המלאך כאמצעי לנבואת שאר הנביאים
המלאך שה' שולח הוא הנביא
1 הפסוק שנאמר בתורה, "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ [לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי] (שמות כג,כ), משמעו הוא מה שהתבאר במשנה תורה (=חומש דברים), שה' אמר למשה במעמד הר סיני: "נָבִיא אָקִים לָהֶם [מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ]" (דברים יח,יח).
דיוק: המלאך שה' שולח מנבא את הנביא
2 הראיה לכך היא דבריו לגבי המלאך הזה: "הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ [אַל תַּמֵּר בּוֹ, כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ]" (שמות כג,כא). ואין ספק שהציווי הזה הוא דווקא להמון העם. והרי להמון העם המלאך אינו מתגלה ואין הוא מצווה עליהם ולא מזהיר אותם כך (שיהיה צורך) שיצטוו שלא להמרות את פיו. אלא משמעות אמירה זו היא שהוא יתעלה הודיע להם שיהיה בהם נביא, שיבוא אליו מלאך שידבר אליו ויצווה עליו ויזהיר אותו, והזהיר אותנו ה' מלהמרות את פי המלאך הזה שהנביא יביא לנו את דברו, כמו שביאר במשנה תורה ואמר: "[נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ] אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן" (דברים יח,טו), ואמר: "וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶל דְּבָרַי אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמִי [אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ]" (שם,יט). וזה ביאור דבריו כאן: "כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ" (שמות כג,כא).
המסר: מעתה דבר ה' אל העם יהיה דרך מלאך שיישלח אל הנביא
3 כל זה נועד רק להודיע להם כך: המחזה הגדול הזה שראיתם, כלומר מעמד הר סיני, אין הוא דבר תמידי אצלכם, ולא יהיה כדוגמתו בעתיד, ולא יהיה תמיד לא אש ולא ענן כמו שהוא כעת על המשכן תמיד. אך מי שיכבוש לכם את הארץ ויכשיר לפניכם את הקרקע ויודיע אתכם מה עליכם לעשות הוא מלאך שאשלח לנביאיכם, שהוא יודיע לכם מה ראוי לקיים וממה יש להימנע.
גם בזה נתן את היסוד שאיני פוסק תמיד מלבארו, שלכל נביא מלבד משה רבינו באה ההתגלות על ידי מלאך. דע זאת.