1
ואם שכח ולא אכל אפיקומן עד שנטל ידיו לברך או שאמר הב לן ונבריך אפי' ברך כבר ונזכר קודם שברך בפה"ג כתב ראבי"ה שיטול ידיו ויברך המוציא ויאכלנו. ואם לא נזכר עד אחר שברך בפה"ג לא יאכל פעם אחרת מפני שצריך לברך בפה"ג על הכוס אחר שיברך בה"מ שנית ונמצא מרבה בכוסות וכה"ג כדי הם המצות שלנו לסמוך עליהן כי כולן שמורות משעת לישה ובעל העטור כתב שא"צ לחזור כלל ויוצא בכזית שאכל בראשונ' אע"פ שאכל דבר אחריו והרא"ש הסכים לסברא ראשונה. והר"ר פרץ כתב אע"ג דאמר הב לן ונבריך יכול לאכו' בלא ברכה אע"ג דבעלמא חשוב סלוק שאני הכא דאפיקומן מצוה דרמי רחמנא איכא למימר אתכא דרחמנא קא סמיך ולא נהירא להרא"ש: