הרב למכור וכו', דלא כנראה מפי' רש"י (עח. ד"ה חייב) והר"ב. אבל בבבלי משמע דמתניתין בחמור זה איירי כפי מה שפי' רש"י (עט. ד"ה יקח וד"ה ואם יש) בפלוגתא דרב ושמואל אי מבעי למכלי קרנא או לא, ולכן יפה פי' רש"י והר"ב לפסק הלכה כשמואל דהלכתא כותיה בדיני לגבי רב, דאפילו כי מכליא קרנא במה שיוציא דמי הנבלה לשכור לו חמור אחר מבעי ליה להעמיד לו חמור אחר, ואם אינו רוצה לכלות קרנו והוא בביתו שבקל ימצא חמור אחר כמ"ש רש"י בש"ס (עי"ש ד"ה לא מכלינן), יוסיף על דמי הנבלה מה שצריך, דמסתמא אין בדמי נבלה שיעור לקנות בהם חמור אחר אם לא יוסיף עליהם, ויעמיד לו חמור אחר. ואם אינו רוצה להוסיף יכלה הקרן וישכור מדמי הנבלה חמור אחר, דעל הרוב אית בדמי נבלה כדי לשכור כמ"ש התוס' (שם ד"ה ואם יש), ואי לית בדמי נבלה אפילו כדי לשכור, אז אין לו עליו אלא תרעומת שנתן לו חמור כחוש כדאיתא בש"ס (עט. וברש"י ד"ה אלא תרעומת) אבל אינו חייב להוסיף משלו על דמי הנבלה כדי לשכור לו חמור אחר שהרי חמור זה שעבד לו ולא אחר, ואם הוא בביתו עדיין יחזו' לו שכרו, ואם הלך חצי הדרך יחזיר לו שכרו של חצי הדרך שלא הלך בה כדאיתא בש"ס (שם) וזו היא כוונת רש"י והר"ב ודאי. ונפקא מינה מלישנא דא דרש"י והר"ב תרתי, חדא דאי בעי להוסיף ולקנות חמור אחר אין השוכר יכול לעכב עליו באמור שימהר יחישה מעשהו במה שישכור חמור אחר מדמי הנבלה ולא יאבד זמנו לבקש חמור אחר לקנות, דמצי מימר ליה איני רוצה לכלות הקרן כל היכא דאפשר. וכי אית בדמיה כדי לשכור ותו לא ונתיקר שכירות החמורים יותר ממה שהיה אינו יכול לדחותו במה שיחזיר לו שכרו המועט, אלא מבעי ליה להשכיר לו חמור עד כנגד כל דמי הנבלה, אע"ג דהוא לא קבל בשכרו כל כך מעות, דהא חמור זה שעבד לו: