המונחים ירד ועלה
המונחים – מפתחות לחכמה ולא ניתוח לשוני
1 כבר אמרנו (א,ח2) שכשנזכיר בחיבור זה אחד מן המונחים הרב־משמעיים הללו, אין בכוונתנו להזכיר את כל משמעויות המונח הנדון, כי חיבור זה אינו חיבור לשוני, אלא נזכיר מן המשמעויות הללו רק מה שנחוץ למטרתנו ותו לא.
שלוש משמעויות. משמעות א: שינוי בגובה הפיזי
2 ובכלל זה "יָרַד" ו"עָלָה".
הירידה והעליה הם
א) מונחים שנקבעו בעברית לירידה ולעלייה. כך שאם גוף עבר ממקום כלשהו למקום נמוך ממנו נֶאמר "ירד", ואם הוא עבר ממקום כלשהו למקום גבוה ממנו נֶאמר "עלה".
משמעות ב: שינוי בהערכת מעמד
3 ב) לאחר מכן הושאלו המונחים הללו לרוממות ולגדולה, כך שאם הידרדר מעמדו של אדם נאמר "ירד" ואם עלה מעמדו ברוממות נאמר "עלה". אמר יתעלה: "הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה וְאַתָּה תֵרֵד מַטָּה מָּטָּה" (דברים כח,מג), ואמר: "וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" (שם שם,א), ואמר: "וַיְגַדֵּל ה' אֶת שְׁלֹמֹה לְמַעְלָה" (דברי הימים־א,כט,כה). ויודע אתה כמה רבות משתמשים (חז"ל) ב(ביטוי) "מעלין בקודש ולא מורידין" (משנה שקלים ו,ד; בבלי ברכות כח,א ועוד).
משמעות ג: ירידה ועלייה בהפניית המחשבה
4 ג) באופן הזה משתמשים גם לגבי הידרדרות העיון ופניית האדם במחשבתו אל דבר פחות מאוד, וייאמר שהוא ירד. וכיוצא בזה אם הוא פונה במחשבתו אל דבר נעלה ונשגב ייאמר "עלה".
משמעות ג ביחס לה': התגלות וכבוד
5 ג1) וכיוון שאנחנו, כלל בני האנוש, נמצאים בשפל השפלים במקום ובדרגת המציאות ביחס ל(גלגל ה)מקיף; והוא יתעלה בשיא המעלה, מבחינת אמיתת המציאות והתפארת והגדולה, לא עילוי בגובה; וחפץ יתעלה באשר חפץ למסור ידיעות מאתו ולהשרות התגלות על חלקנו – כינה את ירידת ההתגלות על הנביא או שריית השכינה במקום מסוים "ירידה", ואת הסתלקותו של מצב הנבואה מן האדם או סילוק השכינה "עליה".
וכך כל "ירידה" ו"עליה" שתמצא מיוחסת לבורא יתעלה – הכוונה בה אינה אלא המשמעות הזו.
משמעות ג ביחס לה': קשר משפטי
6 ג2) וכן כאשר באה מכה על אומה או על אזור על פי חפצו הקדום, וספרי הנבואה אומרים לפני תיאור אותה מכה שה' פקד את מעשיהם של הללו ולאחר מכן הביא עליהם את העונש – גם את זה הם מכנים "ירידה", כיוון שהאדם אינו ראוי לכך שמעשיו ייפקדו ושהוא ייענש עליהם לולא החפץ. דבר זה התבאר בספרי הנבואה, ונאמר: "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ [וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ]" (תהילים ח,ה-ו) ברמיזה לעניין זה,
ולפיכך כינה זאת "ירידה". נאמר: "הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם" (בראשית יא,ז), "וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת" (שם שם,ה), "אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה" (שם יח,כא). והעניין בכללו: החלת העונש על אנשי העולם השפל.
הדגמת המשמעויות ביחס למעמד הר סיני
7 ואילו המשמעות הראשונה, כלומר ההתגלות והכבוד, שכיחה: "וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ" (במדבר יא,יז), "וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי" (שמות יט,כ), "יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָל הָעָם" (שם שם,יא), "וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹהִים" (בראשית לה,יג), "וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם" (שם יז,כב).
8 ואילו דבריו "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים" (שמות יט,ג) הם במשמעות השלישית (=הפנִייה במחשבה אל דבר נשגב), יחד עם זאת שהוא גם עלה אל ראש ההר שירד אליו האור הנברא, לא שיש לה' יתעלה מקום שעולים אליו או שהוא יורד ממנו, יתעלה (ה') על דמיונותיהם של הבורים עילוי רב.