המונח מקום
שתי משמעויות
1 "מקום".
א) קביעתו העיקרית של מונח זה היא למקום – מיוחד, וכללי.
ב) לאחר מכן הורחבה משמעותו בלשון והפך למונח לדרגת האדם ומעלתו, כלומר לשלמותו בנושא מסוים, כך שאומרים "פלוני בִּמְקוֹם פלוני" בנושא פלוני. יודע אתה כמה רבות משתמשים בכך דוברי השפה, בדבריהם "ממלא מקום אבותיו" (בבלי שבת נא,א ועוד) (=הגיע לדרגת אבותיו), "והיה ממלא מקום אבותיו בחכמה או ביראה" (בבלי כתובות קג,ב ועוד; וכן משנה תורה, מלכים א,ז), ובדבריהם "ועדיין מחלוקת במקומה עומדת" (משנה מקוות ד,א), כלומר במעמדה (=ולא נפתרה). על פי אופן ההשאלה הזה נאמר "בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ" (יחזקאל ג,יב), כלומר לפי דרגתו וגודל חלקו במציאות. וכן כל אזכור של "מקום" שנאמר לגבי ה' אין הכוונה בו אלא לדרגת מציאותו יתעלה, שאין שווה לה ולא דומה לה, כמו שיוכח בהמשך (א,נו; ב,א).
המונחים הם מפתחות לחכמה ולא מילון
2 דע שכל מונח שאנו מבארים לך בחיבור זה את רב־המשמעיות שלו, אין המטרה בכך להעיר על מה שנזכיר באותו פרק בלבד, אלא אנו פותחים בכך שער ומעירים לך על משמעויות המונח הזה המועילות לפי מטרתנו, לא לפי מטרותיו של העוסק (או: המדבר) בשפתם של בעלי לשון מסוימת. ואתה תתבונן בספרי הנבואה ובחיבורים אחרים של אנשי החכמה ותבחן את כל המונחים שהם משתמשים בהם, ותבין כל מונח רב־משמעי במשמעות המתאימה לו לפי אותה אמירה. דברינו אלה, אם כן, הם מפתח לחיבור זה ולאחרים.
מקום – דוגמא לכפל משמעות
3 דוגמה לכך: מה שביארנו כאן לגבי משמעות המילה "מקום" בפסוק "בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ" (שם), שאתה תדע שאותה משמעות עצמה היא משמעות "מקום" בפסוק "[וַיֹּאמֶר ה'] הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי [וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר]" (שמות לג,כא) – דרגת עיון והתבוננות השכל, לא התבוננות העין. זאת בנוסף למקום בהר שנרמז אליו (במילים אלה), שבו היתה ההתבודדות והשגת השלמות.