אתגר לימוד מעשה מרכבה
הסיבות לאי פתיחת הלימוד במטפיזיקה
1 הסיבות המונעות לפתוח את הלימוד בעניינים האלוהיים (=מטפיזיקה) ולהעיר על מה שראוי להעיר עליו ולחשוף זאת להמון הן חמש:
הסיבה הראשונה: אין פותחים בעניין עמוק
2 הסיבה הראשונה היא קושי הדבר בפני עצמו ודקותו ועומקו. נאמר: "רָחוֹק מַה שֶּׁהָיָה וְעָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ" (קהלת ז,כד). ונאמר: "וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא" (איוב כח,יב). ואין ראוי להתחיל בלימוד בדבר הקשה ביותר והעמוק ביותר להבנה. אחד המשלים המפורסמים באומתנו הוא דימוי החכמה למים, וביארו (חכמינו) עליהם השלום במשל הזה כמה עניינים, ומכללם שהיודע לשחות יוציא פנינים מקרקעית הים, ומי שאינו יודע לשחות יטבע, ולכן לא יתעסק בשחייה אלא מי שהתאמן בלימודה.
הסיבה השנייה: יש לפתח את יכולת החשיבה
3 הסיבה השנייה היא קוצר דעתם של כל בני האדם בראשיתם. זאת מפני ששלמותו הסופית של האדם לא ניתנה לו מראש, אלא השלמות היא בו בכוח, ובתחילתו הוא חסר אותה בפועל: "וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד" (איוב יא,יב). ולא כל אדם שיש לו דבר־מה בכוח יוציא אותו בהכרח לפועל, אלא ייתכן שייוותר בחסרונו, אם בשל מניעות או בשל מיעוט האימון במה שמוציא את הכוח הזה אל הפועל. ובפירוש נאמר: "לֹא רַבִּים יֶחְכָּמוּ" (איוב לב,ט). ואמרו ז"ל: "ראיתי בני עליה והם מועטים" (בבלי סוכה מה ע"ב). משום שהמונעים מן השלמות רבים מאוד, והמטרידים ממנה מרובים, ומתי יושגו המוכנות השלמה והפנאי להתאמן, עד שיצא לפועל מה שיש באדם זה בכוח?
הסיבה השלישית: לימוד מטפיזיקה מצריך הכנות מרובות
4 הסיבה השלישית היא אורך ההכנות (=הלימודים המכינים). מפני שיש לאדם תשוקה טבעית לבקש את התכליות, ופעמים רבות הוא מואס בהכנות או דוחה אותן לגמרי. ודע שאילו היה ניתן להשיג תכלית כלשהי מבלי ההכנות הקודמות לה, לא היו אלה הכנות אלא טרדות ודברים מיותרים לגמרי. כל אדם, אפילו קְשה ההבנה באנשים, אם תעיר אותו כפי שמעירים את הישֵׁן ותאמר לו: "האם אינך משתוקק עתה לדעת מה מספר הרקיעים, ומה תבניתם, ומה יש בתוכם, ומה הם המלאכים, ואיך נברא העולם כולו, ומה תכליתו לפי סידור חלקיו זה ביחס לזה, ומה היא הנפש, ואיך היא מתהווה בגוף, והאם נפש האדם תיפרד (מן הגוף), ואם תיפרד – כיצד, ובמה, ואל מה", וחקירות דומות לאלו – אין ספק שהוא יאמר לך "כן", וישתוקק באופן טבעי לדעת את הדברים האלה, אלא שירצה להשקיט את התשוקה הזאת ולהגיע לידיעת כל זה במילה אחת או שתיים שתאמר לו. אך אם תכריח אותו להיבטל מעבודתו שבוע ימים כדי שיבין את כל זה – לא יסכים, אלא יסתפק בדמיונות כוזבים שנפשו תבטח בהם, ויחוש שאט נפש אם ייאמר לו שיש דבר הזקוק להקדמות רבות ולזמן חקירה רב.
הכרת המציאות היא מצע חשוב להכרת האלוהים
5 ידוע לך שהדברים הללו קשורים זה בזה, דהיינו שאין במציאות דבר מלבד האל יתעלה וכל מעשיו, והם כל מה שכוללת המציאות מלבדו, ואין דרך להשיג אותו אלא על ידי מעשיו, והם המורים על מציאותו ועל מה שראוי להאמין לגביו, כלומר מה שמחויב לו או נשלל לגביו. לפיכך יש בהכרח להתבונן בכל הנמצאות כפי שהם,
מטרה א) כדי שניקח מכל נושא ונושא הנחות יסוד אמיתיות וודאיות שתועלנה לנו בחקירותינו המטפיזיות. והרבה מהנחות היסוד נלקחות מטבע המספרים ומתכונותיהן של הצורות ההנדסיות, שאנו למדים מהן על הדברים שיש לשלול ממנו יתעלה, ושלילתן מורה לנו על כמה עניינים. אשר לאסטרונומיה של הגלגלים ומדעי הטבע, איני סבור שיש לך ספק שהם נחוצים להבנת יחסו של העולם להנהגת האל כפי שהיא באמת, ולא באופן דמיוני.
מטרה ב) ויש דברים עיוניים רבים, שאף על פי שאין נלקחות מהם הנחות יסוד לחכמה הזאת, הם מאמנים את הדעת ומקנים לה את מיומנות הבאת הראיות וידיעת האל (או: האמת) בדברים השייכים לו מהותית, ומסירים את השיבוש המצוי ברוב דעות המעיינים, המבלבלים בין הדברים המקריים לעצמיים (=מהותיים), וקלקול ההשקפות המתרחש עקב זאת.
מטרה ג) זאת נוסף על השגת הדברים הללו כפי שהם, שאף על פי שאינם עיקר במטפיזיקה, אינם נטולי תועלות אחרות בדברים המובילים אל המדע הזה.
סדר הלימוד ויתרון המסורת והמשל
6 לפיכך הכרחי למי שרוצה את השלמות האנושית להתאמן תחילה בלוגיקה, ולאחר מכן במתמטיקה בהדרגה, ולאחר מכן במדעי הטבע, ולאחר מכן במטפיזיקה.
אנו מוצאים רבים שדעתם נעצרת באחד מן המדעים הללו; וגם אם דעתם אינה נרתעת, יש שהמוות מכרית אותם בעודם באחד מן הלימודים המכינים. אילו לא היינו מקבלים אף דעה במסורת (בלי חקירה), ולא היינו מונְחים לשום דבר בדרך המשל, אלא היינו צריכים להשיג באופן שלם את הגדרים העצמיים ולאמת בהוכחה את מה שרוצים לאמת, דבר שלא ייתכן אלא אחרי הלימודים המכינים הארוכים הללו – היה הדבר מביא לכך שכל בני האדם היו מתים כשאינם יודעים אם יש אלוה לָעולם או אין אלוה, כל שכן אם יש לייחס לו דבר חיובי או לשלול ממנו חסרון, ולא היה ניצל כלל מן האבדון הזה אלא אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה (על פי ירמיהו ג,יד).
7 ואילו היחידים, והם הַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קֹרֵא (על פי יואל ג,ה), אינם משיגים את השלמות, שהיא התכלית, אלא אחרי הלימודים המכינים. וכבר הבהיר שלמה שהצורך בלימודים המכינים הוא הכרחי, ושאי אפשר להגיע לחכמה האמיתית אלא לאחר האימון. הוא אמר: "אִם קֵהָה הַבַּרְזֶל וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל וַחֲיָלִים יְגַבֵּר, וְיִתְרוֹן הַכְשֵׁיר חָכְמָה" (קהלת י,י). ואמר: "שְׁמַע עֵצָה וְקַבֵּל מוּסָר לְמַעַן תֶּחְכַּם בְּאַחֲרִיתֶךָ" (משלי יט,כ).
חובת ההתקדמות בהדרגה
8 מטרה ד) ויש הכרח אחר ללימוד הלימודים המכינים. והוא שמתחדשים לאדם ספקות רבים בעת הלימוד במהירות, והוא מבין במהירות גם את הקושיות, כלומר סתירת טיעון מסוים, כי זה דומה להריסת בניין, ואילו אישוש הטיעונים והתרת הספקות אינם מתבררים אלא על ידי הנחות יסוד רבות הנלקחות מן הלימודים המכינים הללו. וכך דומה המעיין מבלי הכנה למי שרץ ברגליו כדי להגיע למקום מסוים ונופל בדרכו לבור עמוק, שאין לו עצה לצאת ממנו עד שימות. ומוטב היה אילולא רץ, ונשאר במקומו.
וכבר הפליג שלמה במשלי בתיאור מצבם של העצלים ונרפותם, כמשל לנרפות מלימוד המדעים, ואמר לגבי תשוקתו של המשתוקק להשיג את התכליות ואינו משתדל ללמוד את הלימודים המכינים המביאים לתכליות ההן, אלא משתוקק בלבד: "תַּאֲוַת עָצֵל תְּמִיתֶנּוּ, כִּי מֵאֲנוּ יָדָיו לַעֲשׂוֹת. כָּל הַיּוֹם הִתְאַוָּה תַאֲוָה, וְצַדִּיק יִתֵּן וְלֹא יַחְשֹׂךְ" (משלי כא,כה-כו). הוא אומר שהסיבה לכך שתשוקתו הורגת אותו היא משום שאינו מתאמץ ופועל למה שישקיט את התשוקה הזו, אלא הוא מרבה להתאוות ותו לא, ותולה תקוותו במה שאין לו כלי להשיגו. . ואילו היה נמנע מאותה תשוקה, היה טוב לו יותר. התבונן בסוף המשל, כיצד הוא מבאר את ראשיתו, באומרו "וְצַדִּיק יִתֵּן וְלֹא יַחְשֹׂךְ". צדיק אינו כנגד עצל אלא על פי מה שביארנו, כי הוא אומר שהצדיק בבני האדם, הנותן לכל דבר את המגיע לו, נותן את כל זמנו ללימוד, ואינו חוסך מזמנו מאום לדברים אחרים. כאילו הוא אומר: וְצַדִּיק יִתֵּן ימיו לחכמה וְלֹא יַחְשֹׂךְ מהם, בדומה לדבריו: "אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ" (משלי לא,ג).
9 רוב המלומדים, כוונתי למפורסמים בחכמה, נגועים בחולי הזה, כלומר בקשת התכליות והדיון בהן בלי עיון בלימודים המכינים להן. יש מהם מי שהבורות או בקשת השררה מביאים אותו לכך שהוא מגנה את הלימודים המכינים שקצרה דעתו מלהשיג אותם או שהוא מתרשל בלימודם, והוא מבקש להראות שהם מזיקים או חסרי תועלת, והאמת ברורה וגלויה עם העיון.
הסיבה הרביעית: הצורך היסודי בעיצוב מידות אופי טובות
10 הסיבה הרביעית היא ההכנות הטבעיות. כי התבאר ואף הוכח שהמידות הנעלות הן הכנות למעלות השכליות, ואין אפשרות להשיג מעלות שכליות אמיתיות, כלומר מושכלות שלמים, אלא לאדם שהכשיר עצמו מאוד במידות, שליו ומיושב.
11 יש בריות רבות שמטבע בריאתן יש במזגן תכונה שלא תיתכן איתה שלמות בשום אופן. כגון מי שהוא מטבעו בעל לב חם מאוד וחזק, שהרי אינו יכול להימלט מן הכעס, אף אם אימן את עצמו הרבה. וכגון מי שמזג אשכיו חם ורטוב, והם בנויים חזק, וכלי הזרע מרבים לייצר זרע, שיש לאדם זה סיכוי קלוש להיות פרוש (בתחום המיני) גם אם יאמן את עצמו תכלית האימון. וכן אתה מוצא אנשים פזיזים וקלי דעת שתנועותיהם תזזיתיות מאוד ולא מסודרות, המעידות על הרכב קלוקל ומזג רע שלא יתואר. ובאלה לא תֵירָאה שלמות לעולם, ותהיה זאת טיפשות גמורה להשתדל ללמד אותם בתחום הזה, משום שכידוע לך המדע הזה אינו מדע הרפואה ולא מדע הגאומטריה, ואין כל אדם מוכן אליו מן הבחינות שאמרנו, מפני שהכרחי להקדים לו את הכנת מידות האופי כדי שיהיה האדם בתכלית היושר והשלמות, "כִּי תוֹעֲבַת ה' נָלוֹז, וְאֶת יְשָׁרִים סוֹדוֹ" (משלי ג,לב).
געש הנעורים
12 לכן גנאי הוא ללמד אותו לבחורים, ואף אין הם יכולים לקבל אותו בשל רתיחת טבעיהם והתעסקות דעתם בשלהבת ההתבגרות, עד שתדעך אותה שלהבת הגורמת למבוכה, ויהיו שקטים ומיושבים, וייכנע לבם ויישפל מבחינת המזג, ואז יעוררו את עצמם למדרגה הזאת, שהיא השגתו יתעלה, כלומר המדע האלוהי (=המטפיזיקה) המכונה "מעשה מרכבה".
הצורך בשפלות הלב
13 נאמר: "קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב" (תהילים לד,יט). ונאמר: "מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ, [לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים]" (ישעיהו נז,טו).
ולכן אמרו בתלמוד (בבלי, חגיגה יג,א) על דבריהם "מוסרים לו ראשי הפרקים", כך: "אין מוסרין ראשי הפרקים אלא לאב בית דין, והוא שלבו דואג בקרבו". והכוונה בזאת היא להכנעה ולשפלות רוח וליראת שמים יתרה, בנוסף לחכמה.
יועץ, חכם חרשים ונבון לחש
14 ושם נאמר: "אין מוסרין סתרי תורה אלא ליועץ וחכם חרשים ונבון לחש". ולדברים האלה יש הכרח בהכנה טבעית. הרי אתה יודע שיש בבני האדם מי שהוא בעל כושר ייעוץ חלש מאוד, גם אם הוא בעל יכולת ההבנה הטובה ביותר. ויש מהם מי שיש לו עצה (=דעה) נכונה ויכולת הנהגה טובה בענייני מדיניות, והוא הנקרא "יועץ", אבל אינו מבין אף מושכל, גם לא הקרוב למושכלות הראשונים, אלא הוא טיפש מאוד, ואין עצה תחבולה: "לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל, לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֶב אָיִן" (משלי יז,טז). ויש אדם מבין ופיקח מטבעו, המסוגל להביע את העניינים הנסתרים ביותר בקצרה ובדיוק, והוא הנקרא "נבון לחש", אלא שלא התעסק במדעים ולא קנה אותם. ומי שיש בידו מדעים שנקנו בפועל, הוא הנקרא "חכם חרשים". אמרו: "כיון שמדבר נעשו הכל כחֵרְשים".
התבונן כיצד התנו בלשון הכתוב את
א) שלמות האדם בהנהגה המדינית
ב) ובמדעים העיוניים,
ג) יחד עם פיקחות טבעית והבנה וטוב הבעה במסירת עניינים ברמז, ואז מוסרין לו סתרי תורה.
15 ושם נאמר: "אמר ליה ר' יוחנן לר' אלעזר: תא לגמרך מעשה מרכבה (=אמר לו ר' יוחנן לר' אלעזר: בוא נלמדך מעשה מרכבה). אמר ליה: אכתי (=אמר לו: עדיין) לא קשאי", כלומר לא זקנתי, ועדיין יש בי רתיחת הטבע ופזיזות הנעורים. ראה נא כיצד התנו גם את הגיל בנוסף על אותן מעלות. ואיך אפשר יחד עם זה לעסוק בדברים הללו עם המון בני האדם כולם, טף ונשים?
הסיבה החמישית: הצורך להתפנות מטרדת הצרכים הארציים
16 הסיבה החמישית: העיסוק בצורכי הגוף, שהם השלמות הראשונה, בפרט אם נוסף עליהם העיסוק באישה ובילדים, כל שכן אם מצטרפת לזה בקשת מותרות החיים הנקנית כתכונה מושרשת בהתאם להתנהגות ולהרגלים הרעים. שאפילו האדם השלם, כמו שאמרנו, אם ירבה להתעסק בדברים ההכרחיים הללו, וכל שכן שאינם הכרחיים, ותגבר תשוקתו אליהם, ייחלשו וישקעו תשוקותיו העיוניות, ובקשתו אותן תהיה ברפיון ובהתרשלות ובמיעוט תשומת לב, וכך לא ישיג מה שבכוחו להשיג, או שישיג השגה משובשת שיש בה תערובת של השגה וקוצר יד מלהשיג.
סיכום
17 מכל הסיבות הללו, הדברים האלה מתאימים לעילית שביחידי הסגולה, לא להמון, ולכן הם מוסתרים מן המתחילים, ונאסר עליהם לעסוק בזה, כשם שמונעים מילדים קטנים לאכול מאכלים גסים ולשאת משאות כבדים.