Guide for the Perplexed, Part 2 10

המציאות והמספר ארבע
השפעת מערכת הגלגלים על המציאות ועל פרטיה
¹ ידוע ומפורסם בכל ספרי הפילוסופים, שכשהם דנים בהנהגה הם אומרים שהנהגת העולם השפל הזה, כלומר עולם ההתהוות והכיליון, נעשית רק באמצעות הכוחות השופעים מן הגלגלים. הזכרנו זאת כמה פעמים (א,עב8; ב,ה3). וכן אתה מוצא את החכמים ז"ל אומרים: "אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין לו מזל ברקיע מכה אותו ואומר לו: גדל! שנאמר: 'הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם, אִם תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָרֶץ?' (איוב לח,לג)" (בראשית רבה י,ו). הם מכנים גם את הכוכב "מזל". תמצא זאת בבירור בתחילת בראשית רבה. אמרו שם (י,ד): "יש מזל שהוא גומר הלוכו לשלשים יום ויש מזל שהוא גומר הלוכו לשלשים שנה". הרי אמרו במפורש במימרה זו שאפילו לפרטי ההוויה יש כוחות של כוכבים המיוחדים להם. ואף על פי שכל כוחות הגלגל מתפשטים בכל הנמצאים, יש גם כוח של כוכב מסוים המיוחד למין מסוים, כמו המצב בכוחותיו של הגוף האחד, כיוון שכל המציאות היא פרט אחד, כמו שאמרנו (א,עב1).
² וכן ציינו הפילוסופים שיש לירח כוח נוסף ומיוחד ליסוד המים. הראיה לכך היא תוספת הימים והנהרות עם תוספת מופע הירח, וחסרונם בחסרונו, ושהגאות בים באה עם בוא הירח, והשפל עם נסיגתו, כלומר עלייתו וירידתו ברבעי הגלגל כפי שברור וגלוי למי שצפה בכך. אשר לכך שֶקרני השמש מניעות את יסוד האש – זה ברור מאוד, כמו שאתה רואה מן העובדה שהחום מתפשט במציאות עם השמש, והקור מתחזק כשהיא מתרחקת ממקום מסוים או כשהיא נסתרת ממנו. זה ברור מכדי שיהיה צורך להאריך לדון בו.

חידושו של הרמב"ם: הופעות של המספר ארבע במציאות
³ כיוון שידעתי זאת, עלה בדעתי שאף על פי שמכל אותם ארבעת הכדורים ה"מצוירים" (=שיש בהם כוכבים) שופעים כוחות בכל המתהווים, והם העילות להם – הרי לכל כדור יש יסוד מארבעת היסודות שאותו כדור הוא מקור כוחותיו של אותו יסוד דווקא, והוא המניע אותו את תנועת (=תהליך) ההתהוות, על ידי תנועתו (של הכדור).
^{ירח – מים)} כך כדור הירח יהא מניע המים;
^{שמש – אש)} וכדור השמש מניע האש;
^{כוכבי לכת – אוויר)} וכדור כוכבי הלכת הנותרים מניע האוויר – ובשל ריבוי תנועותיהם ושונותם זה מזה ונסיגותיהם ותנועותיהם הישרות ושהייתם, רבים חילופי הצורה (החיצונית) של האוויר והשוני בו והתכווצותו והתפשטותו במהירות;
^{כוכבי שבת – אדמה)} וכדור כוכבי השבת מניע את הארץ. ואולי בשל כך כבדה תנועתה לקבל את ההיפעלות וההתמזגות, בשל איטיות תנועתם של כוכבי השבת. כבר העירו (חז"ל) על כך שלכוכבי השבת יש יחס מיוחד לארץ בכך שאמרו (ראו פסקה 1) שמספר מיני הצמחים הוא כמספר פרטי הכוכבים מכלל הכוכבים.

⁴ וכך ייתכן שהוא הסדר: הכדורים – ארבעה; והיסודות המונָעים על ידם – ארבעה; והכוחות היוצאים מהם אל המציאות באופן כללי – ארבעה, כמו שביארנו (א,עב8;11).

