Guide for the Perplexed, Part 2 48

ייחוס מעשי הטבע והאדם לה'
הקדמה: האל הוא ראשית שרשרת הסיבות
¹ ברור מאוד שלכל דבר מחודש יש בהכרח סיבה קרובה שחידשה אותו, ולסיבה הזאת יש סיבה, וכך הלאה עד שמגיעים בסופו של דבר לסיבה הראשונה לכל דבר, כלומר חפץ ה' ובחירתו. לכן לעתים מושמטות בדברי הנביאים כל הסיבות הממצעות האלה ואותה פעולה מסוימת המתחדשת מיוחסת לה', ואומרים שהוא יתעלה עשה אותה. כל זה ידוע, וכבר דיברנו עליו אנחנו (א,סו1; סט5) ודורשי אמת אחרים, והיא דעת כל אנשי תורתנו.

העיקרון: ייחוס פעולות לה'
² אחר ההקדמה הזאת שמע מה שאבאר בפרק הזה, והתבונן בו היטב, יותר מהתבוננותך בשאר פרקי החיבור הזה. הדבר שאבאר לך הוא זה:

דע שכל הסיבות הקרובות שמהן הדברים קורים , בלי הבדל בין אם הן עצמיות וטבעיות או בחיריות או מקריות ואקראיות – וב"בחיריות" אני מתכוון שסיבתו של המאורע הזה היא בחירה של אדם, ואפילו היתה הסיבה רצון של אחד משאר בעלי החיים – כל זה מיוחס בספרי הנביאים לה', והם מתבטאים לגבי הפעולה הזאת שהאל עשה אותה או ציווה עליה או אמר אותה. בכל הדברים האלה נאמרו לשון אמירה ולשון דבור ולשון צווי ולשון קריאה ולשון שליחה.
³ זהו העניין שרציתי להסב אליו את תשומת הלב בפרק זה. כי כיוון שהאלוה, כמו שקבענו,
^{דוגמאות
ג)} הוא אשר עורר את הרצון ההוא של החי שאינו הוגה,
^ב) והוא שחִייב את הבחירה ההיא לחי ההוגה,
^א) והוא שהנהיג את ענייני הטבע כמנהגם,
^ד) והאקראיות היא ממותר העניין הטבעי, כמו שהתבאר (אריסטו, פיזיקה ב, פרקים 6-5), כשרובה משותפת בין הטבע והבחירה והרצון – מכל זה מתחייב שייאמר על מה שנובע מן הסיבות הללו שה' ציווה שייעשה כן, או שאמר: יהי כן.

לכל אלה אביא לך דוגמאות, ומהן תקיש על כל מה שלא אומר.
דוגמאות א: מטבע המציאות
⁴ על ענייני הטבע הנוהגים תמידית,
^א) כמו התמוססות השלג כשהאוויר מתחמם, וגעישת מי הים כשהרוח סוערת, נאמר: "יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם" (תהילים קמז,יח), "וַיֹּאמֶר וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו" (שם קז,כה).
^ב) ועל ירידת הגשם נאמר: "וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה מֵהַמְטִיר [עָלָיו מָטָר]" (ישעיהו ה,ו).

דוגמאות ב: בחירת בני אדם
⁵ וכן נאמר על מה שסיבתו היא בחירוֹת אנושיות, כמו מלחמה של עם המשתלט על עם, או אדם שקם להזיק לאדם אחר, אפילו רק גידף אותו.
^א) על השתלטות נבוכדנצר הרשע וצבאותיו נאמר: "אֲנִי צִוֵּיתִי לִמְקֻדָּשָׁי גַּם קָרָאתִי גִבּוֹרַי לְאַפִּי" (שם יג,ג), ונאמר: "בְּגוֹי חָנֵף אֲשַׁלְּחֶנּוּ" (שם י,ו).
^ב) ובמעשה שמעי בן גרא נאמר: "כִּי ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל אֶת דָּוִד" (שמואל-ב טז,י).
^ג) ועל היחלצות יוסף הצדיק מן הכלא נאמר: "שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַתִּירֵהוּ" (תהילים קה,כ).
^ד) ועל ניצחונם של פרס ומדי על הכשדים נאמר: "וְשִׁלַּחְתִּי לְבָבֶל זָרִים וְזֵרוּהָ" (ירמיהו נא,ב).
^ה) ובמעשה אליהו ז"ל, כאשר ה' סיבב לו אישה לכלכלו נאמר לו: "הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ" (מלכים-א יז,יט).
^ו) ויוסף הצדיק אמר: "לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים" (בראשית מה,ח).

דוגמאות ג: רצון בעלי חיים
⁶ על מה שסיבתו רצון בעל חיים ותנועתו לצרכיו החייתיים
^א) נאמר: "וַיֹּאמֶר ה' לַדָּג [וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה]" (יונה ב,יא), כי ה' הוא שעורר בו את הרצון הזה, לא שהוא הפכו לנביא והשרה עליו התגלות.
^ב) וכן נאמר על הארבה שבא בימי יואל בן פתואל: "כִּי עָצוּם עֹשֵׂה דְבָרוֹ" (יואל ב,יא).
^ג) וכן נאמר גם על השתלטות חיות הפרא על ארץ אדום כשנחרבה בימי סנחריב: "[וִירֵשׁוּהָ קָאַת וְקִפּוֹד, וְיַנְשׁוֹף וְעֹרֵב יִשְׁכְּנוּ בָהּ...] וְהוּא הִפִּיל לָהֶן גּוֹרָל וְיָדוֹ חִלְּקַתָּה לָהֶם בַּקָּו" (ישעיהו לד,יא-יז). ואף על פי שלא הוזכר כאן לשון אמירה ולא צווי ולא שליחה, הרי משמעות הדבר ברורה ודומה. מכאן תקיש לכל מה שמנוסח באופן דומה.

דוגמאות ד: מאורעות אקראיים
⁷ וכן נאמר גם בדברים האקראיים לגמרי.
^א) נאמר במעשה רבקה: "[הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ] וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'" (בראשית כד,נא).
^ב) ובמעשה דוד ויהונתן נאמר: "[וְאִם כֹּה אֹמַר לָעֶלֶם הִנֵּה הַחִצִּים מִמְּךָ וָהָלְאָה] לֵךְ כִּי שִׁלַּחֲךָ ה'" (שמואל-א כ,כב).
^ג) ובמעשה יוסף: "וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם [לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה]" (בראשית מה,ז).
סיכום הפרק
⁸ התבאר לך אם כן כיצד מתבטאים על הכנת הסיבות – בין אם היו הסיבות
^א) בעצם או
^ד) במקרה או
^ב) בבחירה או
^ג) ברצון – בחמשת הביטויים הללו: צְוָיָה, אמירה, דבור, שליחה, קריאה. דע זאת ושקול זאת בכל מקום לפי הקשרו וכך יסתלקו לך זרויות רבות, ותתבאר לך מהותו האמיתית של הדבר באותו מקום שנראה לכאורה שהוא רחוק מן האמת.

חתימת חלק ב
⁹ עד כאן מה שהגעתי אליו בדיון על עניין הנבואה ומשליה וביטוייה. וזה כל מה שאציין לך בנושא זה בחיבור זה. נחל־נא לעסוק בעניינים אחרים, בעזרת שדי.

נשלם חלק זה השני, ואחריו תבוא בחלק השלישי הקדמה.