1
באלף זוז. הם עשרה מנה, ובחצר נקט עשרה סלעים, כי מן הסתם אין סכום מעות של שכירות חצר מגיעים לשכירות מעות של מכירת שדה, ומ"מ לא רצה התנא לצאת ממנין עשרה ושנים עשר הרמוזים ברישא, ועל שלא אמר עשרה מנה, כמו שאמר שנים עשר מנה או איפכא, כתבתי טעמו בפ"ג משנה ה':
2
ואם לגורן. אורחא דמלתא נקט, שבזמן שאוסף את תבואתו מוצא מעות על ידה: