העדיפות הפילוסופית לדעת החידוש
הנחה א: מפשוט מתחייב פשוט
1 משפט מוסכם על אריסטו ועל כל העוסקים בפילוסופיה, הוא:
א) שמדבר פשוט אין מתחייב אלא דבר פשוט אחד;
ב) ואם הדבר מורכב – מתחייבים ממנו דברים כמספר הדברים הפשוטים שהוא מורכב מהם. כך למשל: האש, שיש בה הרכבה של שתי איכויות – החם והיבש – מתחייב ממנה שהיא תחמם בחומהּ, ותייבש ביובשהּ.
ג) וכן הדבר המורכב מחומר ומצורה, מתחייבים ממנו דברים מצד חומרו, ודברים מצד צורתו, אם היה בעל מורכבות רבה.
מסקנה) לפי המשפט הזה אמר אריסטו שלא התחייב מן האל כחיוב ראשון אלא שֵׂכֶל אחד פשוט ותו לא.
הנחה ב: הכרח ביחס הדדי בין הסיבה לתוצאה
2 משפט שני: לא כל דבר אקראי מתחייב מכל דבר אקראי, אלא תמיד קיים בהכרח יחס הדדי מסוים בין העילה (=סיבה) לבין העלול (=תוצאה) שלה. אפילו אצל המקרים:
א) לא כל מקרה אקראי מתחייב מכל מקרה אקראי, כגון שתתחייב מאיכות כמות או מכמות איכות;
ב) וכן לא תתחייב מהחומר צורה כלשהי;
ג) ולא מהצורה חומר כלשהו.
הנחה ג: כוונה מאפשרת פעולות רבות מפועל אחד
3 משפט שלישי: כל פועל הפועל בכוונה וברצון ולא בטבע, יש שהוא פועל פעולות שונות רבות.
הנחה ד: דרגות במורכבות העצמים
4 משפט רביעי: המכלול המורכב מעצמים שונים זה ליד זה, ראוי יותר להיקרא "מורכב" מן המכלול המורכב מעצמים שונים באופן של התמזגות. למשל: העצם, לדוגמה, או הבשר, או העורקים והעצבים – פשוטים יותר ממכלול היד או הרגל המורכבת מעצבים ובשר ועורקים ועצמות. וזה ברור מכדי שיהיה צורך להוסיף בו דברים.
קושיה א: מהיכן הגיעה המורכבות?
5 אחרי ההקדמות האלה אומר, שמה שציין אריסטו, שהשכל הראשון הוא סיבה לשני והשני סיבה לשלישי, וכן הלאה, אפילו היו דרגותיהם אלפים – השכל האחרון מהם הוא פשוט בלי ספק. מהיכן אם כן נמצאה המורכבות הקיימת במצויים האלה על דרך החיוב כמו שטוען אריסטו?
שיטת אריסטו אינה מסבירה את המורכבות הנמצאת בעולם
6 צעד א) אנחנו נודה לו לגבי כל מה שציין באשר לשכלים, שככל שהם רחוקים יותר מתחדשת בהם מורכבות של עניינים מאחר שמושכליהם רבים. אך גם אם נסכים לו בהשערה ובניחוש הזה, כיצד נעשו השכלים סיבה לכך שהגלגלים מתחייבים מהם? ואיזה יחס יש בין החומר לבין הנבדל שאין לו חומר כלל?
7 צעד ב) נניח שאנו מודים לו שסיבתו של כל גלגל הוא שׂכל באופן הנזכר, מאחר שבשכל הזה יש מורכבות בהיותו משכיל את עצמו ואת זולתו, וכאילו הוא מורכב משני דברים, שמאחד משניהם מתחייב השכל השני שמתחתיו, ומהעניין האחר מתחייב הגלגל – יישאל וייאמר לו: העניין האחד הפשוט (=השכל) שהתחייב ממנו הגלגל, כיצד התחייב ממנו הגלגל, והרי הגלגל מורכב משני חומרים ומשתי צורות: חומר הגלגל וצורתו, וחומר הכוכב הקבוע בגלגל וצורתו?
8 אם הדבר הוא על דרך החיוב,
א) אין לנו מנוס בהכרח מלומר שלמורכב הזה יש סיבה מורכבת, שמחלקהּ האחד מתחייב גרם הגלגל ומחלקהּ האחר גרם הכוכב. זאת אם חומר כל הכוכבים אחד הוא.
ב) אך ייתכן שהעצם של המאירים מביניהם הוא עצם מסוים, בעוד העצם של העמומים הוא עצם אחר. וידוע שכל גוף מורכב מחומרו ומצורתו.
התברר לך אם כן שהעניינים האלה אינם עקביים עם דרך החיוב שהוא טען.
ג) כמו כן גם השוני בתנועת הגלגלים אינו מתאים לסדר מיקומם אחד מתחת לשני כך שניתן יהיה לטעון על כך את דרך החיוב. וכבר ציינו זאת (ב,יט).
קושיה ב: מדוע הגלגלים אינם מקבלים את צורת זולתם?
9 ויש עוד דבר הסותר את כל מה שנקבע לגבי הדברים הטבעיים, אם בוחנים את מצב הגלגל: אם החומר של כל הגלגלים אחד, מדוע לא יתחייב שתועבר צורת גלגל זה לחומר (של הגלגל) האחר, כמו שקורה מתחת לגלגל הירח מצד מוכנותו של החומר? ומדוע מתקבעת הצורה הזאת בחומר הזה תמידית כאשר חומר הכול משותף? אלא אם כן יטען הטוען שחומרו של כל גלגל אינו חומרו של האחר, כך שגם צורת התנועה אינה מורה על החומר, וזה סותר את כל העקרונות.
