גמרא נעשים שרוקים. נ"ב מלשון [לעיל י"ד א'] לא כחל ולא שרק והוא גוון אדום חלוש:
שם למכרא נהרא רבא בטבריא. נ"ב שהיו מימיה רעים לפי שיושבת על הים ולא היו להם מים מתוקים לשתיה:
שם א"ל אנן נמי נביאי כוותייהו. נ"ב אף על גב דבקושטא לא נביאי הוו. מילתא בעלמא אמרי ליה ושקורי משקרי בהא נמי:
שם שהיו בניו נושאין נשים שאינן הגונות כו'. נ"ב בני בן בן בנו דור חמישי היו ככתוב בס"ס נחמיה ומבני יוידע בן אלישיב וגו' והוא היה בן יויקים בן יהושע ב"י הכ"ג. אמנם הוא האריך ימים מאד כמ"ש בסד"ה לסופרים קדמונים. ונראה שהוא ראה כל אותה שלשלת שיצאה ממנו הנזכרת בספר נחמיה וכמו שנמצא כולם גם בימי נחמיה. ובימי יהושע כ"ג נתחתן יוידע לסנבלט לפיכך נענש. אמנם כתוב בס"ס עזרא מבני ישוע ב"י הושיבו נשים נכריות ואין הכרע אם אותם היו בניו ממש או הם הם בני יוידע ובני בנים (וה"ה בני בניהם) קרוים בנים ועמ"ש שם בספר עזרא: