המונחים חיים ומוות
שתי משמעויות לחיים
1 "חי"
א) הוא שמו של הגדל ובעל תחושה: "כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי" (בראשית ט,ג).
ב) והוא שמה של ההחלמה ממחלה קשה מאוד: "וַיְחִי מֵחָלְיוֹ" (ישעיהו לח,ט), "[וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם] בַּמַּחֲנֶה עַד חֲיוֹתָם" (יהושע ה,ח), וכן "בָּשָׂר חַי" (ויקרא יג,י).
שתי משמעויות למוות
2 וכן "מות" הוא
א) שמו של המוות,
ב) ושמה של המחלה הקשה: "וַיָּמָת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ וְהוּא הָיָה לְאָבֶן" (שמואל־א כה,לז), והכוונה לקושי מחלתו. ולכן ביאר בבן הצרפית: "וַיְהִי חָלְיוֹ חָזָק מְאֹד עַד אֲשֶׁר לֹא נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה" (מלכים־א יז,יז), כי אילו אמר "וימת" יכול היה הדבר להתפרש שהוא מחלה קשה הקרובה למות, כמו נבל כששמע את הבשורה.
ובאמת אחד מהאנדלוסים אמר שנשימתו פסקה עד שלא יכול היה לנשום כלל, כמו שקורה לחלק מהלוקים בשבץ ובהיחנקות הרחם עד שאין יודעים אם הוא מת או חי, והספק הזה נמשך יום ויומיים.
משמעות ג: חיים = דעות נכונות, מוות = דעות מוטעות
3 ג) כמו כן נפוץ השימוש במונח הזה במשמעות של קניית החכמה: "[נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה] וְיִהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָ" (משלי ג,כא-כב), "[הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא...] כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים" (שם ח,לה), "[בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵתִיךָ... בְּנִי לִדְבָרַי הַקְשִׁיבָה...] חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם" (שם ד,כב), וזה נפוץ. בהתאם לכך קרא לדעות הנכונות "חיים" ולדעות הרעות "מות". אמר יתעלה: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב [וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע]" (דברים ל,טו). הרי אמר במפורש שהטוב הוא החיים והרע הוא מות, וביאר אותם (בפסוקים שלאחר מכן). וכך אני מפרש בדבריו יתעלה "לְמַעַן תִּחְיוּן" (שם ה,ל), כעין מה שנאמר בפירוש המקובל באשר לדבריו "לְמַעַן יִיטַב לָךְ [וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים]" (שם כב,ז). וכיוון שההשאָלה הזו מפורסמת אמרו (חז"ל): "צדיקים אפילו במיתתן קרואים חיים, ורשעים אפילו בחייהם קרואים מתים" (בבלי ברכות יח,א-ב; קהלת רבה ט). דע זאת.