קושיה ג: מדוע הכוכבים אינם מקבלים את מאפייני זולתם?
10 ועוד: אם חומרם של כל הכוכבים אחד הוא, במה נבדלים פרטיהם – האם בצורות, או במקרים? בכל אחד משני האופנים, היה מתחייב שיועברו הצורות האלה או המקרים האלה ויבואו זה אחר זה אל כל אחד מהם, כדי שמוכנותו (של החומר) לא תיבטל.
מסקנה מקושיות ב-ג: הגלגלים והכוכבים שונים מהותית זה מזה
11 בזאת יתברר לך שכשאנחנו אומרים "חומר הגלגלים" או "חומר הכוכבים", אין בכך שום קשר למשמעות החומר שאצלנו, ואין זה אלא מינוח רב־משמעי ("שיתוף בשם"); ושלכל מצוי מגופי הגלגלים האלה יש מציאות מיוחדת לו שאין הוא שותף בה עם זולתו. אם כן במה חל השיתוף בתנועת הגלגלים הסיבובית, או בקביעות הכוכבים?
הדעה שהעולם מחודש פותרת את כל הקשיים האלה
12 אך אם אנו מאמינים שכל זה בכוונת מכוון שפעל אותו וייחד אותו כמו שגזרה חכמתו שאינה ניתנת להשגה – אף לא אחת מכל השאלות האלה אינה מחייבת אותנו. אלא הדבר קשה רק על הטוען שכל זה על דרך החיוב ולא ברצון רוצה. וזוהי דעה שאינה תואמת את סדר המציאות, ולא ניתן לה טעם ולא טיעון משכנע, ויחד עם זאת נובעות ממנה זרויות גדולות מאוד. דהיינו שהאלוה, שכל בר־דעת מודה שהוא שלם בכל מיני השלמויות – נעשתה מציאותו כלפי כל הנמצאים כזו שאין הוא יכול ליצור דבר. אפילו רצה להאריך כנף זבוב או לקצר רגל תולעת – לא יכול. אבל אריסטו טוען שאין הוא רוצה בזה, ושבלתי אפשרי שהוא ירצה אחרת, ואין זה ממה שמוסיף לו שלמות, אלא אולי הוא חסרון מבחינה מסוימת.
רוב דברי אריסטו על העולם העל-ירחי הם בגדר השערה וניחוש בלבד
13 כללו של דבר אומר לך, ואף על פי שאני יודע שרבים מן הקנאים (לאריסטו) יְיחסו לי בדברים האלה מיעוט הבנת דבריהם או נטייה מכוונת מהם, הרי לא מפני זה אמנע מלומר מה שהשגתי והבנתי למרות קוצר ידי. וזהו הכלל: כל מה שאמר אריסטו לגבי כלל המציאות, מסמוך לגלגל הירח עד מרכז הארץ – הוא נכון בלי ספק, ולא יסטה ממנו אלא מי שלא הבין אותו או מי שהיו לו דעות קדומות שהוא רוצה להגן עליהן, או שהדעות האלה גורמות לו להכחיש את הגלוי לעין. אך כל מה שדיבר עליו אריסטו מגלגל הירח ומעלה – כולו כעין השערה וניחוש מלבד כמה דברים; כל שכן במה שאמר לגבי סדר השכלים, וחלק מן הדעות המטפיזיות האלה שהוא מאמין בהן, ושיש בהן זרויות גדולות וחסרונות גלויים וברורים בכל האומות והפצת (דעות) רעות, ואין לו הוכחה להן.
ההכרעה במקום שאין ודאות, ומכאן עדיפותה של דעת החידוש
14 אל תבקר את היותי מונה את הספקות המתחייבים מדעתו ותאמר: האם בספקות מפריכים דעה או מאששים את הפכהּ? אכן, הדבר אינו כן. אבל אנו נוהגים עם הפילוסוף הזה כמו שציווּנו ההולכים אחריו לנהוג עמו. כי אלכסנדר (מאפרודיסיאס) הבהיר שכל מה שאין עליו הוכחה – ראוי להניח את שני הצדדים בעניין זה, ולראות מה הם הספקות המתחייבים מכל אחת מן העמדות הנגדיות, ולהאמין בעמדה המעוררת פחות ספקות. וכך אמר אלכסנדר שיש לנקוט בכל הדעות המטפיזיות שאריסטו מחזיק בהן שאין עליהן הוכחות. כי כל מי שאחרי אריסטו אומר שדברי אריסטו הם בעלי הספקות המעטים ביותר מכל מה שניתן לומר.
וכך עשינו אנחנו, כאשר התאמת לנו שהשאלה הזאת – האם השמים מתהווים או קיימים מאז ומקדם – אין הוכחה על אף צד מן העמדות הנגדיות לגביה. הבהרנו את הספקות המתחייבים מכל אחת משתי הדעות, והראינו לך שדעת הקדמות היא בעלת ספקות רבים יותר, ומזיקה יותר במה שראוי להאמין ביחס לאלוה, בנוסף לכך שהחידוש הוא דעת אבינו אברהם ונביאנו משה עליהם השלום.
הכנה לפרק הבא
15 מאחר שהזכרנו את בחינת הדעות על ידי ספקות, מצאתי לנכון לבאר לך משהו בזה.