ארבע סיבות לתנועת הגלגל
⁵ וכן סיבות כל תנועה של הגלגל – ארבע סיבות, והן:
^א) צורתו החיצונית של הגלגל, כלומר כדוריותו;
^ב) ונפשו;
^ג) ושִׂכלו שבו הוא תופס (מושגים), כמו שביארנו (ב,ד);
^ד) והשכל הנבדל, שהוא מושא תשוקתו. הבן זאת היטב.
⁶ ביאור הדבר:
^צורה) לולא היתה צורתו החיצונית באופן זה, לא יכול היה בשום אופן לנוע סיבובית ברציפות, כי רציפות מחזורית של תנועה לא תיתכן אלא בתנועה סיבובית בלבד. ואילו בתנועה ישרה, אפילו יחזור הנע לאורך אותו מרחק עצמו כמה פעמים – התנועה לא תהיה רציפה, כי בין כל שתי תנועות הופכיות יש מנוחה, כמו שהוכח במקומו (ב,הנחות13). התברר אם כן שרציפות התנועה בחזרות לאורך אותו מרחק בעצמו מכריחה שהנע ינוע סיבובית. נפש) ורק בעל נפש נע (מאליו), ואם כן מתחייבת מציאות הנפש. שכל) ויש הכרח במה שגורם לתנועה, והוא התפיסה והתשוקה למה שנתפס, כמו שציינו (שם). וזה לא יהיה בענייננו אלא בשכל, מאחר שאין הוא בורח ממה שאינו מתאים ולא מבקש את המתאים. השכל הנבדל) והכרח בקיומו של מצוי מסוים שהוא הנתפס, והתשוקה היא אליו, כמו שביארנו (שם). אלה אם כן ארבע סיבות לתנועת הגלגל.
ארבע הכוחות הכלליים של המציאות
⁷ וארבעה אופנים של הכוחות הכלליים היוצאים ממנו אלינו, והם:
^דומם) כוח התהוות המחצבים,
^צומח) וכוח הנפש הצמחית,
^חי) וכוח הנפש החייתית,
^הוגה) וכוח הנפש ההוגה, כמו שביארנו (א,עב8). ועוד, כשתתבונן בפעולותיהם של הכוחות האלה, תמצא שהן שני מינים:
^א) התהוות כל מה שמתהווה,
^ב) ושמירת המתהווה הזה, כלומר שמירה תמידית על מינו ושמירת פרטיו למשך זמן מסוים. זו היא משמעות ה"טבע", שאומרים שהוא חכם ומנהיג ודואג להבאתו של בעל החיים למציאות במלאכת אומן, דואג לשמירתו ולהתמדתו על ידי יצירת כוחות הנותנים צורה שהם סיבת מציאותו, וכוחות מזינים שהם סיבת הישארותו ושמירתו למשך הזמן האפשרי – הכוונה היא לדבר האלוהי ששתי הפעולות האלה מגיעות ממנו בתיווך הגלגל.

המספר ארבע ומשמעותו
⁸ מספר ארבע הזה הוא מופלא, ועניין להתבונן בו. במדרש ר' תנחומא אמרו: "כמה מעלות היו בסולם? ארבע", כשהכוונה למה שנאמר: "[וַיַּחֲלֹם] וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה [וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ]" (בראשית כח,יב). ובכל המדרשות מציינים שארבע מחנות שלמלאכים הם, וזה חוזר ונשנה. וראיתי בכמה מהנוסחאות: "כמה מעלות היו בסולם? שבע". אבל כל הנוסחאות וכל המדרשות מסכימים שמלאכי אלהים שראה עולים ויורדים היו רק ארבעה ותו לא, "שנים עולים ושנים יורדים" (בבלי חולין צא,ב), ושהארבעה היו יחד במדרגה אחת ממדרגות הסולם כך שארבעתם נהיו בשורה אחת, השנים העולים והשנים היורדים, עד שהם למדו מכך שרוחב הסולם היה כמידת עולם ושליש במראה הנבואה. כי רוחב מלאך אחד במראה הנבואה הוא כמידת שליש עולם, על פי מה שנאמר: "וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ" (דניאל י,ו). נמצא שרוחב הארבעה הוא עולם ושליש.
⁹ ובמשלי זכריה, כאשר תיאר "אַרְבַּע מַרְכָּבוֹת יֹצְאוֹת מִבֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים וְהֶהָרִים הָרֵי נְחֹשֶׁת" (זכריה ו,א), אמר בפרשו זאת: "אֵלֶּה אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם יוֹצְאוֹת מֵהִתְיַצֵּב עַל אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ" (שם,ה). אם כן הן עילתו של כל מה שמתחדש. בזה שהזכיר "נְחֹשֶׁת", וכן במה שנאמר "נְחֹשֶׁת קָלָל" (יחזקאל א,ז; דניאל י,ו), נראה שיש רב־משמעיות מסוימת, ועוד תשמע על כך הערה (ב,כט35; ב,מג6).

¹⁰ אשר לדבריהם שהמלאך הוא שליש העולם, והוא מה שאמרו בבראשית רבה (סח,יב) בלשון זה: "שהמלאך שלישו שלעולם" – הם ברורים מאוד, וכבר ביארנו זאת בחיבורנו ההלכתי הגדול (משנה תורה, יסודי התורה ב,ג). כי כל הנבראים נחלקים לשלושה: השכלים הנבדלים, שהם המלאכים; והשני – גופות הגלגלים; והשלישי – החומר הראשון, כלומר הגופים המשתנים תמיד אשר תחת הגלגל.

הדרכה להבנת סודות הנבואה
¹¹ כך יבין מי שירצה להבין את החידות הנבואיות ויתעורר מתרדמת היסח הדעת, ויינצל מִיַּם הבּוּרוּת, ויתרומם אל העליונים. ואילו מי שטוב בעיניו לשחות בים בורותו וירד מטה מטה (על פי דברים כח,מג) – אין לו צורך להטריח את גופו ולא את לבו. יפסיק מלנוע וממילא ירד באופן טבעי אל התחתית.

הבן כל מה שצוין והתבונן בו.