המונחים קרב, נגע ונגש
שתי משמעויות
1 "קרב" ו"נגע" ו"נגש". שלושת המונחים הללו, כלומר "קריבה" ו"נגיעה" ו"נגישה", נאמרים
א) לעתים במשמעות של מגע וקרבה במקום,
ב) ולעתים במשמעות של היקשרות הידיעה בדבר הנודע, והרי זה כאילו הוא דומה לקרבת גוף אל גוף.
2 אשר למשמעות הראשונה של "קריבה", שהיא הקרבה במקום: "כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה" (שמות לב,יט), "וּפַרְעֹה הִקְרִיב" (שם יד,י). ומשמעותה הראשונה של ה"נגיעה" היא מגע גוף בגוף: "וַתַּגַּע לְרַגְלָיו" (שם ד,כה), "וַיַּגַּע עַל פִּי" (ישעיהו ו,ז; ירמיהו א,ט). ומשמעותה הראשונה של "נגישה" היא התקדמות אדם אחד אל אחר ותנועתו אליו: "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה" (בראשית מד,יח).
3 המשמעות השנייה של שלושת המונחים האלה היא היקשרות ידיעה ומגע של השגה, לא מגע של מקום. מן הנגיעה במובן של היקשרות ידיעה נאמר: "כִּי נָגַע אֶל הַשָּׁמַיִם מִשְׁפָּטָהּ" (ירמיהו נא,ט). ומן הקריבה נאמר: "וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי [וּשְׁמַעְתִּיו]" (דברים א,יז), כאילו אמר 'תודיעוני אותו'. הרי ששימש בהוראת ידיעת הדבר הנודע. ומן הנגישה נאמר: "וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר" (בראשית יח,כג), והיה זה בהתגלות ובתרדמת נבואה כמו שיתבאר (א,כא; ב,מא); (וכן:) "יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי" (ישעיהו כט,יג).
קרבה וגישה האמורה בזיקה לה' משמעה השגתו
4 אם כן, כל לשון קריבה או נגישה שתמצא בספרי הנבואה בין ה' יתעלה ובין נברא מן הנבראים, כולן במשמעות האחרונה הזו. כי ה' יתעלה אינו גוף, כפי שיוכח לך בחיבור זה, ולכן הוא יתעלה אינו נוגע בדבר ואינו מתקרב לדבר, ושום דבר אינו מתקרב אליו או נוגע בו יתעלה. כי כשאין גשמיות, אין מקום, ומתבטלים כל קרבה ומגע או ריחוק או היקשרות או היפרדות או השקה או סמיכות.
5 איני סבור שמה שנאמר "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו" (תהילים קמה,יח), "קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן" (ישעיהו נח,ב), "קִרְבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב" (תהילים עג,כח) יגרום לך לספק או לבלבול. כי כל אלה קרבת ידיעה, כלומר השגה של ידע, לא קרבת מקום. וכיוצא בזה דבריו "[כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים] קְרֹבִים אֵלָיו" (דברים ד,ז), "קְרַב אַתָּה וּשְׁמָע [אֵת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר ה' אֱלֹהֵינוּ]" (שם ה,כג), "וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל ה' וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ" (שמות כד,ב).
אלא אם תרצה להבין שמה שנאמר על משה "וְנִגַּשׁ", שהכוונה היא שהוא יתקרב אל המקום בהר ששרה עליו האור, כלומר כבוד ה' – יכול אתה. אבל החזק בעיקר, שאין הבדל בין אם האדם במרכז הארץ או על גבי הגלגל התשיעי, לו היה הדבר אפשרי – אין הוא רחוק מן ה' פה ולא קרוב אליו שם. אלא הקרבה אליו יתעלה היא בהשגתו, והריחוק ממנו הוא באי ידיעתו. מן הפן הזה יש הבדלים גדולים מאוד בין בני האדם בדרגות הקרבה והריחוק. עוד אבאר באחד מפרקי חיבור זה (א,נט) כיצד הם ההבדלים במעלות בהשגה.
נגיעה האמורה בזיקה לה' משמעה ענישה
6 אשר לאמור "[ה' הַט שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד] גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ" (תהילים קמד,ה), הכוונה היא: הבא את ציוויך אליהם, על דרך המשל, כמו שאמר "וְגַע אֶל עַצְמוֹ" (איוב ב,ה), כלומר שלח בו את מכתך.
וכן יש לבחון בכל מקום כפי עניינו את הנגיעה וכל מה שנגזר ממנה:
א) לעתים הכוונה היא מגע גוף בגוף,
ב) ולעתים היקשרות ידיעה והשגת דבר־מה, וכאילו מי שמשיג את הדבר שלא יכול להשיגו לפני כן, התקרב אל דבר שהיה רחוק ממנו. הבן זאת.