Guide for the Perplexed, Part 3 14

עוצם ממדי היקום ביחס לאדם
גודלו העצום של היקום
¹ דבר נוסף שראוי שיתבונן בו האדם כדי שידע את ערך עצמו ולא יטעה, הוא מה שהתברר באשר למידות הגלגלים והכוכבים ומידות המרחקים שבינינו ובינם.
^{החישוב)} כי מכיוון שהתבררו מידות כל המרחקים ביחסם לרדיוס הארץ, וידוע היקף כדור הארץ, ואם כן ידוע לנו הרדיוס שלו – הרי נודעו כל המרחקים.
^{התוצאה)} וכך הוכח שהמרחק בין מרכז הארץ לבין החלק העליון של גלגל שבתאי הוא מהלך שמונת אלפים ושבע מאות שנה בקירוב, כשכל שנה היא שלוש מאות ושישים וחמישה ימים, בהליכה של ארבעים מיל בכל יום, מן המיל ההלכתי שלנו, שבו מיל הוא אלפיים אמה רגילות.
² התבונן אם כן במרחק העצום והמדהים הזה, והוא כמו שנאמר: "הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּבַהּ שָׁמָיִם, וּרְאֵה רֹאשׁ כּוֹכָבִים כִּי רָמּוּ" (איוב כב,יב). כלומר: הלא מגובה השמים תלמד על רוחק השגת האלוה. כי אם אנחנו במרחק כה עצום מאותו גוף (=השמים), ומבחינת המקום הוא כה מובדל מאיתנו עד שעצמו ורוב פעולותיו נסתרים מאיתנו – קל וחומר לגבי השגת עושהו, שאינו גוף.

^{טווח הדיוק)} המרחק העצום הזה שהוכח אינו אלא לכל הפחות: לא ייתכן שיש בין מרכז הארץ לבין קועַר גלגל כוכבי השבת פחות ממידה זו. אך ייתכן שהוא יותר מכך פי כמה וכמה,
^{עובי הגלגלים)} כי עובי גרמי הגלגלים אינו מוכח אלא במידה הקטנה האפשרית, כמו שמתברר מ"איגרות המרחקים".
^{עובי הגרמים שבין הגלגלים)} וכן עובי הגרמים שבין כל גלגל וגלגל – כמו שציין תַ'אבִּת (אבן קֻרַה), ההיגיון מחייב שאי אפשר להשיג אותם בדיוק, כי אין בהם כוכבים שניתן להסיק מהם (את עובי הגרמים). עובי הגלגל השמיני) אשר לעובי גלגל כוכבי השבת – הוא לכל הפחות מהלך ארבע שנים, וזאת יודעים ממידות כמה מכוכביו, שגֶרם כל כוכב מהם הוא פי תשעים ויותר ממידת כדור הארץ; וייתכן שגַרמוֹ עבה עוד יותר. גודל הגלגל התשיעי) ואילו מידת הגלגל התשיעי הסובב את הכול בתנועה היומית אינה ידועה כלל: מאחר שאין בו כוכבים, אין לנו דרך לדעת את גודלו.

המסקנה: אין היגיון במחשבה שהיקום נברא לצורך האדם
³ התבונן במצויים הגשמיים האלה, מה עצומות מידותיהם ומה רב מספרם; ואם הארץ כולה אינה נחשבת ביחס לגלגל הכוכבים – מהו יחס מין האדם לכל אותם ברואים? כיצד אם כן ידמיין מי מאיתנו שהם בשבילו ובגללו, ושהם כֵּלים בשבילו? זהו המצב בהשוואה בין הגופים, על אחת כמה וכמה אם תעיין במציאות השכלים.

ההבדל הכמותי מאפשר את טענת החידוש
⁴ קושיה למסקנה מההבדל הכמותי) יכול אדם להקשות על דעת הפילוסופים בנושא זה, ולומר: אילו טענּו שתכלית הגלגלים האלה היא הנהגת אדם אחד או כמה בני אדם, לדוגמה – אכן היה זה בלתי אפשרי לפי העיון הפילוסופי. אך אם נטען שתכליתם היא הנהגת המין האנושי – אין אבסורד בהיות תכליתם של הגרמים העצומים הפרטיים האלה קיום פרטי מינים שלשיטתם אין סוף למספרם לעד. הדגמה) משל למה הדבר דומה? לאומן שעשה כלי ברזל שמשקלם קנטר (=כ-45 קילוגרם), כדי לייצר מחט קטנה שמשקלה גרגיר. אילו היה זה בשביל מחט אחת היתה זו הנהגה קלוקלת, וגם זה לפי בחינה מסוימת, ולא היתה זו הנהגה קלוקלת לחלוטין. אך כאשר הוא מייצר באותם כלים כבדים מחט אחר מחט, קנטרים רבים של מחטים – הרי ייצורם של אותם כלים הוא חכמה והנהגה מתוקנת מכל בחינה. וכך תהיה תכלית הגלגלים התמשכות ההתהוות והכיליון, ותכלית ההתהוות והכיליון – קיום המין האנושי כפי שנאמר (ג,יג10-9). תמצא גם פסוקים ומסורות התומכים בדמיון זה. ההבדל הכמותי תקף) הפילוסוף יכול לדחות את הקושיה הזאת ולומר: אילו היה השוני בין גרמי הגלגלים ופרטי המינים המתהווים וכלים נוגע רק לגודלם ולקוטנם – אפשר היה לומר כך. אך כיוון שההבדל ביניהם הוא בנכבדות העצם, אבסורדי ביותר שיהיה הנכבד יותר כלי לקיום הנחות והשפל יותר. מסקנה חשובה מההבדל הכמותי) כללו של דבר, ניתן להסתייע בקושיה זו להאמנתנו שהעולם מחודש. עיקר מטרתי בפרק זה הוא עניין זה.

התייחסות נכונה לדברי חז"ל בענייני מדע
⁵ ועוד, שאיני חדל לשמוע מכל מי שלמד קצת אסטרונומיה, שמה שאמרו החכמים ז"ל על המרחקים רחוק מלהיות סביר.
^חז"ל) כי הם אמרו במפורש (בבלי פסחים צד,ב; ירושלמי ברכות א,א) שעובי כל גלגל הוא מהלך חמש מאות שנה, ושבין כל גלגל וגלגל מהלך חמש מאות שנה, ושהם שבעה גלגלים, ואם כן מרחקו של הגלגל השביעי – כוונתי לקומרו – ממרכז הארץ, מהלך שבעת אלפים שנה.
^תמיהה) כל מי ששומע זאת מדמיין שאלו דברים שיש בהם מידה רבה של גוזמה, ושהמרחק אינו מגיע למידה זו.
^הסבר) אך ממה שהוכח ב"(איגרות) המרחקים" יתברר לך שהמרחק בין מרכז הארץ לתחתית (גלגל) שבתאי, שהוא הגלגל השביעי, הוא מהלך שבעת אלפים ועשרים וארבע שנה בקירוב. ואילו המרחק שציַינוּ (פסקה 2), שהוא מהלך שמונת אלפים ושבע מאות שנה, הוא אל קוער הגלגל השמיני. ומה שאתה מוצא שהם אומרים: "בין גלגל וגלגל מרחק כזה וכזה" – משמעותו עובי הגֶרם שבין הגלגלים, לא שיש שם רִיק.

^{6 העיקרון: האמת ופרשנות חסד)} אל תבקש ממני להתאים כל מה שהם אמרו בנושאי אסטרונומיה לדברים כפי שהם, כי המתמטיקה (ובכללה האסטרונומיה) היתה לקויה באותם זמנים, והם לא דנו בכך כקבלה מן הנביאים, אלא באשר הם היו חכמי אותם דורות באותם תחומים, או שמעו זאת מחכמי אותם דורות. אך לא מפני זה אומר על מימרות שלהם שאנו מוצאים שהן תואמות לאמת – שאין הן נכונות, או שהיה זה במקרה. אלא כל אימת שאפשר לפרש את דברי האדם כך שיהיו תואמים למצוי שמציאותו הוכחה – הוא העָדיף והנכון יותר לאיש המעלה ההוגן מטבעו.