מלבד עולת התמיד. פירוש, כי אין "ועולת התמיד" דבר בפני עצמו, לצוות על עולת התמיד, וזה אינו, שכבר ציוה על עולת התמיד (לעיל כח, ג-ח), אלא פירושו 'מלבד עולת התמיד' שכבר נצטווה. אף על גב שלא כתב אצלו 'מלבד', רק "ועולת התמיד". ומה שהאריך לומר 'תעשו עולות הללו', מפני שלא יתכן לומר "מלבד" על חטאת, כי בודאי החטאת הוא לבד העולה, ולפיכך פירש הא דכתב 'מלבד עולת התמיד', רצה לומר 'תעשו עולות הללו'. והא דכתיב "מלבד חטאת הכפורים", פירוש תעשו את החטאת הזה האמור, ושעיר חטאת (ויקרא טז, ט):
מוסב על המוספין. שאין לומר דקאי על חטאת הכפורים ועל עולת התמיד, שאין שום חטאת צריכה נסכים (מנחות צ ע"ב) . ועל עולת התמיד אין לומר דקאי, ד"עולת התמיד" הוא לשון יחיד, "ונסכיהם" הוא לשון רבים. אף על גב כי שני תמידים היו, של שחר ושל ערב (לעיל כח, ג-ח), ושייך "ונסכיהם", מכל מקום שניהם נקראו בלשון יחיד, והוי למכתב 'ונסכה', כדכתיב (לעיל כח, טו) "על עולת התמיד יעשה ונסכו", ולא כתיב 'ונסכיהם'. אף על גב דבחג כתיב (פסוק יט) "ונסכיהם", ופירושו על שני התמידים (רש"י כאן), היינו מפני הדרשה 'נאמר בשני וכו" (רש"י פסוק יח), אבל כפשוטו אין לכתוב בלשון רבים, ולפיכך הוא לשון ציווי, ופירוש "ונסכיהם" גם כן תקריבו, כמו שצויתי על המוספין:
ואינו לשון ציווי. מפני שפירשו "מלבד עולת התמיד ומנחתה ונסכיהם" (פסוק יט) שאתם מקריבים – צריכים אתם קרבנות אלו, ואם כן אין "ונסכיהם" הוא צווי, דקאי על "מלבד":