1
גמ׳ היה מהלך במדנר וכו׳ בשלמא שורף. נ"ב וא"ת דילמא משום שאין לו מר לחפור בו וי"ל דהאי בשלמא זהו הכל מן ההוכחה ורנב״י הוא דמסיק לה. כלומר הלא צריך להבין הברייתא דנקטה הני תרי דוקא ולא מגדלי צמחים בשלמא כו׳ אלא ד"ז מנלן וצ׳׳ל משום דאקרי עפר. ש"מ אי הוה מקרי זהב אין מכסין בו:
2
שם שוחק דינר זהב. נ"ב פשוט שאינו מפסידו בכך. כי לא נאסר בהנאה אלא אחר שקיים בו המצוה מלקט הזהב ונוטלו:
3
רש״י ד"ה כלל הצריך וכו׳ אבל הכא דמשתמע כצ׳׳ל:
4
תוס׳ ד"ה ונקרת וכו׳ ואין זה שחיקת אבנים נ"ב שהיא דקה וזו גסה ממנה: