המונחים רם ונישא
שתי משמעויות למונח רם
1 "רם" הוא מונח רב־משמעי
א) במשמעות רום המקום
ב) ובמשמעות רום המעלה, כלומר הגדולה והכבוד והעוז.
2 נאמר: "וַתָּרָם הַתֵּבָה מֵעַל הָאָרֶץ" (בראשית ז,יז; ושם: וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ), וזאת במשמעות הראשונה. ונאמר: "הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם" (תהילים פט,כ), "יַעַן אֲשֶׁר הֲרִימֹתִיךָ מִתּוֹךְ הֶעָפָר" (מלכים א טז,ב; ושם: מִן הֶעָפָר), "אֲשֶׁר הֲרִמֹתִיךָ מִתּוֹךְ הָעָם" (מלכים א יד,ז) – במשמעות השנייה.
וכל ביטוי של הרמה שנאמר על ה' הוא במשמעות השנייה הזו: "רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים" (תהילים נז,ו).
שתי משמעויות למונח נישא
3 וכן יש ל"נשא"
א) משמעות של רום המקום,
ב) ומשמעות של רוממות הדרגה ויתרון המעלה.
4 "וַיִּשְׂאוּ אֶת שִׁבְרָם עַל חֲמֹרֵיהֶם" (בראשית מב,כו) הוא במשמעות הראשונה, וכמוהו רבים במשמעות של נשיאה והעברה, כי הוא מרים אותו במקום. ובמשמעות השנייה: "וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ" (במדבר כד,ז), "וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם" (ישעיהו סג,ט), "וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ" (במדבר טז,ג).
וכל לשון נשיאה המיוחסת לו יתעלה היא מן המשמעות האחרונה הזו: "הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ" (תהילים צד,ב), "[כִּי] כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא" (ישעיהו נז,טו) – רוממות וגדולה ועוז, לא עילוי מקום.
הפשטת התארים היא רק שלב ראשון בהכרת ה'
5 שמא יקשו עליך דבריי 'רוממות מעלה וגדולה ועוז', ותאמר: כיצד זה נותן אתה משמעויות רבות במשמעות אחת? עוד יבואר לך שה' יתעלה, אצל המשיגים השלמים, אינו מתואר בתארים רבים. ושכל התארים המרובים הללו המורים על עצמה ועוז ויכולת ושלמות וטוב וזולתם – כולם חוזרים למשמעות אחת, והמשמעות הזו היא עצמותו ולא שום דבר מחוץ לעצמותו.
עוד יבואו לך פרקים על השמות והתארים (א,נ-ע), אך המטרה בפרק הזה אינה אלא שאין משמעותם ופירושם של "רם" ו"נשא" עילוי מקום, אלא עילוי מעלה.